שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    צילום: jupiter
    אלוהים היקר: באיזו מדינה תקציב הדת הכי גדול?
    יותר ממיליארד שקלים בשנה יוצאים מהכיסים שלנו עבור מימון שירותי דת, בעוד שברוב מדינות המערב אין בכלל תקציב דת, והכנסיות, בתי הכנסת והמסגדים מתקיימים מתרומות בלבד. האם המודל האירופי של הפרטת הדת יכול לעבוד גם בישראל? השוואה בינלאומית

    שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע השבוע כי שכרם של הרבנים יוכפל. העלאת שכר לעובדי ציבור תמיד מעוררת זעם, במידה והם משתכרים היטב - כמו עובדי הנמלים, למשל; העלאת שכר הקלדניות בבתי המשפט דווקא עוררה אהדה. שכר הרבנים אינו גבוה מאוד - רק רבנים בכירים מקבלים משכורת בת חמש ספרות - אבל העלאתו עוררה מבול של תגובות נזעמות מגולשים, ארגונים חברתיים ופוליטיקאים. הממסד הרבני נתפס כגוף בזבזני ונצלני - ולא רק בציבור החילוני.

     

    ישראל: שני מיליארד שקל בשנה

    האם משלם המסים הישראלי משלם על שירותי דת יותר מאשר במדינות אחרות? לפי נתוני משרד האוצר, התקציב לשכר הרבנים הסתכם בשנת 2011 ב-342 מיליון שקל מהממשלה וכ-100 מיליון שקל מהרשויות המקומיות; התקציב להקמת ושיפוץ בתי כנסת, מקוואות ובתי קברות הסתכם ב-233 מיליון שקל; תקציב שירותי הדת לנוצרים, מוסלמים ודרוזים הסתכם בכ-45 מיליון שקל.

     

    בסך הכול הסתכם תקציב שירותי הדת בכ-730 מיליון שקל - כ-0.2% מתקציב המדינה - עוד לפני העלאת השכר. השנה, התקציב יגדל לכ-1.1 מיליארד שקל - כ-0.4% מתקציב המדינה.

     

    רבנים בישראל: פי 60 מכומר באנגליה (צילום: אוהד צויגנברג)
    רבנים בישראל: פי 60 מכומר באנגליה(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    בנוסף, משלמת הממשלה 1.15 מיליארד שקל בשנה לקצבאות ותמיכות למיניהן לתלמידים בכוללים ש"תורתם אומנותם", שכולם עוסקים בלימודי דת בלבד. הוצאות הדת, כולל האברכים, הסתכמו, אפוא, אשתקד בכ-1.8 מיליארד שקל, ויגיעו השנה לכ-2.2 מיליארד - כ-0.7% מהתקציב.

     

    המדינה מממנת גם שירותים דתיים נוספים שקשה לאמוד את היקפם, אך הוא מגיע למאות מיליונים בשנה: השמדת החמץ בפסח והיערכות המשק לשנות שמיטה; תקציב הרבנות הצבאית והמשטרתית; מערכת החינוך החרדי, המלמדת כמעט אך ורק לימודי דת; החינוך הממלכתי-דתי, המקבל תקציבים גדולים מהממלכתי; בתי הדין הרבניים, ועוד ועוד. 

     

    בנוסף, נהנים מוסדות הדת מתרומות של אזרחים וארגונים בישראל ובארצות הברית, שחלקן מוכרות כתחליף למס. על כל שקל שהמדינה משלמת לאברכים, הם מקבלים דולר מתורמים. בנוסף, כרוכים שירותי הדת בתשלום פרטי של המשפחה, לעתים באופן חוקי - כמו התשלום לחברה קדישא - ולעתים כ"מנהג בלתי פורמלי", כמו ה"טיפ" שהזוגות המתחתנים מתבקשים לשלם לרב, ולרוב משלמים בשקט כדי לא להשבית לעצמם את השמחה.  

