הכינו את סבתא: מתכוננים לסדר ט"ו בשבט
אם בסוף ארוחת ראש השנה חשבתם שיהיה לכם שקט עד פסח - חישבו שוב. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מציינים את חג האילנות באמצעות סדר ט"ו בשבט. "וידוי אקולוגי" מחליף את האפיקומן ופירות מחליפים את המרור. מדריך
"כך הולכים השותלים", שרים בחדווה ילדינו מידי ט"ו בשבט, אך האם ידעתם שנטיעת העצים היא רק אחת מהדרכים לציון חג האילנות? דרך מעניינת ומיוחדת, שהולכת ותופסת תאוצה, היא ציון החג באמצעות "סדר ט"ו בשבט", משפחתי או קהילתי.
ט"ו בשבט הגיע: מה לשים בסל?
בדומה לסדר פסח - סדר ט"ו בשבט נחגג סביב שולחן, תוך כדי קריאת "הגדה" ושירת שירים ומזמורים. כמיטב המסורת היהודית, הוא גם כולל הרבה אוכל ושתיית יין, אך בזה נגמר הדמיון בין השניים.
בעוד שההגדה של פסח היא טקסט קדום וקבוע והמאכלים כבדים ומורכבים, הרי שבסדר ט"ו בשבט הטקסטים משתנים מהגדה להגדה, שמחוברת פעמים רבות על ידי המשתתפים בסדר, והמאכלים כוללים בעיקר פירות מכל טוב ארצנו.
איך הכל התחיל?
המקור של סדר ט"ו בשבט הינו ככל הנראה בצפת במאה ה-17, ב"תיקון ט'ו בשבט" שקיימו המקובלים בצפת. מדובר בטקס מובנה ומורכב לחג, שכולל סעודה חגיגית של פירות, אמירת ברכות ותפילות על כל פרי ופרי, ולימוד פסוקים העוסקים באילנות ובגאולה.
בסדר של המקובלים הוצבו על השולחן בדיוק 30 מיני פירות, עשרה מינים כנגד כל "עולם" בקבלה: עולם העשייה, עולם היצירה ועולם הבריאה. המקובלים הקפידו לאכול את כל הפירות מתוך כוונה מיוחדת להשפיע עליהם שפע מעולמות עליונים ולתקן את חטא גן העדן.
הברכה אותה ברכו במהלך הסדר מעבירה את הרעיון בצורה יפה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שבכוח סגולת אכילת הפירות יתמלאו האילנות מעוז שפע הודם, לשוב שנית ולהגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה, לטובה ולברכה, לחיים טובים ולשלום".
בעידן המודרני
סדר ט"ו בשבט זוכה בשנים האחרונות לעדנה וללבוש מתחדש בישראל. קבוצות, קהילות וארגונים רבים חיברו סדרים לחג, ולמרות שהטקסט שלהם אינו קבוע, נשמרים בהם קוי מתאר מסורתיים. מרבית הסדרים מתנהלים סביב 4 כוסות יין, העוברים בהדרגה מלבן לאדום.
יש סדרים המתנהלים באופן דומה לסדרי המקובלים וכוללים אכילת 30 מיני פירות מ-3 סוגים: בעלי קליפה, בעלי גלעין וכאלו שנאכלים במלואם. אחרים מתנהלים סביב מיני פירות שונים, בדגש על שבעת המינים. יש סדרים המתנהלים סביב גלגולי החג - מימות המשנה, דרך הגלות והגעגועים לארץ ישראל, העלייה לארץ ונטיעת העציים ועד היום-יום של מודעות אקולוגית.
סדר אקולוגי
עם עליית המודעות למשבר הסביבתי בהקשרו הרחב, החלו להתפתח סדרי ט"ו בשבט, שלצד התשבחות לעולם הטבע, עוסקים גם בהתחייבות לשמירה עליו. קהילות רבות למשל, קוראות בסדר ט'ו בשבט "וידוי אקולוגי", כמו ביום כיפור, על פגיעתם בטבע, או מתחייבות במהלך הסדר לשמור על עולם הטבע למען הדורות הבאים.
הרעיון בשילוב הנושא האקולוגי בסדר הוא ההבנה כי בימינו, האילנות עליהם אנו שומרים - יכולים להיות גם יערות הגשם, וכי הנטיעות שעלינו לטעת בט"ו בשבט יכולים להיות גם נטיעות של התנהגות אחראית כלפי הסביבה.
הכנות לסדר:
מקשטים את שולחן האוכל באמצעות מפות לבנות וקישוטים מעולם הצומח. על השולחן מניחים:
יין אדום ויין לבן - על מנת להדר במצוות "ארבע כוסות ליל ט"ו בשבט", נהוג לעבור במהלך השתייה משתיית יין לבן לאדום כדי לסמל את מעבר עונות השנה. בדרך כלל נהוג לפתוח בכוס ראשונה שמכילה רק יין לבן לסימול החורף הקפוא, בכוס השנייה מוהלים קצת יין אדום ביין לבן לייצוג האביב, בשלישית מוהלים קצת יין לבן ביין אדום לסימול הקיץ והאחרונה כוללת רק יין אדום ומסמלת את הסתיו.
