ההיסטוריה המקוצרת של הבירה
49 לפנה"ס. יוליוס קיסר שותה אחת לחיי הליגיונרים שלו. שנת 1757. ג'ורג' וושינגטון מרכיב מתכון לבירה. 2005. בירה נטולת גלוטן מוצגת לראשונה לקהל הרחב - הנה פרק שהיינו רוצים לראות ב"היה היה"
ממש פעם: שבטים פרה־היסטוריים עולים על משהו, כנראה בטעות וכנראה עוד לפני שגילו איך להכין לחם: מים ודגנים יוצרים בירה. טקסטים עתיקים מגלים שהבירה נולדה כשדגן הושאר בחוץ, ספג לחות, נאכל לעת מצוא - והוביל גם להשתכרות הראשונה בהיסטוריה וגם להמצאת המשקה החביב עלינו בהיסטוריה.
עוד בערוץ האוכל:
בוחשים בקלחת: אינספור מתכוני מרקים בצ'יק צ'ק
חורף צהוב: יונתן רושפלד עם מנות תירס
דליקטס ליד הבית: מעדניות ברחבי הארץ
4300 לפנה"ס: מתכונים לבירה נכתבים על גבי חרס באימפריה הבבלית, ואנשים שמתעניינים בדברים כאלה אומרים שמדובר בכמה מהדוגמאות הקדומות ביותר להתפתחות תקשורת כתוב ה. לפחות 20 סוגי בירה מיוצרים בבבל העתיקה, ואף אחד מהם לא קרוב אפילו להיות סביר.
העת העתיקה: הבירה מחלחלת לתרבויות הקדומות, מסין ועד בני האינקה. לא רק כמשקה נקי, עמיד ומזין יותר מסתם מים, אלא גם כאמצעי תשלום לפועלים ברחבי העולם העתיק. השוּמרים מתחילים להשתמש בקשית, שמונעת מפגש עם קליפות דגנים שנותרו במשקה. המצרים מבשלים בירה עבור הפרעונים, שנקברים איתה אחרי מותם.
המאה ה-17 לפנה"ס: מלך בבל, חמורבי, מכריז שמותר להחליף בירה אך ורק תמורת שעורה. מנהלת בית מרזח מחליטה להמרות את פיו ולמכור בירה תמורת מטילי כסף, אז חמורבי מטביע אותה. בטח התבאסה, בדיוק היה מתוכנן לה להיאנס ולהיסקל.
1600 לפנה"ס: במצרים העתיקה נכתבים יותר מ־100 מתכוני בירה. חלקם מיועדים לריפוי מחלות שונות, ורבים מכילים תבלינים שנועדו להסתיר קצת את הטעם של בירה בת 3,600 שנה.
55 לפנה"ס: מערכת היחסים בין הרומאים לבירה לא מתחילה הכי טוב - הם למדו מהיוונים שמשקה האלים הוא יין, והסיקו שבירה מיועדת לאנושיים עניים - אבל עכשיו נראה שהעניינים מסתדרים, והליגיונות הרומיים מביאים איתם בירה לצפון אירופה. צפון אירופה בתגובה: ערים?
49 לפנה"ס: יוליוס קיסר מרים כוס בירה לכבוד הלוחמים שלו, שזה עתה חצו את הרוביקון.
500־1000 לספירה: בישול הבירה באירופה עובר מהבתים אל המנזרים, שמכינים אותה עבור עולי רגל עייפים וגם לצריכה עצמית בזמנים של תעניות וצומות.
822: מנזר פרנקי משתמש לראשונה בכשות כחומר משמר. מנזר פרענקי משתמש בזעתר.
תחילת האלף השני לספירה: באפוס הפיני "קאלוולה" מוקדשים 400 בתים לבירה. לבריאת העולם מוקדשים 200.
