אגם הבירבורים / טור
שלמה שרף מקשקש שטויות ומייחצן את אלי טביב, אברהם גרנט מנסה למכור לנו שכשלונותיו באנגליה היו הצלחות. בשורה התחתונה: שניהם גיבורים רק בדיבורים. עמיר פלג בחמישי
הזיקית
במחאה נגד לוני שרף תמךלאחרונה גם אני חש מבוכה גדולה בכל פעם ששלמה שרף נדרש להתייחס לניהול השכונתי בהפועל תל אביב, ובמקום לדבר על המחדלים, נכנס באוהדים ומאדיר את הבעלים. "האוהדים צריכים להבין דבר אחד, תפקידם לשבת ביציע ולעודד את הקבוצה", אמר הדובר החדש של המועדון, ואף הוסיף בעילגות אופיינית: "הם צריכים לראות שהקבוצה מצליחה, מנצחת, ולעודד את הקבוצה".
עוד ב-ynet ספורט:
- הלייקרס ניצחו בדרבי, כספי נזקק לתפרים
- אוסטרליה: אזרנקה ושראפובה בגמר הנשים
- האם טביב ואוהדי הפועל ת"א בדרך לפשרה?
זו כמובן שטות שאין גדולה ממנה. אוהדי ליברפול, אולי הטובים בעולם, מאסו בניהול השערורייתי של טום היקס וג'ורג' ג'ילט, הניפו כרזות ענק ביציע "שקרנים, הביתה!", וגרמו לשני חסרי המושג האמריקנים לעזוב.
רבבות אוהדי טוטנהאם, שסבלו מההתנהלות הכושלת של הבעלים, אלן שוגר, ארגנו משמרות מחאה המוניות בצאתו מהאצטדיון וצעקו לו: "שוגר החוצה!". עד שהוא באמת נשבר והלך.
במולדת הכדורגל מותר לקהל למחות, אבל בדמוקרטיה של רפובליקת הבננות, חייבים להצדיע לבוס שהורס כל חלקה טובה.
אז מה גורם לשרף לייחצן את טביב? לא ברור, אם כי מי שמכיר את האובייקטיביות שלו בענייני קרוב משפחתו יובל נעים, ואת המחמאות האובססיביות שהוא שופך על שחקני בית"ר טוברוק, עלול לחשוד שפרשננו לא חף מאינטרסים גם במקרה הנוכחי. ואם עדיין אתם סבורים שיש כאן אידיאולוגיה, כדאי שנחזור בדיוק שמונה שנים אחורה.
wa.jpg "אלי טביב. הוא צריך עוד יחצ\"ן? (צילום: מור שאולי)")
הימים ימי לוני הרציקוביץ' במכבי תל אביב. הקהל הצהוב איבד סבלנות, הניף בבלומפילד כרזות נגד הבעלים, מירר את חייו וקרא לו לעזוב. ושימו לב מה כתב אז, ב-21 בינואר 2004, הפרשן שרף בטור אישי ב-ynet: "אלופת המדינה בכדורגל, המרכזת את מספר האוהדים הגדול בארץ, הפכה במתכונתה הנוכחית לשנואת נפשם של לא מעטים ביציעים.
עוד טורים של עמיר פלג:
"אלו מתייצבים בכל משחק, אך ממתינים בקוצר רוח לכשלונה כדי לשחרר נגדה קיטור. האוהדים הללו רואים בבעלים נטע זר שהשתלט על הגוף האהוב עליהם כל כך. אני לא אומר את הדברים בגלל שנאה אישית, אלא מכיוון שזו האמת כפי שהקהל רואה אותה".
_wa.jpg "לוני הרציקוביץ'. \"נטע זר\" - באמת? (צילום: אלי אלגרט)")
הבנתם? במקרה של הרציקוביץ' (שנוא נפשו של שליימה), זאת הייתה "האמת כמו שהקהל רואה אותה", והרציקוביץ' (מכביסט בלב ובנפש) היה "נטע זר שהשתלט על הגוף האהוב עליהם כל כך". והיום, כשמדובר בבעלים שבחיים לא אהד את הפועל ת"א, האמת של הקהל היא שקר וטביב אינו נטע זר, אלא פרח לב הזהב. ככה זה כשהפרשן הוא בעצם מנהל חשבונות. נו באמת!
הפנטזיונר
גרנט מספר מעשיות
לקח לו קצת זמן, אבל בסוף אברהם גרנט הבין שבאנגליה אין עליו קופצים והתפשר על הליגה הסרבית. רק חבל שהוא שכח שבארץ עוקבים אחרי הפרמייר ליג.
"בפומפי זה היה סיפור הצלחה", הוא טען מיד אחרי החתימה בפרטיזן. "קיבלתי קבוצה מהמקום האחרון שכמעט עמדה להתפרק". הלו, ובאיזה מצב עזבת אותה? גם אם נחזיר לפורטסמות'
זה לא הפריע לגרנט להמשיך לעבד נתונים ולטפוח לעצמו על השכם. "אימנתי שלוש קבוצות באנגליה, ושתים מהן היו מאוד מוצלחות", הוא אמר. אז את ההצלחה הגדולה בפורטסמות' כבר הזכרנו. בואו נעבור לצ'לסי. נכון, יחד עם גרנט, ובעיקר בזכות ההשקעות המטורפות של רומן אברמוביץ', הקבוצה הגיעה לגמר הצ'מפיונס.