עוגיות בריאות - משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ודבש.
פירות מפירות ארצנו. למעוניינים לשמר את מנהג המקובלים בצפת, מומלץ לבחור 30 פירות, שמסמלים את 3 העולמות, עשרה פירות לכל עולם:
- עשרה מיני פירות שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת - אגוזים, שקדים, תפוזים וקלמנטינות. מסמלים את עולם העשייה, העולם הארצי, כנגדו אוכלים עשרה מינים בעלי קליפה.
- עשרה מיני פירות שגלעינם נזרק וחיצוניותם נאכלת - תמרים, זיתים, חרובים. מסמלים את עולם היצירה - עולם שנמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר וכנגדו עשרה מיני פירות גלעיניים.
- עשרה מיני פירות הנאכלים בשלמותם ואין בהם פסולת - תאנים, תפוחים, ענבים. מסמלים את עולם הבריאה, הנעלה, הגבוה והרוחני שבעולמות.
כל מה שמתחשק - עוגות, פשטידות וסלטים.
מה לא שמים על השולחן? קודם כל כלים חד פעמיים, שהרי אי אפשר לחגוג את חגיגת הטבע הארץ ישראלי ולהשאיר אחרינו הררי פסולת.
בנוסף תופתעו לגלות שגם מפירות יבשים מומלץ להימנע - מנהג אכילת הפירות היבשים מקורו בתקופת הגלות, בו זו היתה הדרך היחידה להביא מפירות ארץ ישראל לתפוצות. כיום, כאשר אנו יושבים בארצנו, כדאי ורצוי להקפיד לאכול מפירות הארץ. זה נעים, זה טעים, וזה בעיקר סביבתי.
מה קוראים במהלך הסדר?
מורידים מהאינטרנט "הגדת ט'ו בשבט" המתאימה לתפיסת עולמכם. אפשרות אחרת ועיפה יותר, היא לשאוב השראה מההגדות השונות ולחבר לעצמכם סדר ט"ו בשבט שלכם, עם הפסוקים, האגדות והשירים האהובים עליכם במיוחד.
להלן מספר אתרים המציעים סדרי ט'ו בשבט מעניינים:
- סדר ט"ו בשבט של ארגון צוהר
- משלב מקורות יהודיים, שירי ארץ ישראל ונקודות לדיון המאפשרות לכם, כמשפחה וכקהילה, להעמיק בקשר אל ט"ו בשבט, תיקון עולם ושמירת הסביבה.
- סדר ט"ו בשבט נוסח ארצישראלי -
נכתב על ידי הרצל ובלפור חקק.
- סדר ט"ו בשבט של מנהל חברה ונוער
- משלב מקורות חדשים עם ישנים.
- סדר ט"ו בשבט של אתר "ישיבה" -
ערוך כולו מפסוקים ומדרשים המתארים את שפע הארץ ופירותיה.
- סדר ט"ו בשבט של הקשר אל הארץ
- של סמינר אורנים.
- סדר ט"ו בשבט לגני ילדים -
משלב תכנים המותאמים לגיל הרך.
- משחקים לסדר ט'ו בשבט לילדים בגילאי בית ספר -
בעריכת טבע עברי.
איפה לעשות את הסדר?
אפשר לעשות את הסדר כמעט בכל מקום: בבית עם המשפחה, או במסגרות קהילתיות גדולות יותר, אותן אפשר למצוא בשיטוט קצר באינטרנט.
המחדשת הגדולה של סדרי ט"ו בשבט לקהילה היא חברת המתנ"סים. כמעט כל מתנ"ס בארץ מתהדר בסדר ט"ו בשבט קהילתי, לקהילות שונות. אני, למשל, אבלה את ערב החג במתנ"ס נווה יוסף בחיפה, וממליצה מאוד לכל מי שמעוניין בכך לבדוק האם מתקיים סדר במתנ"ס שבאזור מגוריו.
ברוח זו נסיים בקטע מתוך סדר ט"ו בשבט של חברת המתנ"סים, שהוא האיחול שלי לכולנו: "יהי רצון שבעבור עריכת סדר זה, בזכותן של ארבע כוסות ובסגולתן של פירות ארץ ישראל, נזכה להגשמת כל ערכינו. שכל אשה ואיש, שכל עץ ואילן, ייתנו את פריים המיוחד להם בקהילה ובטבע, לאהבה ולהנאה מאילנות ארץ ישראל. שתתחדש עלינו שנת אילן טובה ושופעת ברכה עד בלי די, אמן".
הכותבת היא מנהלת "טבע עברי" – אחריות סביבתית יהודית
לפנייה לכתב/ת 