1040: מבשלת וויינשטפאן, כיום הוותיקה ביותר בעולם שעדיין פעילה, מקבלת רישיון מהעיר פרייזינג. אבל רק בתנאי שלא יכינו שם שנדי.
הכל התחיל בכלל בטעות(צילום: shutterstock)
תחילת המאה ה-15: גרמניה מפתחת חיבה ללאגר. משמעות המילה בגרמנית היא "איחסון", והשם מגיע משיטת הייצור: הגרמנים איחסנו את הבירה לצורך התססה ויישון במערות הקרות של הרי האלפים. שאר אירופה עדיין מעדיפה איילים, ששורדים בטמפרטורות גבוהות יותר. עד שימציאו את המקרר הם יכולים סתם להיות מאופסנים במרתף.
1489: קמה גילדת בישול הבירה הגרמנית הראשונה, ה"בראורי בק".
1492: קולומבוס מגיע לאמריקה ומגלה שהמקומיים מכינים בירה מתירס ולשד ליבנה. אז אולי בגלל זה שחטו אותם?
1516: בעקבות לחץ של גילדות המבשלים מאמצת גרמניה את חוק הטוהר שלה, ה"ריינהייטסגבוט". בין היתר נקבע כי ברחבי המדינה מותר לבשל בירה אך ורק ממים, שעורה וכשות. מאוחר יותר, כשהאנושות תגלה את השמרים, גם הם ייכנסו פנימה.
1587: בווירג'יניה מבשל סר וולטר ראלי את הבירה הראשונה בעולם החדש, אבל המתיישבים שולחים לאנגליה בקשה לבירה טובה יותר. האנגלים בתגובה שולחים בשלנים מנוסים ובקשה לנייקי מידה 43.
1591: המקרה המתועד האחרון של שריפת "מכשפת בישול", אישה שהאושמה בשיבוש הכנת בירה.
1602: ד"ר אלכסנדר נוול מגלה שאייל יכול לשרוד זמן רב יותר בבקבוקי זכוכית פקוקים בשעם. הוא עולה על זה הרבה לפני שמישהו חושב לאחסן ככה יין.
כשיש בירה פתאום כולם חברים(צילום: Index Open)
1620: אוניית המייפלאוור, שנושאת את ראשוני המתיישבים האנגלים בארצות הברית העתידה לקום, עוגנת באזור פליימות רוק במסצ'וסטס. היא היתה אמורה להגיע לנהר ההדסון בניו יורק, אבל התבחבשה בדרך והקפטן כריסטופר ג'ונס החליט לעגון. קצת בגלל שהחורף התקרב, והרבה בגלל מחסור בבירה.
1680: מייסד פנסילבניה, המדינה שבזכותה קיימת פנסילבניה, מקים מבשלה מסחרית. לאיש ולמבשלה קוראים וויליאם פן, והיום אתם יכולים לשתות את בירת המחווה William Penn Colonial Style Lager, אבל ממה שאנחנו שומעים עליה אתם לא רוצים.
1757: ג'ורג' וושינגטון מרכיב מתכון לבירה.
1786: וושינגטון ותומס ג'פרסון מחזיקים במבשלות פרטיות. סמואל אדאמס, עוד אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, הוא הבעלים של מבשלה מסחרית (אין קשר ישיר לסמואל אדאמס של היום, שהיא למעשה מותג הבירה של מבשלת "בוסטון"). חיילים בצבא ההפיכה מקבלים הקצבה יומית של כליטר ביום, ככל הנראה בפחיות עם הלוגו של ריכרד לוי.
1810: פסטיבל הבירה אוקטוברפסט הופך לחג רשמי במינכן.
שנות ה-30 של המאה ה-19: שני מומחי בירה - גבריאל סדלמייר ממבשלת Spaten המינכנאית, וברומאסטר אוסטרי בשם אנטון דרהר - משלבים את השיטה להכנת אייל בהיר עם טכניקות מעולם הלאגר. התוצאה, לא במפתיע, היא הלאגר הבהיר.