     


    תקציב שירותי הדת בעולם

    תקציב שירותי הדת בעולם
     

    מקור הכנסות 

    מוסדות הדת 

    עלות שירותי הדת למשלם המסים ב-2011
    ישראל תקציב ממשלתי ותרומות פטורות ממס מישראל ומארה"ב 2.2 מיליארד שקל - 0.7% מתקציב המדינה - כולל כוללים (0.35% מהתקציב בלא הכוללים)
    ארצות הברית תרומות פטורות ממס תלוי ברצונו של האזרח
    גרמניה "מס כנסייה" שהאזרח משלם לדת לה הוא שייך לדתיים: תוספת מס של 9%-8% חילונים פטורים
    בריטניה תקציב ממשלתי ותרומות פטורות ממס 100 מיליון ליש"ט - 0.0015% מהתקציב
    צרפת תרומות, ועסקי הכנסייה הקתולית במדינות אחרות -
    איטליה מס כנסייה, עסקים של הכנסייה באדמותיה ותרומות באיטליה ומחוץ לה לדתיים בלבד: 0.8% משיעור המס
    שבדיה מס כנסייה לדתיים בלבד: תוספת מס של עד 2%
    פינלנד מס כנסייה לדתיים בלבד: תוספת מס של 2%-3%
    הולנד תרומות -
    פולין מס כנסייה, עסקי הכנסייה ותרומות בפולין ובעולם לדתיים בלבד: 1% מהמס
    יוון תקציב ממשלתי ועסקים של הכנסייה באדמותיה 70 מיליון אירו - 0.06% מהתקציב
    קפריסין עסקים פטורים ממס של הכנסייה באדמותיה הפסד הכנסות של כמה אחוזים מתקציב המדינה
    מרוקו תקציב ממשלתי 200 מיליון דולר - 0.7% מהתקציב

     

    תקצוב הדת בארץ דומה למקובל במזרח התיכון. האימאמים והקאדים במדינות ערב, כמו בישראל, הם עובדי מדינה, שממלאים תפקידים מגוונים: שיפוט, השגחת כשרות, לימוד במדרשות ומחקר. הממסד המוסלמי מתאפיינים באבטלה סמויה, תקנים מנופחים ותקציבים כפולים, ואנשי דת רבים עוסקים בפעילות פוליטית בלבד - כמו בארץ. מנתוני חברת המידע אינפופרוד עולה כי תקציב הדת במרוקו, למשל, הוא כ-200 מיליון דולר לשנה - 0.7% מתקציב המדינה הענייה, כלומר, בערך כמו בישראל.

     

    דתי? שלם מס כנסייה. חילוני? פטור

    קשה להשוות את תקציבי הדת בארץ למדינות מערביות, מהסיבה הפשוטה שלרובן אין תקציב כזה. ממחקר שערכה החוקרת הסלובקית ד"ר מיכאלה מורבסיקובה, עולה כי רק 7 מ-27 מדינות האיחוד האירופי מעבירות תקציב לכנסיות וארגונים דתיים - בריטניה, דנמרק, בלגיה, יוון, אסטוניה, בולגריה וסלובקיה. תקציב הדת הממשלתי בגרמניה, שבדיה, פינלנד, הולנד, איטליה, פולין, הונגריה, שווייץ, ארה"ב, ברזיל, סין ועשרות מדינות נוספות עומד על 0. קראתם נכון: 0.

     

    אם כך, ממה מתקיימים הכמרים, הרבנים, הקאדים והכוהנים בארצות הללו? בחלקן מתרומות בלבד. אלפי הכנסיות, ארגוני הדת ובתי הספר הדתיים בארה"ב הם עמותות פרטיות שאינן מקבלות תמיכה. המיסוי בארה"ב נמוך, התרומות פטורות ממס, והאמריקאים, שרובם גם עשירים וגם דתיים, תורמים בנדיבות. התרומות מספיקות לא רק לכנסיות מפוארות ולבתי כנסת נאים: הקהילות הדתיות עוסקות בצדקה ומחליפות את שירותי הרווחה המוזנחים, וגם תורמות מיליארדים לקהילות במדינות אחרות, בעיקר לישיבות בישראל ולכנסייה הקתולית.

     

    כ-1.5 מיליארד מאמינים ברחבי העולם שייכים לכנסייה הקתולית שחולשת על סכומי כסף אדירים ומתפקדת כגוף עסקי לכל דבר. מכתבות בעיתונות העולמית עולה כי הוותיקן מקבל תרומות של מיליארדי דולרים בשנה, מחזיק אדמות, נדל"ן והון בהיקף שמוערך בכמיליארד דולר ומגלגל מאות מיליונים בבורסה ובקניה, מכירה, השבחה והשכרת נכסים. אין פלא שמדינות רבות שרוב אוכלוסייתן הדתית היא קתולית - ברזיל, מקסיקו, צרפת ואירלנד, למשל - אינן תומכות במוסדות דת.

