אני אבא לחייל טרי, שסיים לפני כחודש טירונות במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. בני השתמש ברכבת כדי להגיע מתחנת ארלוזורוב לבאר שבע בדרכו לבסיסו במשך ארבעה חודשים. אם נדייק: הוא השתמש בה כשהיא לא שבתה/איחרה/לא הגיעה.
נכון, הקרונות היו מפוצצים, אבל מה לעשות? בגלל זה לעלות על אוטובוס שנוסע בכל פקק אפשרי? והנה, קמו חכמי חלם בוקר אחד (שלדבריהם היה לפני 4 שנים) והחליטו לעשות מעשה. מכיוון שברכבת ישראל
אין מספיק מקום בימי ראשון בבוקר, נדיר את החיילים מהרכבת. זה הרבה יותר קל מאשר לקנות עוד קרונות לרכבת, לא מצריך תחזוקה, החיילים באוטובוסים לא יוצרים תקלות ברכבת והכול יהיה טוב.
עוד בערוץ הדעות
של ynet:
אם הצביעות הייתה מחלה אורטופדית
/ אריה אלדד
לתלות את הנהג שדרס כלב? השתגעתם?
/ דובר דן, איתן פיקסמן
נכון? אז זהו, שלא. זה מעצבן. בני חיכה לרגע הגיוס. כל כולו היה מוכן לתת הכל לצבא, הוא מין מורעל שכזה, אולי כי גם אבא שלו סיפר לו כל השנים כמה כיף היה לו בשירות הצבאי, אולי כי ידע שיוצב ב"כיפת ברזל". כמו בני, יש עוד חיילים רבים בעלי מוטיבציה לשרת ועוד ביחידות קרביות.
במקום לגמול לחיילים, פוגעים בהם (צילום: אבישג שאר-ישוב)
אז מה עושה ממשלתנו היקרה כשיש למתגייסים עודף מוטיבציה? נכון, מורידה להם אותה עם החלטות מטופשות כמו זו. אני לא מבין, עד היום חונכתי וחינכתי שכשנותנים לך, תדע לגמול בחזרה, טובה תחת טובה וכו'. עכשיו זה משתנה. אתה החייל הקרבי, תתרום, ואנחנו נפצה אותך במיץ תפוזים, קרואסון, כסא באוטובוס ופקקים וכבונוס - השכמה מוקדמת ואיחור בהגעה לבסיס.
וגם בני לא מצליח להבין, למה הם לא בסדר? למה אותם מדירים מהרכבת? הם לא חשפו מרפק בשום מקום. מה חטאם שעליהם להיגרר באוטובוסים בפקקים במקום ברכבת שבדרך כלל נוסעת ומגיעה ללא פקקים? תשובתי אליו פשוטה מאוד: ברוך הבא לעולם האמיתי, שבו הכול פוליטיקה קטנה בין פוליטיקאים קטנים ואתה, החייל, פשוט לא במשוואה הזו.
מה שיפה בסיפור זה שהצבא משכנע את עצמו שהפתרון מצוין, שהיום הזה עבר ללא כל תקלות, מעט חיילים שילמו לרכבת, מעט איחרו לבסיס והרוב יצאו מרוצים. מעניין, מתגובות החיילים עצמם זה לא בדיוק נשמע כך. מזל שהמפקד של בני התקשר אליו ואמר לו שלא יחזור לבסיס ביום ראשון, אלא רק ביום שני.
אודי בורג, מנהל IT בחברת היי-טק
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