1842: עידן הייצור המסחרי של לאגר בהיר צלול מתחיל בפילזן, בוהמיה (כיום צ'כיה). המבשלה מזמנת לעבודה את יוזף גרול, ברומאסטר מבוואריה, ומכנה את הסגנון שנוצר "פילזנר" ואת הבירה עצמה "פילזנר אורקוול" - "הפילזנר המקורי". באותן שנים מתפתח הייצור ההמוני של כוסות הזכוכית, ובירה צלולה בכוס שקופה נמכרת כמו לחמניות אחרי הגשם. היום יש תת־סגנונות של פילזנר צ'כי ופילזנר גרמני, אבל בינינו, גם ליוזף גרול היה קשה להבדיל ביניהם. והאמת, אפילו בינם לבין כמה סגנונות של לאגר בהיר
אמצע המאה ה־19: מהגרים גרמנים פותחים מבשלות רבות בארצות הברית, ומייצרים בירה מקומית איכותית. חוק היובש של המאה ה-20 יחסל רבות מהמבשלות, וכמה מהבירות שישרדו יחזרו בגלגול חסכני ומימי יותר. את השורשים של מילר, קורס ובאדווייזר האמריקאית (מתוצרת אנהוזר־בוש) אפשר לאתר בימים ההם.
1860: קירור מסחרי מוזיל את ייצור ושינוע הבירה, בייחוד מסוג לאגר.
1857: לואי פסטר הצרפתי מגלה את תפקיד השמרים בבישול בירה, ואומר "אאוריקה" בגרפסים.
1862: מבשלות צרפתיות מתקשות להתחרות בגרמניות שמעבר לגבול, ומבקשות מפסטר לגלות מה מקלקל לה את הבירה. פסטר מפתח את תהליך הפיסטור - כן, אנחנו יודעים, איזה צירוף מקרים - שבבסיסו חימום וקירור מיידי. הפיסטור דוחה את תאריך התפוגה של בירות, מייצב אותן וקצת מוציא מהן את החיים. כעבור כמה שנים יוחל התהליך גם על חלב.
מה הקשר לחלב? תשאלו את לואי פסטר(צילום: ויז'ואל/פוטוס)
1879: George Ehret Hell Gate, מבשלה מניו יורק שהיא הגדולה ביותר בארצות הברית, מייצרת כאחוז וחצי מהבירה ששותים האמריקאים. היום זה רק קצת יותר ממה שמיוצר במבשלת הבוטיק הגדולה במדינה, סם אדאמס; באדווייזר, היצרנית הגדולה ביותר, מחזיקה בכ-40 אחוז מהשוק.
1883: אמיל כריסטיאן אנדרסן, ביולוג דני שעובד אצל קרלסברג, מגלה ששמרים מורכבים מסוגים שונים של פטריות. הוא גם לומד לתרבת אותן במעבדה. ידוע שלואי פסטר ביקר את אנדרסן במעבדתו כמה פעמים, ואילו אנדרסן מצידו בחר לקרוא לשמרים שלו (הראשונים בהיסטוריה שייכנסו לבנק שמרים, אגב) Saccharomyces Pastorianus, על שמו של הצרפתי. השמרים האלה, שנקראים גם Saccharomyces Carlsbergensis, והם עדיין הבסיס לכל הלאגרים המודרניים. זה חלק מההסבר לכך שבניגוד לאיילים, הלאגרים דומים זה לזה.
1909: מיד לאחר סיום הקדנציה השנייה שלו יוצא נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט לביקור באפריקה, ולוקח איתו יותר מ־1,500 ליטר בירה. מבינים אותו.
1914: ערב חוק היובש, 1,400 מבשלות פעילות ברחבי ארצות הברית.
1920: חוק היובש נכנס לתוקפו.
1925: מרדכי וצבי רוזנברג, שני תעשיינים יהודים שנמאס להם מפולניה, עושים עלייה ומקימים בארץ ישראל את מפעל הבירה הראשון. הלוקיישן שנבחר הוא עכו, והבירה היא פילזנר שמשווקת תחת השם Max Brau. אתם יודעים, כדי שלכל החיילים הבריטים שמסתובבים כאן יהיה קל יותר לבקש אותה בפאב. סתם, לא באמת היו פאבים
1933: חוק היובש מבוטל. רק 160 מבשלות אמריקאיות שורדות את התקופה המטומטמת הזאת, וחלקן ממש יוצאות מגדרן כדי להחיל כללים זהים על המריחואנה.
1934: הברון ג'יימס רוטשילד ממשיך את חזון הבירה המקומית, ותחת חסותו מוקמת Palestine Brewery Ltd, המבשלה המקומית השנייה. לבירה שלהם כבר קוראים "נשר", והיא בגירסת פילזנר צ'כי.
35־1933: הופעתה של פחית הבירה. גם נוח וגם בטעם של חלודה.
1964: חבית המתכת המודרנית יוצאת לאור בגרמניה.
1973: מילר לייט היא הבירה דלת הקלוריות הראשונה, אבל כבר עדיף להיות שמן.
1976: New Albion הקליפורנית היא המיקרו-בשלה המודרנית הראשונה בארצות הברית.
1984: ג'ים קוך מקים את מבשלת בוסטון, שבזכות המותג "סמואל אדאמס" אחראית יותר מכל מבשלה אחרת למהפכת בירות הבוטיק -בתחילה בארצות הברית, ובעשור האחרון גם בשאר העולם.
2000: רחוב קטן בשכונת וויליאמסברג בברוקלין, שבו פעלו עד להחלת חוק היובש 14 מבשלות שונות, מקבל בחזרה את שמו המקורי: Brewer's Row. מבשלת ברוקלין, שפועלת שם היום, היתה זאת ששידלה את העירייה לשחזר את ההיסטוריה.
תחילת שנות ה-2000: המתכון לבישול גולדסטאר, בירה שנמצאת בסביבה בצורה כזאת או אחרת מאז 1950, משופר ומתוקנן בעקבות כניסת הייניקן העולמית לחברת טמפו המקומית.
2003: דייויד כהן, עולה מארצות הברית, פותח בתל אביב את "דנסינג קאמל" - המיקרו-מבשלה הישראלית הרצינית הראשונה. שמונה וחצי שנים מאוחר יותר פועלות בארץ קרוב ל-20 מבשלות כאלה (תלוי איך ואת מי סופרים), שנקראות אצלנו מבשלת בוטיק.
בירות בוטיק זה אנחנו
2005: הקוקו פילז, הבירה נטולת הגלוטן הראשונה, מוצגת בפינלנד. אנחנו שומעים על זה מאוחר מדי בשביל להגיע להשקה ולצעוק "לך, יא צליאק".
2011: מתקפת הגרילה הבוטיקית נמשכת, אבל ארבע חברות הבירה הגדולות בתבל - סאבמילר, הייניקן, קרלסברג ו-InBev/AB - מחזיקות בכ-700 מותגי בירה. זה בערך חמישית מהבירות שמרוויחות משהו בעולם הזה.
2011: קבוצת חוקרים בינלאומית מפרסמת שזן שמרים מפטגוניה הוא המקור של שמרי הלאגר. איך הם הגיעו אל פסטר והאנסן באירופה? חכו, רק עכשיו גילו את זה, נראה.
- סייע בהכנת הכתבה: גדי דבירי ממרכז "בירדי".
- סייעו בהכנת הכתבה בלי לדעת מזה: פרופ' לינדה ריילי מאוניברסיטת טקסס, שון פרסיוול מ-manolith.com, וכל האנשים הטובים מ-beeradvocate.com.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
