"אני כל כך שמח לצאת מהבית ולבוא הנה, כי עד עכשיו היה לי שבוע נורא משעמם" (יאיר לפיד בפתיחת
המופע "לא סופי", אתמול ב"צוותא" בתל אביב).
ב-22:15 הסדרנים בצוותא כבר דוחקים בך להיכנס לאולם. עוד רבע שעה זה מתחיל ולמרות ששם המופע הוא צמד המילים "לא סופי", הסדרנים קוראים לזה "יאיר לפיד", הקהל קורא לזה "יאיר לפיד" ובקופת הכרטיסים קוראים לזה "יאיר לפיד". "אפשר להתחיל להיכנס ל'יאיר לפיד'", קורא הסדרן. הערב זה המופע שלו.
השבוע הוא הודיע על ריצתו לפוליטיקה, את "אולפן שישי" הוא עזב, את מופע הבידור המשולש "לא סופי" יחד עם חברי ילדותו תמיר הרפז ורמי קליינשטיין הוא ממשיך כרגיל, נהנה מכול רגע ויודע שהערב אנשים קנו כרטיסים במיוחד בשבילו. הוא עולה ראשון לבמה, הרפז וקליינשטיין ממתינים מאחורי הקלעים. "האמת שחשבתי שלאור כל הבלגן אז כבר אצא קצת קודם ונחליף כמה מילים", הוא אומר לקהל באולם המלא עד אפס מקום.
"החברים מפחדים עליי". לפיד וקלינשטיין (צילום: אלירן אביטל)
"האמת שאנחנו הדור המעוך", פותח לפיד את דבריו וחלק מהקהל כבר ממלמל "נכון, נכון" בהסכמה, עוד לפני שהוא בעצמו ירד לסוף דעתו. "ההורים בנו את המדינה ואנחנו משלמים עליה את כל החשבונות כל הזמן. ההורים שיחררו את הר הבית, את מי אנחנו שחררנו? ובגלל זה כשאתה מסתכל על המדינה, מסתכל על כל הבעיות שלה וכל הטירופים האלה, חוקים מסוימים שלא חוקקו".
"אנסטסיה מיכאלי שופכת
מים על מג'אדלה", הוא ממשיך, "זה הכול הרי חלק ממערכון. ואתה מסתכל על כל זה ואומר - 'איפה המבוגר האחראי?', שיבוא המבוגר האחראי ויגיד - 'ילדים, כולם להתארגן'. ומתברר שזה אנחנו. לא אני, אתם ואני, אנחנו המבוגר האחראי. אם משהו לא בסדר ואנחנו לא נסדר אותו, הוא לא יסתדר. ואם משהו כן בסדר ויש במדינה הזו בלי סוף דברים מופלאים, אז מגיע לנו פעם בכמה זמן לעצור ולהגיד - 'תביאו קרדיט, זה אנחנו עשינו'".
קלינשטיין והרפז עולים לבמה. לפיד מדקלם טקסטים על מיהו ישראלי בעיניו - רובם כבר פורסמו בצורה זו או אחרת בטוריו ב"ידיעות אחרונות", בזמן שקלינשטיין מלהטט על הפסנתר ברפרטואר המוסיקלי שלו. ההחלטה לרוץ לכנסת נשארת בצד. מופיעה ברמזים, מדי פעם. "נורא פוחדים עליי עכשיו החברים שלי", אומר לפיד לקהל. "'אנחנו פוחדים עליך', הם אומרים. 'אין ממה לפחד', אני עונה".
"הדבר שאותי הכי מפחיד אין לו שם", אומר לפיד. "הדבר שאותי הכי מפחיד בעולם זה אנשים שתמיד צודקים. העולם מלא באנשים שכל הזמן צודקים, הם כבר צדקו פעם וצדקו תמיד. יושבים בבית, מדברים עם יונית. 'אמרתי לכם' - תמיד הם יודעים מראש. תמיד יש להם בדיוק את אותו פתרון - 'לפטר אותו!'".
"לפטר את לפיד לפני שיגיע לכנסת". לפיד נגד לפיד (צילום: בן קלמר)
"צריך לפטר את ביבי שעוד לא הפציץ באיראן", פוצח לפיד בשירה, הרפז מלווה בגיטרה. "וצריך לפטר את ברק שקרץ כשחוסל המדען, צריך לפטר את אנסטסיה שלא שמעה על ניקוי יבש, וצריך לפטר את נועם שליט כי הוא כבר לא מרגש. צריך לפטר את הימין שממציא כל רגע חוקים וצריך לפטר את התקשורת השמוקים, כולם שמאלנים. צריך לפטר את שטייניץ, הפקידים תפסו עליו גובה. וצריך לפטר את דפני כי עלה לה השתן לגובה. צריך לפטר את לבני שבמקום להנהיג מנג'סת וצריך לפטר את לפיד לפני שיגיע לכנסת".
"אין לי חוץ ממך כלום", שר קלינשטיין, "כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי". ולפיד
מצטרף לפזמון. "איך זה שאין לנו חוץ ממנה כלום, איך זה שטרחנו ועבדנו והכול בסדר אבל לילדים שלנו אין דירה וגם לא תהיה? איפה הלך כל הכסף, איפה הכסף?", שואל לפיד, חוזר על הסלוגן שיהיה כנראה במרכז הקמפיין שלו, בזמן שהרפז פורט על הגיטרה.
"למה המדינה הזו נלחמה עם העובדים הסוציאליים עד שהיא ניצחה וסגרה איתם על 5,730 שקל לחודש?", הוא שואל, "למה המדינה הזו ניצחה את השוטרים ושוטר, סמל ראשון ממשטרת תל אביב, שלח לי את התלוש שלו על סך 4,930 שקלים לחודש? למה מורה בחינוך המיוחד עם תואר אקדמי מרוויח 5,300 שקלים בחודש. מה יצא למדינה מזה שהיא ניצחה אותם? פעם היה לנו חינוך הטוב בעולם, היום יש לנו שר אוצר שאומר שהוא שר האוצר הטוב ביותר בעולם. כי זה אולי נשמע רומנטי שאין לי חוץ ממך כלום, אבל כשאין לי חוץ ממך כלום, בסוף גם הרומנטיקה נעלמת והאיום הקיומי הוא לא האיראנים ולא הטורקים ולא הפלסטינים. האיום הקיומי האמיתי הוא שעוד רגע הלב נשבר והאיום הקיומי האמיתי שעוד רגע הכוח נגמר".
