לנפץ את תקרת הזכוכית ברבנות
במציאות בה חצי מהאוכלוסייה לא מיוצגת כלל וכלל בבתי דין רבניים, במועצות הדתיות ובעיקר בוועדה למינוי דיינים - על הכנסת לפעול באופן יזום כדי לשנות את המצב
אפליית הנשים המשמעותית ביותר הקיימת כיום מתבצעת על ידי הממסד הרבני בשיתוף פעולה של פוליטיקאים דתיים וחילונים, המונעים משיקולים קואליציוניים, השתתפות פעילה של נשים (דתיות ואחרות) במרחב הציבורי הדתי בישראל.
לאשה יהודייה אין היום ולו קמצוץ של השפעה על הרבנות ומוסדותיה השונים, אין לה השפעה על משרד הדתות, על המועצות הדתיות ביישובים השונים, ובפרט אין לה השפעה על מינוי דיינים שפוסקים במקרי גירושין. דתיים רבים אולי יתנגדו לאמירה זו ואף יטענו כי "אשת חיל מי ימצא" וכי היהדות שמה דגש על כבודה והגנתה של האשה, אולם הרשו לי לפקפק בכך. היהדות אולי מאדירה את האשה, אולם הפוליטיקה של הדת משפילה אותה עד עפר ומתייחסת אליה כאל ילד חסר ידע או אחריות לגורלו.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
ליכודניקים ליברלים, צאו מהארון / ברק הרשקוביץ
יצאתי פראייר / שי זקין, מילואימניק
האפליה מתרחשת בכמה רמות במקביל ומתחילה בראש ובראשונה בדרג הפוליטי הדתי הבכיר. נשים דתיות אינן יכולות לבחור ולהיבחר למוסדות הפוליטיים-מפלגתיים השונים בתוך החברה הדתית חרדית. יתרה מכך, נשים ככלל מנועות בכוח על ידי פוליטיקאים גברים, דתיים וחילונים, מלשמש כחברות בוועדות לבחירת דיינים או בתפקידים אחרים ב"ביורוקרטיה של הדת", כלומר במועצות הדתיות, בחברה קדישא וכדומה. לנשים דתיות וחילוניות אין יכולת להשפיע ברמת דרג מקבלי החלטות על מדיניות ממשלתית, ממלכתית ומקומית הנוגעת באופן ישיר לחייהן.
סערת ההדרה
האלוקים שלהם לא האלוקים שלי
איציק אלרוב
אל תטעו, מה שאתם רואים בבית שמש הוא טירוף ואין לו קשר לדת וליהדות. אל תקראו להם חרדים. אני בספק אם הם בני אדם
לאחרונה עתרו נשות ארגון אמונה לבג"ץ בעניין מינוי נציגה לוועדה למינוי דיינים בהתבסס על הוראת החוק למתן ייצוג הולם לנשים בוועדות שונות. אין להשאיר נושא זה פתוח לפרשנות בג"ץ. במציאות בה חצי מהאוכלוסייה לא מיוצגת כלל וכלל בבתי דין רבניים, במועצות הדתיות ובעיקר בוועדה למינוי דיינים - על הכנסת לפעול באופן יזום כדי לשנות את המצב באמצעות הצעת חוק ועל הממשלה לקדם מדיניות אקטיבית להחלת ייצוג הולם לנשים בועדות למינוי דיינים, במוסדות הרבנות השונים ובמועצות הדתיות.
זה חשוב משום שנשים נישאות ומתגרשות ברבנות, נשפטות על ידי דיינים המופקדים על נושא המעמד האישי ואמורים להיות נציגי ציבור אולם באף שלב בתהליך בחירתם של הדיינים לא משתתפות נשים. זה מתחיל מהבחירות לכנסת, שם אין נציגות נשית במפלגות הדתיות, ממשיך בקביעת הרכב הוועדה למינוי דיינים, שם אין אשה אחת, וכלה בכך שכמובן אין נשים דיינות שיכולות לפסוק בנושאים אלו.
אולם האפליה לא נעצרת שם. היא מגיעה לחיים הפרטיים של נשים יהודית ולא יהודיות בישראל. נשים חוות קשיים אדירים בכל הקשור לגירושין עקב היתרון המובנה שמעניקים הדיינים לגברים. גם בשמחות נשים מופלות, כאשר אינן יכולות להיות צד רשמי ב"מו"מ" על תנאי הכתובה, שעדיין בנוסחה המקורי והרשמי מדירה את האשה מכל אחריות לקביעת גורלה - אביה מוסר אותה לבעלה בתנאים שלו בלבד, לא הכלה ולא אמהּ מעורבות בתהליך הרשמי.
מציאות זו של אפליה קשה בחופש הדת והחופש מדת תשתנה רק על ידי קידום מדיניות ממשלתית יזומה ואפקטיבית. יש לפעול במהירות על מנת לקבוע בחוק את המובן מאליו - להחיל ייצוג הולם בוועדות למינוי דיינים, לשנות את מבנה הרבנות והמוסדות הפוליטיים הדתיים וליישם נישואין וגירושין אזרחיים בישראל. אם בתחומים רבים נשים מבקשות לנפץ את תקרת הזכוכית, המייצגת מחסום שקוף אך קשיח בדרך אל הפסגה המקצועית, הרי שבנושא זה הן בכלל לא קרובות לנגיעה בתקרה, לא כל שכן לניפוצה.
נורית צור, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
a.jpg "צילום: תומריקו")
כרוניקה של אפליה. נורית צור
צילום: תומריקו
מומלצים