     

    גם הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בקפריסין ומקדשי דת השינטו ביפן, למשל, מחזיקים קרקעות גדולות ומתקיימים מעסקאות נדל"ן, שבקפריסין הם גם פטורים ממס. אבל לכנסיות הפרוטסטנטיות בהולנד, למשל, אין נכסים גדולים, והן מתקיימות מתרומות בצניעות וביעילות.

     

    רוב מדינות אירופה מממנות את הדת בדרך אחרת: אנשים דתיים - כלומר, כאלה שמתפללים לפעמים במוסד דתי כלשהו - משלמים מס מיוחד שנקרא "מס כנסייה". את המס גובה, לרוב, המדינה, אבל הוא מועבר ישירות לקהילה הדתית. כל מאמין נרשם לארגון דתי שבו הוא מתפלל ומקבל שירותי דת, ומשלם לו מסים. ה"כנסיות" הללו כוללות גם קהילות יהודיות, מוסלמיות, בודהיסטיות והינדיות, ואף כתות מיסטיות, במידה והן קיבלו אישור ממשלתי.

     

    בחלק מהמדינות - איטליה, ספרד, ורוסיה, למשל - "מס הכנסייה" נגבה על חשבון מסים אחרים. אדם דתי בפולין, למשל, מקבל פטור ממס בגובה 1% מסכום המס שהוא היה חייב בו מלכתחילה בהתאם למדרגת המס שלו, ומשלם סכום זהה למוסד הדתי. חילונים - כלומר, אנשים שאינם רשומים בארגון דתי - משלמים מס מלא למדינה ופטורים ממס כנסייה.

     

    בגרמניה, שוויץ וסקנדינביה, לעומת זאת, מדובר במס נוסף שמוטל על המאמינים מעבר למה שהם משלמים למדינה. המאמין בשבדיה, למשל משלם לכנסייה מס נוסף בגובה של כ-2% מהמס שהוא משלם למדינה, בהתאם למדרגת המס שלו, ובגרמניה - 8%. חילונים פטורים ממס כנסייה ומשלמים, איפוא, פחות מסים. עם זאת, במידה והם נעזרים בשירותי דת באופן חד פעמי - כדי להתחתן, למשל - הם משלמים על כך סכום גבוה - בערך כמו בעל רכב או תייר בלי פוליסת ביטוח.

     

    מההשוואה בין ישראל ואירופה עולה תמונה מוזרה: מדינות הרווחה האירופיות, שמתערבות בכלכלה, גובות מסים גבוהים ומספקות שירותים חברתיים נדיבים, הפריטו כליל את שירותי הדת; ואילו ממשלת ישראל, שחרטה על דגלה את ההפרטה, שומרת את הדת בשליטתה המלאה.

     

    כנסייה בגרמניה: במימון המאמינים בלבד (צילום: index open)
    כנסייה בגרמניה: במימון המאמינים בלבד(צילום: index open)

     

    רב ישראלי = 60 כמרים בריטים

    מבדיקה שערכנו באתרים של הממשלות המערביות המעטות שעדיין משלמות שירותי דת, עולה כי מדובר בתקציבים פעוטים ביחס לישראל. תקציב הכנסייה האנגליקנית באנגליה, למשל - שבניגוד לרבנות הישראלית פועלת בשקיפות ומציגה דו"חות כספיים באתר האינטרנט שלה - עומד על כמיליארד לירות שטרלינג - כ-5.9 מיליארד שקל בשנה, לתשלום שכר הכמרים ותחזוקת הכנסיות, הקתדרלות ובתי הקברות.

     

    כ-750 מיליון ליש"ט מתקציב הכנסייה האנגלית מגיעים מתרומות, שכמו במדינות אחרות, חלקן מהוות תחליף למס. 130 מיליון ליש"ט נגבים כתשלום לחתונות, לוויות וטקסים מלכותיים. 160 מיליון ליש"ט נוספים מגיעים מהשקעות עסקיות שהכנסייה מבצעת באמצעות קרקעות ונכסים שקיבלה מהמלכים בימי הביניים, בהיקף כספי של כ-4.4 מיליארד ליש"ט.

