דווקא עובדי קבלן באו לעבוד: "שהשביתה תימשך"

עובדי הקבלן, שתנאי העסקתם הם הסיבה לשביתה הגדולה במשק, נאלצו ללכת לעבוד היום (ד') כבכל יום. "למרות שהשביתה היא בשבילנו, אנחנו מחויבים לעבוד. זה ממחיש את המצב שלנו לעומת עובדים רגילים", הסביר ד', עובד קבלן בענף התחזוקה ואב לארבעה, שעובד כרגיל.

מי שובת, מי עובד? עושים סדר בשביתה הכללית

יו"ר ההסתדרות עופר עיני הבהיר כי נכונותו של התמ"ת להחלת צו הרחבה על הסיכום עם המעסיקים להטבת תנאיהם של עובדי הקבלן, לא תסייע לסיום השביתה - כל עוד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייתן את הסכמתו. בינתיים, ראש הממשלה ביקש ממנכ״ל משרדו "לבחון יחד עם האוצר את משמעות הדבר".

ד' מבין "שזה מעצבן את הציבור שיש אי ודאות בגלל השביתה, אבל אנו עובדי הקבלן חיים באי ודאות מתמדת. יכולים לפטר אותנו מתי שמתחשק, להרע את התנאים שלנו מתי שרוצים ולא להתייחס אלינו כמו בני אדם עם זכויות מהשורה". הוא הדגיש: "לוקחים את החלשים ממילא ומחלישים אותם עוד יותר. אני מאוד מקווה שהשביתה הזו תיצור מצב יותר שוויוני, שנוכל להמשיך ולעבוד, לפרנס את המשפחות והילדים שלנו בכבוד, בלי לחשוש מה יילד יום ומתי יחליט הבוס שאנחנו פשוט לא נחוצים יותר".

שביתה במשק - דיווחים נוספים ב-ynet:

בלבול בגן: אין הורה מתנדב, הילד הרוויח יום כיף

יו"ר ההסתדרות עיני: סיום השביתה תלוי בנתניהו

השומר א' בן ה-39, שמאבטח את טקס הנטיעות בו עתיד להשתתף ראש הממשלה בבאר שבע, הגיע גם הוא לעבודתו כרגיל. כעובד קבלן מטעם חברת "ניצנים אבטחה ושמירה", סיפר א' כי למרות שהחברה עובדת באופן מסודר, "מנצלים הרבה מעובדי הקבלן. מעסיקים אותם בשעות נוספות ולא משלמים להם כראוי, מחסירים להם תשלומים". לדבריו, חבריו עובדים שלוש או חמש שעות ביום, "ובסוף החודש מגיעים לשכר של 3,500 שקל. אי אפשר לחיות מזה". הוא מצדד בשביתה שיזמה ההסתדרות: "זה צעד נכון, כי צריך לפתור את הבעיה. צריך לעבור להעסקה ישירה או לשפר את התנאים תחת פיקוח".

עובדי הקבלן הגיעו לעבודתם. נתב"ג(צילום: נועם מושקוביץ)

הסדרן ת', שאף הוא עמל על הכנת האירוע בהשתתפותו של נתניהו מטעם החברה הקבלנית, הסביר כי הבעיה נעוצה בכך שאין אכיפה. "בכבישים יש פקחים, יש קנסות. לעומת זאת, את חוקי העבודה אין מי שאוכף. אין פקחים, ואנחנו נדפקים".

ג', עובד קבלן בחברת ניקיון, אמר ל-ynet: "המעסיקים שלנו שקרנים. לא מספיק שאנו מקבלים את תנאי ההעסקה המחפירים ביותר במשק, כל חודש מחדש אנחנו צריכים להילחם על תשלום עבור שעות עבודה שביצענו, אבל הורידו לנו מהתלוש באורח פלא. גם את דמי ההבראה המועטים 'שוכחים' לרשום לנו בתלוש. כך גם לגבי שאר זכויותינו הבסיסיות ביותר".

על הצטרפות לשביתה הוא לא יכול היה אפילו לחלום: "יש לנו ילדים ונכדים בבית". ואילו מחשבות על העתיד רק מעוררות בו חרדה: "עוד שנה וחצי אני אמור לצאת לפנסיה ומי יודע מה יהיה איתי אז. אני רק יכול לקוות שהמצב בדורות הבאים יהיה טוב יותר. אני כבר הפכתי חולה. אני במעקב רפואי מתמיד בגלל הלחץ והחרדה".

ר', עובד קבלן בענף התחזוקה, סיפר על השינוי שחל באווירה הציבורית: "פעם בן אדם היה בן אדם וישראל היתה מקום שהיה ידוע בכל העולם שכולם בו שווים, אבל היום יש כאלו ששווים מעט וכאלה ששווים הרבה יותר. אני מרגיש שהיחס שאני מקבל, לא רק מהמעבידים שלי אלא גם מהרבה אזרחים, הוא שאני פחות מהם". לדבריו, "זו הסתכלות ערכית שהשתנתה. אני רואה את זה בשכר שאני מקבל, בתנאים הסוציאליים שמגיעים לי ושאני לא מקבל, ובהתייחסות המעבידים וחלק מהאזרחים כלפיי".

ר' הציע: "כל אחד צריך לשאול את עצמו איך הוא היה נוהג במצב שלי, ואם ערכים של סולידריות חברתית באמת חשובים לו או שזו סיסמה ריקה מתוכן, שנעים להתהדר בה לפעמים, אבל כשזה לא נוח - קל לשכוח ממנה או להפנות את המבט לצד השני".

מ', מהנדס שעלה ארצה אך נאלץ להתפרנס בעבודות ניקיון מטעם חברה קבלנית, סיפר: "מתייחסים אלינו כמו זבל, ומבחינת המדינה זה יכול להמשיך. מזל שיש גופים שיש להם יותר כוח משלי, שיכולים לנסות לשפר את המצב". לפני שעלה לישראל, חשב מ' "שפה כולם יהודים, אבל אז גיליתי שגם כאן יש יהודים ששווים יותר, הרבה יותר, ויש יהודים שלא שווים כלום. לחיות ככה בגילי (59) זה לא קל במיוחד, כשאנחנו יודעים בדיוק איזה תנאים ושכר מקבלים הרבה מאוד אנשים. אותנו, העובדים הפשוטים, הכי פשוטים, תמיד דופקים". הוא חיזק את ידיו של יו"ר ההסתדרות: "מה שהוא עשה היום הוא מעשה צודק שהיה צריך לעשות כבר מזמן".

רות לביא יצחק (66), עובדת קבלן שעבדה 45 שנה בתחום הניקיון, הגיעה לעבודה כרגיל אך הביעה תרעומת על הקבלנים. במרבית השנים עבדה במשרד הביטחון ולפני שלוש שנים עברה לחברת "דינאמיקה" ובה היא מקבלת את מרבית התנאים שמגיעים לה. "אני עובדת כבר 45 שנה ואין לי פנסיה, לא קיבלתי חופשות, לא ביטוחים. אני כמו אחת מהרחוב שמחפשת מה לאכול. אני מרגישה שכל השנים האלו התבזבזו לי וזה כואב לי מאוד", סיפרה.

המנופים בנמל חיפה דממו(צילום: אבישג שאר-ישוב)

עובד קבלן נוסף אמר ל-ynet: "נתתי מעצמי הכול והנה היום אני בחוץ. בזבזתי 12 שנה מהחיים שלי. לכן מגיע להם שעושים שביתה. כל עובדי הקבלן שעובדים כמו חמורים ולא רואים מזה כלום - אין להם למי לפנות. לקחו לנו פיצויים, ביטוחים, חופשות, הכול".

אלי יונה (35) עבד 12 שנה במשרד הבריאות כמחסנאי. כאשר ביקש קביעות במקום עבודתו, פיטרו אותו. הוא תבע את מעסיקיו, ובית המשפט פסק לטובתו והחזיר אותו לעבוד במשרד הבריאות. "אבל אחרי חודשיים פתאום שוב אמרו שיש צמצומים ושנאלצים לפטר אותי. לא ייתכן שגם לקחו לי את התקן שכל כך הגיע לי על פי חוק וגם רימו אותי. מעולם לא ביקשתי שעות נוספות או חופשות, להיפך. תמיד עבדתי כמה שביקשו ורק רציתי קביעות, להיות עובד מן המניין".

תיאטראות לא, בחינות בגרות כן

הבוקר התכנסה ועדת חריגים בבניין ההסתדרות, ולדברי אלי בן גרא, יו"ר הוועדה, הגיעו אליהם קצת יותר מ-30 פניות. "אנו בוחנים כל מקרה לגופו", אמר, ודיווח כי בחינת הבגרות באזרחות תתקיים מחר כמתוכנן. "הגיעה בקשה ממשרד החינוך והשלטון המקומי לקיים אותה כרגיל ואישרנו זאת". לעומת זאת, התיאטראות פנו גם הם בבקשה לשבור שביתה אך הוועדה לא אישרה זאת. "כשהתותחים יורים, המוזות שותקות", הסביר.

הדואר לא בא היום, וגם לא באו אליו(צילום: בן קלמר)

עד כה אישרו נחיתה של שתי טיסות בלבד בנתב"ג, שתיהן מבנגקוק, לפני סיום השביתה המתכונן - בשדה בלבד - ב-12:00. "אתמול הגיעה אוניית נוסעים לאילת והיה ספק אם יאשרו את עגינתה. בהתייעצות עם משרד הפנים והמכס אישרנו זאת, אחרת הייתה צפויה הסתבכות מדינית", סיפר בן גרא. 

מההסתדרות נמסר, כי נציגיה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים הגיעו למתווה של הסכמות לפיהן: תתקיים השוואת תנאים מלאה לעובדי הקבלן, העובדים במקצועות הליבה יזכו להעסקה ישירה,

 וכן סוכם על קליטה חלקית של עובדי הניקיון.

"המשך השביתה תלוי עכשיו בראש הממשלה ובשר התמ"ת, אמר עופר עיני. "אם הם יחליטו להוציא צו הרחבה להסכם כך שגם עובדי הקבלן במגזר הציבורי ייהנו ממנו, השביתה תיפסק לאלתר".

שר התמ"ת שלום שמחון אמר כי יפתח בהליכיםלהוצאת הצו המבוקש, ובמשרד ראש הממשלה אמרו שהדבר נבחן בשיוף האוצר. במשרד האוצר הזהירו אתמול מהשלכות פגיעת השביתה במשק, והבוקר אמרו כי ההצעה האחרונה מטעמם עומדת על עלות תקציבית של 700 מיליון שקל, מתוכם כ-200 מיליון שקל בשנה הקרובה.