אבל בשורה התחתונה, למרות שהייתה לו קבוצת חלומות, גרנט לא זכה בשום תואר. לפני שהוא הגיע צ'לסי גרפה אליפויות וגביעים, אחרי שהוא עזב היא לקחה דאבל, אבל בתקופתו - למרות הכסף הבלתי מוגבל ואוסף הכוכבים - שום כלום!
והיו לו עוד כמה ציטוטים השבוע, שגרמו לי לחשוש שמא שגרירנו החדש בבלגרד לקה במחלת השכחה. כמו למשל: "להוציא את שלושת החודשים הראשונים שלי באנגליה, התקשורת והסביבה היו מאוד חיוביות". סליחה? ומה עם שלושת החודשים האחרונים? הנה מה שכתב עליו ג'ף הרסט, חלוצה האגדי של ווסטהאם ונבחרת אנגליה: "בכל מה שקשור לאברם, הוא היה בחירה עלובה מבחינת הנהלת המועדון".
ובעניין התקשורת, קבלו את הנרי ווינטר מה"דיילי טלגרף", מפרשני הכדורגל המוערכים באנגליה, שכתב: "יש לגרנט עתיד פה, כי הוא מקושר לאברמוביץ' ולפיני זהבי. אנשים מחבבים אותו ברמה האישית.
למען ההגינות חייבים לציין, שהיו גם בריטים שידעו להוקיר ולהעריך את עבודתו. ביומו האחרון כמאמן באנגליה, בו הוריד גם את ווסטהאם ליגה, אוהדי היריבה המושבעת מילוול שכרו מטוס שחג מעל האצטדיון ונשא כרזה: "אברם גרנט - אגדה במילוול". לא נראה לי שלזה התכוונו הפרשנים, כשאמרו עם נחיתתו באנגליה ש"השמיים הם הגבול".
החופר
דרוקר נשאר בלי אנרגיותבתחילת ינואר, אחרי ניצחונו הראשון כמאמן הפועל ירושלים על בני השרון/הרצליה החלשה, שרון דרוקר החליט להקדיש את ההישג לעודד קטש, קודמו בתפקיד שפוטר, ואף אמר ש"מגיע לו הרבה קרדיט".
הנה מקבץ קצר מהתירוצים שלו בחודש האחרון: "כנראה שזה תהליך ארוך, שחקנים עברו פה כנראה טראומה" (קטש אשם). "המכות שהשחקנים קיבלו בעבר משפיעות" (קטש אשם). "סף השבירה פה נמוך וזה בא מהשחקנים. הם צריכים להיות יותר חזקים מנטלית" (השחקנים אשמים).
"יש פציעות ושחקנים שלא מתלבשים וזה מתסכל אותם" (הפציעות אשמות). "לא אתייחס לשיפוט למרות שכשאתה טיפה פגיע, מאוד קל לשרוק את השריקות האלה" (השופטים אשמים). "באנו מוכנים, התחלנו טוב ושלטנו במשחק, עד שהגיעו הדקות שעליהן דיברנו וזה ריבאונד ההתקפה שלהם" (כולם אשמים חוץ ממני).
עוד טורים של עמיר פלג:
- גזען נשאר גזען. עמיר פלג על פיני גרשון
- דיור מוגן / פלג בחמישי
- הבלוף של בית"ר, הערס של מכבי / פלג סוגר שבת
ויש עוד תחום שדרוקר מתמחה בו - אנרגיה. אחרי הניצחון על בני השרון/הרצליה הוא אמר: "יש שחקנים שיכולים לתת את האנרגיות הללו ערב ערב", אחרי ההפסד לראשל"צ הוא התנחם: "הראינו רמת אנרגיה טובה", ואחרי ההפסד לגלבוע/גליל המאמן האנרגטי סיכם: "אני מסתכל על הפנים של השחקנים והם לא תמיד משדרים את האנרגיות שאנו רוצים".
המכללה
לוזון וחלובה חונכים פקולטהעל המהפכה המגוחכת באגף הרפואי של ההתאחדות לכדורגל, שבמהלכה רופאים הוזזו מתפקידם ופיזיותרפיסט בשם לירן ליפשיץ הוכתר כראש האגף, כבר כתבתי כאן לא פעם. גם על כך שמאז כניסתו לתפקיד, אותו ליפשיץ מתעסק יותר מדי בשיווק וביחסי ציבור.
עוד טורים של עמיר פלג:
בתוכנית הקורס מופיעים כמה מומחי אורטופדיה מדופלמים כמו פרופ' מאיר ניסקה וד"ר גבריאל אגר, אבל כולם עומדים בצלו של השם הכי אטרקטיבי ברשימה - הפיזיותרפיסט ליפשיץ. ואם גם זה לא גרם לכם לרוץ ולהירשם, הנה הדובדבן שבקצפת: את דברי הפתיחה בקורס יישא מנכ"ל ההתאחדות אורי שילה!
בינתיים אני ממליץ לציבור הסטודנטים לא להירשם לשום אוניברסיטה. ייתכן מאוד שבקרוב דייני ההתאחדות יעבירו השתלמויות במשפטים, והרשות לבקרת תקציבים תפתח קורסים לכלכלה. כדורגל? לא בבית ספרנו.
מילה זו מילה:
18.12.11 - "משמיצים אותי, ולא חושבים על המשפחה שנפגעת". אלירן עטר אחרי התקרית עם לנדאו. היום הוא בטח היה אומר: "מחליפים אותי, ולא חושבים על המשפחה שנפגעת"
לפנייה לכתב/ת 