     

    רק כ-60 מיליון ליש"ט - כ-350 מיליון שקל - מגיעים מממשלת בריטניה. כ-40 מיליון ליש"ט נוספים מתקציב הממשלה מחולקים לכנסיות נוצריות אחריות ולקהילות יהודיות ושל דתות אחרות, בהתאם למשקלן באוכלוסייה. תקציב הדת הממשלתי הבריטי מסתכם בכ-100 מיליון ליש"ט - 0.0015% מתקציב המדינה כולו. ישראל הקטנה משקיעה בדת פי ארבע מבריטניה הגדולה, וביחס לגודל התקציב - פי 60.

     

    הכנסייה הקתולית: גוף עסקי שמגלגל מיליארדים (צילום: איי פי)
    הכנסייה הקתולית: גוף עסקי שמגלגל מיליארדים(צילום: איי פי)

     

    האוכלוסייה בבריטניה חילונית ברובה, אבל ביוון רוב האוכלוסייה היא נוצרית-אורתודוקסית דתית, ולמרות זאת - תקציב הכנסייה ביוון עומד על כ-80 מיליון אירו בלבד - כ-400 מיליון שקל בשנה. כ-10-15 מיליון אירו בשנה מגיעים מעסקאות נדל"ן בשטחים העצומים שהכנסייה מחזיקה מאז התקופה הרומית. עד 2010, זכו העסקאות הללו בפטור גורף ממס, אך הוא בוטל בשל המשבר הכלכלי ביוון. כ-70 מיליון אירו נוספים מגיעים מתקציב ממשלתי, המהווה כ-0.06% מתקציב המדינה.

     

    התמיכה הממשלתית בכנסייה היוונית מעורר מחלוקות עזות. החוגים הליברליים בחברה היוונית, וחברותיה של יוון באיחוד, זועמים על קיומה, ואילו באוכלוסייה הכפרית והמבוגרת שורר זעם על ביטול הפטורים ממס. כך או כך: ממשלת ישראל לועגת לבזבזנות ולניהול הגרוע של היוונים, אבל שופכת על מוסדות הדת פי 10 יותר כסף מהם. זאת, בנוסף לפטורים שונים ממסים שמוענקים לכנסיות בארץ על השטחים והנכסים העצומים שהם מחזיקים גם כאן.

     

    המוסדות היהודים-אורתודוקסים מקבלים המון גם ביחס לקהילות דתיות אחרות בארץ. מוסדות הדת הלא-יהודים מקבלים פחות מ-5% מתקציב הדת, למרות שהלא-יהודים מהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה. כ-50 אלף איש - 1% מהיהודים במדינה - מתפללים וחוגגים בבתי כנסת רפורמיים, שמקבלים תקציב של 100 אלף שקל בשנה בלבד, וגם זה רק אחרי שעתרו לבג"צ. אין פלא שמחלקת המדינה האמריקאית מעירה לישראל שוב ושוב שמדובר באפליה שפוגעת בחופש הדת.

      

    האם המודל האירופי של הפרטת הדת יכול לעבוד גם בישראל? האם הוא מתאים לחברה הישראלית, שיש בה אוכלוסייה דתית ומסורתית גדולה שמוכנה לשלם ביוקר על אמונתה, ואוכלוסייה חילונית שממורמרת על המחיר הגבוה? 

     

    "הפרטת הדת תחזק את היהדות"

    שלא במפתיע, הרעיון מוצא חן בעיני הרפורמים בארץ. "תקציב הדת הוא ענק, מבוסס על קומבינות פוליטיות, ואינו נותן לציבור חופש בחירה. צריך לצמצם אותו ולשנות את מבנהו", אומר ל-ynet מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב.

     

    אז אתה בעד שתקציב הדת יבוטל ושכל אחד יבחר לעצמו ארגון דתי שלו ישלם "מס בית כנסת", ויוכל גם שלא לשלם ולא לקבל שירותי דת?

     

    "כעיקרון זאת שיטה טובה שצריך ליישם בארץ, אבל לא באופן מלא כמו באירופה אלא באופן חלקי, בצורה שמתאימה לנו. צריך להשאיר חלק מסויים מהתקציב בידי הממשלה.

     

    "מלבד זאת, לא צריך, לדעתי, לפטור חילונים מ'מס כנסייה', אלא לתת להם לשלם אותו להעביר למוסדות התרבות, שסובלים מחוסר תקציב. יש בארץ ציבור חילוני לגמרי שזכותו שלא לממן מוסדות דת, ולדעתי, הוא ישמח לסייע לתרבות, ומצד שני, יש אנשים דתיים שלא רוצים שום קשר לשירותי התרבות (החרדים, ת.ג), וצריך להעניק לכולם חופש בחירה".

