תביעה: המידע על כרטיס "רב קארד" מטעה
עו"ד שטען כי למרות שעל גבי כרטיס "רב קארד" שקיבל צוין כי הוא טעון ב-1,500 שקל, כשרעייתו ניסתה לקנות עמו נאמר לה כי הוא ריק לחלוטין. הוא תבע את הריבוע הכחול שהנפיקה את הכרטיס, אך ביהמ"ש קיבל את תביעתו רק באופן חלקי
עורך דין שהצטרף למועדון members, המנפיק כרטיסי אשראי לעורכי דין, קיבל מטעם המועדון כרטיס קניות "רב קארד" שמנפיקה הריבוע הכחול, עליו כתוב שהוא טעון בסכום ראשוני של 1,500 שקל.
עוד תביעות קטנות :
- דברי המאפה לא סומנו כחוק - מגה תפצה הרכבת היתה צפופה - הנוסע יפוצה במאות שקלים
- לא הוכנסו למועדון - ויפוצו ב-1,200 שקל
עורך הדין טען, כי לאחר שרעייתו ערכה קניות באחד מסניפי מגה בול, נאמר לה בקופה, כי הכרטיס ריק ואינו שווה כלום, ולפיכך נאלצה לרוקן את סל הקניות. עורך הדין פנה בעקבות המקרה לריבוע הכחול, אך לא נענה על ידה, ולפיכך הגיש כנגדה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בה טען, כי משרשום על הכרטיס כי הוא טעון בסכום ראשוני של 1,500 שקל, הריבוע הכחול מחויבת לכבד את הכרטיס או לחילופין לשלם לו את סכום הטעינה.
הריבוע הכחול טענה, כי ככל חברי מועדון members, קיבל התובע שני כרטיסי רב קארד המיועדים לטעינה ומקנים הנחות ברשתות שונות, כשלכרטיסים מצורף דף מידע שבו נכתב במפורש כי על מנת להשתמש בהם, יש לטעון אותם טלפונית. עוד טענה, כי גם על גבי הכרטיס עצמו מצוין כי יש לבצע שיחת טלפון לשם הטענתו, וכי מעיון בדף המידע ובהוראות המפורטות על הכרטיס יכול כל אדם, ובפרט עורך דין, להבין כי לא מדובר במתנה בשווי 1,500 שקל.
בתגובה לטענת בדבר דף המידע, טען התובע כי לא קיבל כל דף יחד עם הכרטיס, וכי ייתכן כי המזכירה שלו הפרידה בין הכרטיס לדף המידע לפני שהעבירה לו אותו.
מה בין הכרטיס לדף המידע? לא כלום
השופטת נסרין עדוי קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע, כי עדות התובע, על פיה לא קיבל מעולם לידיו את דף המידע, אמינה ומתיישבת עם ניסיון החיים והשכל הישר, וככל הנראה קיבל את הכרטיס בנפרד מדף המידע. אולם, משנכתב בדף המידע במפורש כי הטענת הכרטיס צריכה להיעשות על ידי בעל הכרטיס, באופן טלפוני ועל חשבונו, הריבוע הכחול אינה מחוייבת להעניק לו את סכום הטעינה הראשוני בסך 1,500 שקל.
עם זאת, קבעה השופטת, כי הכיתוב על גבי הכרטיס עצמו סותר ומטעה: בעוד שבצידו השמאלי נכתב "הכרטיס טעון בסכום ראשוני של 1,500 שקל", בצידו הימני נכתב "לטעינה טל' ...", ולפיכך סברת התובע כי הכרטיס כבר טעון, וכי מספר הטלפון נועד לטעינה נוספת ולא לטעינה ראשונית, הייתה סבירה.
נפסק, כי עצם העובדה כי בעלון המצורף ישנו הסבר מפורט, אינה מחפה על ההטעיה שברישום על הכרטיס עצמו, שכן אין זה מנותק מהמציאות, כי הכרטיס יגיע לידי הלקוח כשהוא מופרד מהעלון.
"למעשה, מה שקיים ב'ברושור' זה תנאים אחרים מהתנאים הרשומים על גבי הכרטיס. על הכרטיס רשום כי הינו טעון בסכום ראשוני בסך של 1,500 שקל ומאידך, ההסברים שב'ברושור' משנים בתכלית את מה שרשום על גבי הכרטיס, ומלמדים חד משמעית, כי הכרטיס אינו טעון אלא ניתן לטעינה תמורת תשלום בכרטיס אשראי(...). הוספת המשפט 'לטעינה טל' ...' על גבי הכרטיס, אין בה כדי להתגבר על ההטעיה שנוצרה בעצם ציון המשפט החד משמעי 'הכרטיס טעון בסכום ראשוני של 1,500 שקל'", כתבה השופטת, וחייבה את הריבוע הכחול לשלם לתובע פיצוי של 1,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ולרעייתו, והוצאות משפט של 300 שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
