שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שירת נשים: ארטילריה כבדה על זבוב
    מצד אחד, במטכ"ל מסרבים להבין את החיילים הדתיים ומוציאים פקודות מטופושות, מצד שני, רבנים קוראים לא להתגייס בגלל עניין שולי. יש פתרונות, אבל היי, למה לא לריב?

    הנוהל הצבאי החדש בנוגע לשירת נשים הוא אווילי, אבל לסרב לשרת בצה"ל בגללו, זה הגיוני ממש כמו לכרות את הרגל כנקמה על שגידלה ציפורן חודרנית. בבעיה מקומית יש לטפל באופן נקודתי, ולא לשבור את הכלים.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    אומרים: צה"ל רודף את הדתיים ומנהל מלחמה נגד התורה. אחרת, מה כל-כך אכפת להם אם נשמע זמרות או לא? האמירה הזו מעידה על חוסר היכרות בסיסי עם החברה החילונית בישראל. קציני המטכ"ל אינם שונאי דת. הם פשוט לא מסוגלים להבין למה אנחנו לא מוכנים לשמוע שירת נשים. בעיניהם זה דומה לחייל שיטען שדתו אוסרת עליו לשמוע תימנים שרים, ולפיכך הוא מבקש לצאת מכל טקס שבו ישתתף זמר תימני. האם מישהו מאתנו היה מוכן לאשר בקשה כזו?

     

    כמובן, המקרים אינם דומים כלל. אם הקצינים הבכירים היו מקשיבים לנו, הם היו מבינים זאת. ההלכה מגבילה את יכולתו של גבר להקשיב לאישה שרה. זהו חלק ממערך כללי של הלכות צניעות, ששונות באופן קיצוני מהנורמות שרווחות בחברה הכללית. ההלכות הללו מגבילות את הגברים לא פחות ממה שהן מגבילות את הנשים, ואולי יותר.

     

    הדרג המחליט בצבא מסרב להקשיב להסברים הללו, ולכן ניסח פקודה מטופשת בנושא שירת נשים. ועדיין, גם אם איננו מסכימים למוטיבציה של בכירי הצבא בנושא זה, צריך לפחות להבין אותה. לא שנאת דת יש כאן, אלא חוסר הבנה בנוגע לדת.

     

    יאללה מכות

    מה שנכון, שכמה עיתונאים שאינם מחבבים את הדת היהודית תרמו את שלהם לניפוח היתוש הזה ולהצגתו כדינוזאור אימתני. מי שקורא את כותרות העיתונים בחודשים האחרונים יכול לקבל את הרושם שעיקר עיסוקו של צה"ל הוא בשירת נשים. הרמטכ"ל קם בבוקר ומוטרד רק מהשאלה מי תשיר את הסולו בתכנית הבאה של להקת הנח"ל. עמיתיו חברי המטכ"ל נודדים מהופעה להופעה ובוחנים בשבע עיניים זמרות סופרן מצטיינות. מנגד, החיילים בקושי מספיקים למלא את המטלות הצבאיות הבסיסיות, שהרי יומם מלא במופעי זֶמר נשיים. אם כך, הנושא הזה אכן מצדיק מלחמת עולם.

     

    נדמה לי שהתמונה הזו מופרזת במקצת. אני עצמי, במהלך שירותי הסדיר, לא השתתפתי אפילו פעם אחת בטקס שהייתה בו זמרת (או זמר, או להקה). מטבחים, שמירות, עבודות רס"ר - זה כן; טקסי זֶמר - לא כל כך. נדמה לי שגם הרמטכ"ל לא נהנה במשך כל היום ממנעמי המוזיקה הנשית, ויש לו דבר אחד או

    שניים נוספים על הראש.

     

    הצבא מתמקד במלחמה באויבי ישראל. ענייני זמרה למיניהם תופסים רסיס זניח ממשאביו (ואגב, גם פינוי יישובים יהודיים). לכן כל הסיפור המטופש סביב שירת נשים לא צריך להשפיע בכהוא-זה על יחסנו לצבא. שני הצדדים - תומכי שירת הנשים ומתנגדיה - מכוונים את הארטילריה הכבדה שלהם נגד זבוב זעיר. נדמה שאחד היחידים שמבינים זאת הוא הרב הצבאי הראשי, שמנסה לחפש פתרונות ולא בעיות, לכבות שריפות ולא להציתן.

     

    אגב פתרונות, כל המשבר המלאכותי הזה יכול להיפתר על-ידי נוהל פשוט: זמרות ישירו איפה שהן רוצות; חיילים דתיים שלא ירצו להשתתף יבקשו מהמפקד לעמוד בש"ג בזמן הטקס. מה אתם אומרים על זה?

     

    אבל לא, הפתרון הזה פשוט מדי. בואו נלך מכות, כי מזמן כבר לא היה לנו על מה לריב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שירת נשים: ארטילריה כבדה על זבוב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרמטכ"ל. לא שונא, פשוט לא מבין
    צילום: יאיר שגיא
    הרב מלמד. כורת את הרגל
    צילום: מתי אלמליח
    הרב חיים נבון
    צילום: מרים צחי
    מומלצים