     

    מדובר בהפרטה. אתה בעד הפרטה?

     

    "אפשר לקרוא לזה איך שרוצים: 'הפרטה', 'הפרדה', או 'זכות בחירה', אבל האמונה היא אחד הדברים ששייכים לתחום הפרט. 'מס בית הכנסת' אמור להיות פרוגרסיבי, כך שגם עניים שלא משלמים מסים יוכלו לקבל שירותי דת". 

     

    לכם, הרפורמים, כדאי שזה יקרה? התקציב שלכם יגדל?

     

    "כן, ובצדק".

     

    זה לא יפגע באופי היהודי של המדינה?

     

    "להיפך, זה יחזק אותו. למקרה שמישהו לא שם לב: תדמית הממסד הדתי אינה טובה. ארגון 'שקיפות בינלאומית' עורך מדי שנה סקרים שבהם אנשים במדינות שונות נשאלים איזה גוף, לדעתם, הוא הכי מושחת. בסקרים שהם עורכים בישראל, הממסד הדתי נתפס כאחד הגופים המושחתים ביותר. ואילו ברוב המדינות האחרות הוא נתפס דווקא כאחד הגופים הכי פחות מושחתים. אולי זה בגלל שבחו"ל יש להם פחות כוח וכסף?". 

     

    "הקשר בין הדת למדינה גורם נזק עצום" 

    גם בארגון החילוני חדוו"ש (חופש דת ושוויון) תומכים בהפרטת שירותי הדת. "המדינה לא צריכה לספק שירותי דת", אומר סמנכ"ל התנועה, שחר אילן. "הקשר בין הדת למדינה גורם נזק עצום לכלכלה, לדמוקרטיה, לתרבות וליהדות עצמה".

     

    רבנים אורתודוקסים נשמעים פחות נלהבים מהרעיון. "מי שחושב שהמדינה צריכה לספק רק צרכים מינימליים וקיומיים כמו צבא וכבישים, ושאת כל השאר אפשר להפריט, יכול להסכים גם להפרטת שירותי הדת", אומר הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר ללימוד סוגיות כלכליות-הלכתיות. "אם מפריטים את הדת, למה לא את התרבות והספורט? למה מי שלא רוצה לראות ערוץ 1 צריך לשלם עליו אגרה ומס הכנסה? ומה לגבי החינוך? מדוע משפחה חרדית צריכה לממן חינוך חילוני? ואם מישהו לא רוצה לקבל טיפולים רפואיים מסוימים, הוא צריך לשלם עליו מס, ואם לא, האם צריך להפריט גם את הבריאות?".

     

    בריאות היא מצרך חיוני שמציל חיי אדם. זה נכון גם על הדת?

     

    "במדינה יהודית צריך שירותי דת בדיוק כמו מערכת בריאות".

     

    מדינות הרווחה הכי מתקדמות בעולם הפריטו את הכנסיות שלהן והן לא נסגרו. מדוע אנחנו לא יכולים?

     

    "ההשוואה בין היהדות לדתות אחרות היא בעייתית. הממסד הדתי היהודי זקוקה לתקציב גדול בהרבה, כדי לקיים את החשיבה הדתית וההלכתית. אי אפשר להשוות את אוצרות הספרות והמחשבה שלנו ושל אחרים.

     

    "אבל האמת שאני בכלל לא בטוח שאם הדת תופרט, הרבנים ייפגעו מכך. אולי להיפך: רוב היהודים בארץ נזקקים לשירותי דת בחתונה, ברית מילה, קבורה וחגים. אם כל השירותים הלא-חיוניים יופרטו, ונטל המס ירד, ייתכן שמוסדות הדת יקבלו כל כך הרבה תרומות שהם לא יתגעגעו לתקציבים הממשלתיים".

     

    דורון פסקין השתתף בהכנת הכתבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אלוהים היקר: באיזו מדינה תקציב הדת הכי גדול?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כנסייה בשבדיה. על חשבון המאמינים בלבד
    צילום: AFP
    תלמידי כולל בישראל. מיליארד שקל בשנה (אילוסטרציה)
    צילום: באדיבות "בחדרי חרדים"
    הרב גלעד קריב. "הממסד הדתי נחשב מושחת"
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים