רופרט גרינט: 'מנסה להשאיר את רון וויזלי מאחורי'
העולם כולו מכיר אותו כרון וויזלי מסדרת "הארי פוטר", אבל רופרט גרינט הבריטי מנסה לבוא את עצמו מחדש כשחקן בוגר עם סרטים כמו "פיצוץ מתוק", שמציג אותו כנער פרוע, ובלי בגדים. "אם יהיה עוד סרט בסדרה, אוותר עליו", הוא מודה בראיון ל-ynet
את רופרט גרינט אתם מכירים בעיקר כרון וויזלי, הג'ינגי מסדרת סרטי "הארי פוטר". זאת כנראה גם הבעיה העיקרית שלו בימים אלה. עכשיו, כשהסדרה נחתמה, גרינט בן ה-23 נשאר עם רזומה קולנועי ארוך יחסית לגילו - אבל לא ממש מגוון. הוא יוצא עכשיו לעולם, לנסות ולהמשיך את הקריירה כשחקן בוגר.
אם אתם רוצים לראות איך גרינט משתלב בתפקידים אחרים, הסרט "פיצוץ מתוק" ("Cherrybomb") שישודר ב-yes2 ביום חמישי הקרוב (22:00), יכול להוות דוגמה טובה. בסרט דל תקציב זה, הוא מגלם את מלאכי - נער פראי שמתחרה עם חברו סוחר הסמים על לבה של צעירה שהגיעה לעיר, ובמקרה היא גם הבת של הבוס שלו במרכז הספורט מקומי. ההרפתקה המשותפת של השלושה מובילה אותם דרך סמים, סקס ואלכוהול למסיבת בריכה גדולה שהם עורכים, ולאסון שבסופה.
הטריילר של "פיצוץ מתוק"
"אחרי כל כך הרבה שנים, לקח לי זמן לעכל את זה שהסיפור של 'הארי פוטר' נגמר ורציתי לעשות דברים חדשים, ולשחק דמויות אחרות חוץ מרון וויזלי", אומר גרינט בראיון ל-ynet. "הסרט הזה שונה לגמרי מהדברים שעשיתי לפני כן, זוהי סביבה שונה לגמרי וגם החוויה על הסרט לא הזכירה לי את מה שהיה בהארי פוטר. היתה לי הזדמנות לגלם נער פרוע, בסיפור אפל שיש בו סמים, סקס ואלימות. זה באמת מאוד שונה, ודווקא בגלל זה - גם מאוד מרגש".
למה היית צריך להסתגל?
"מלבד זה שגילמתי דמות שונה בתכלית, הייתי צריך להתרגל לקצב הצילומים, שהיה הרבה יותר מהיר. בהפקה צנועה שכזו, אין לך יותר מדי ימי צילום, בעוד שב'הארי פוטר' לקחנו את הזמן ותמיד אפשר היה לתקן. זה היה מוזר בהתחלה, אבל זה גם סוג של אתגר. בנוסף, היה בזה גם עניין של להתבגר כשחקן. 'פיצוץ מתוק' צולם בבלפסט שבצפון אירלנד, והייתי צריך לבלות זמן רב רחוק מהבית".
ב"פיצוץ מתוק", בבימויים של ליסה בארוס ד'סה וגלן לייבורן, יש כאמור משולש רומנטי ובו שני נערים ונערה. אלא שבמקום דניאל רדקליף ואמה ווטסון כהארי וכהרמיוני, גרינט מוצא את עצמו - לפעמים עירום במיטה - לצד רוברט שיהאן (בתפקיד לוק) וקימברלי ניקסון (בתפקיד מישל). "יש גם פה משולש, אבל הוא הרבה יותר זדוני", מסביר גרינט. "יש תחרות בין שני הנערים על לבה של הנערה וזו יוצאת מכלל שליטה. זה כמו משחק, והמטרה היא לנצח.
"זה כמובן שונה מהיחסים בין הארי, הרמיוני ורון - הדינמיקה בסרט שונה, וגם על הסט. היה צריך להתרגל לכך שדניאל ואמה, כמו גם יתר חברי הקאסט, כבר לא פה לצדי. כולנו התרגלנו אחד לשני כל כך, שזה מוזר להיות עם שחקנים אחרים".
אתה שומר על קשר עם דניאל ואמה?
"אני לא יכול להגיד שאנחנו בקשר רציף. במהלך הצילומים היינו בקשר קרוב ואינטנסיבי, גדלנו ביחד ועכשיו יצאנו לדרך חדשה - כל אחד בכיוון שלו. כולנו עושים כל מיני דברים, אבל חלקנו את החוויה הזאת והיא תישאר איתנו תמיד. אני שומר על קשר די קרוב עם התאומים ג'יימס ואוליבר פלפס (שמגלמים את אחיו התאומים של רון וויזלי), ומדי פעם פוגש גם חברים אחרים מצוות השחקנים. אבל האמת היא שזה קצת מוזר, הריחוק הזה".
פוטר את הארי
לגרינט, שליווה את סדרת הארי פוטר מגיל 11 ולאורך כל שמונת הסרטים המצליחים, יש רק דברים טובים להגיד על ההפקה והוא מעיד כי הוא לא זוכר שהיו איזשהם חיכוכים או מאבקי אגו בין שלושת הכוכבים הצעירים. מבחינתו, הצילומים היו בעיקר כיף. מה שבטוח, השהות הארוכה שלו על הסט ייעדה לו התבגרות לא שגרתית.
"אני לא יודע איך ועד כמה החוויה המתמשכת של הפקת הארי פוטר השפיעה על ההתבגרות שלי, אך מה שבטוח שזוהי דרך מוזרה לגדול", הוא אומר. "כולם משתנים תוך כדי העבודה, אבל כולם שמרו עלינו והיה כיף. אהבתי את זה והרגשתי נוח בסביבת העבודה הזאת, הרבה יותר מאשר בבית הספר. היה לנו גם זה את זה ויצרנו לעצמנו אווירה של בית ספר, כך שבסך הכל היתה לנו ילדות נורמלית. הבעיה היחידה היתה לחזור לחיים האמיתיים בין הצילומים.
"אני זוכר שהייתי מגיע לבית הספר אחרי זמן רב של העדרות וזה היה מוזר. לא כל כך נהניתי שם, והיה קשה לשוב לזה. אתה רחוק מההווי של התלמידים וזה מאוד קשה להתחבר כל פעם מחדש לחברים. כשכולם היו יוצאים לטיולי גיבוש, אני הייתי על הסט, וכשחזרתי היה קשה להיקלט מחדש. אבל אני לא חושב שהיה אפשר לעשות זאת אחרת, ואני בטח לא מתחרט".
אתה לא מתגעגע לימים האלה?
"בהתחלה היה קשה להאמין שזה נגמר, אבל אני חושב שכבר התרגלתי לרעיון הזה. בגלל זה אני מנסה להשאיר את הארי פוטר מאחורי, ולנסות לעשות דברים חדשים ומגוונים יותר. אני לוקח תפקידים שיהיו שונים כדי שאוכל לצאת לדרך חדשה".
לא נעים לי להגיד לך, אבל נראה שעומד בפניך אתגר קשה מאוד. אולי בלתי אפשרי.
"אני חושב שזה באמת יהיה קשה מאוד להשתחרר מהדמות של רון, וכנראה כל מי שגדל בתוך 'הארי פוטר' - בין אם זה דניאל, אמה, אני או כל חברי הקאסט הצעירים האחרים - יישא את הדמות שלו תמיד. זוהי בעיה שיש לילדים-שחקנים אחרי שהם מתבגרים, ואני מודע לזה.
"תמיד יראו אותי כרון, ועכשיו הדבר הקשה הוא להשאיר מאחור את הדמות שלו, שנגעה בחייהם של כל כך הרבה ילדים, ולהמשיך הלאה כשחקן בוגר. קשה לנבא מה יקרה בעתיד, אבל לי אין מה לעשות בקשר לזה מלבד לנסות את מזלי בפרויקטים אחרים. 'פיצוץ מתוק' הוא כזה. גם בסרט הבא שלי - 'Into The White' (בבימויו של פיטר נאס) - אני עושה תפקיד שונה לגמרי כטייס בריטי שמתרסק בנורבגיה הקפואה במלחמת העולם השניה, ומנסה לשרוד לצד טייסים נאצים".
ואם תגיע הצעה שתצטרף לעוד סרט הארי פוטר?
"החלק הזה מאחורי. זו היתה תקופה נהדרת, אבל היא הסתיימה. להערכתי לא יהיו עוד סרטי הארי פוטר, הסדרה הגיע למיצוי. אבל גם אם ייזמו בעתיד סרט הארי פוטר נוסף, אני לא בטוח שהייתי מצטרף אליו. למעשה אני חושב שהייתי מוותר על זה. תמיד הייתי מעריץ של הספרים, והסרטים היו חלום עבורי, אבל זה לקח כל כך הרבה זמן מהחיים שלי, כך שלא הספקתי לעשות כמעט שום דבר אחר. אני רוצה להמשיך לכיוונים אחרים ולהשאיר את הפרק הזה מאחורי".
רוצה להיות מעורב
לארוז את הדמות של רון וויזלי בקורות החיים ולשנות כיוון הוא דבר לא פשוט, לא רק מבחינת התדמית של גרינט כשחקן. ב"פיצוץ מתוק" הוא גילה את המציאות של עשיית סרטים דלי תקציב. בעוד שכל סרטי הארי פוטר היו הצלחה מסחררת שהפכה את הפרנצ'ייז לרווחי ביותר בתולדות הקולנוע, הסרט "פיצוץ מתוק" עמד בסכנה נוכח חוסר העניין של המפיצים. סביר להניח שלולא הקמפיין האינטרנטי של מעריצי גרינט, הפרויקט היה נכשל.
"האמת היא שזה היה יותר מרגש, כי זה הופך אותך לחלק הרבה יותר חשוב בהפקה", אומר גרינט. "בפרויקט הזה הייתי מעורב יותר והצוות כולו היה הרבה יותר מלוכד ומגובש. זה מתחייב מכך שכל העבודה נעשית בקצב מהיר יותר ואין מי
שידאג לך. זה הרבה יותר אחריות, אבל זה מה שמרגש. זה גם נגע ללב, כשאתרי המעריצים התחילו בקמפיין להפצת הסרט, והיה נחמד לראות עד כמה אנשים עומדים מאחוריך, גם כשאתה לא חלק מהארי פוטר".
אבל גם במקרה הזה, המעריצים זוכרים אותך כרון, לא כמלאכי. למי אתה יותר דומה?
"אני חושב שאני הרבה יותר מזדהה עם רון בחיים האמיתיים. גדלתי כשאני מגלם אותו, הוא חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי ואני חושב שנהיינו מאוד דומים".
