"אקדח מתחת לכרית": איך מגנים על שגרירים?

הילדים בגן שנאלצים לגלות ערנות, תחושת "הכלוב" החונקת, אובדן הספונטניות והחובה לצאת מוקדם לעבודה ו"לבלבל את האויב". בצל הפיגוע בניו דלהי, ניסיון הפיגוע בטביליסי ו"תאונת העבודה" החבלנית בבנגקוק - שלושה אירועי טרור תוך 24 שעות - חזרו דיפלומטים ישראלים לימים הארוכים והמתוחים שבילו בצל ההתרעות.

עוד בערוץ החדשות:

• שביתת הרכבת החלה: "נלחמים על הגב שלנו"
• אוטובוסים בשבת: הקמפיין נמשך, חולדאי תומך
  

במשך 30 שנה עבד אלי שקד במשרד החוץ, כולל תקופות שירות ארוכות ומשמעותיות במצרים ובטורקיה. "בימים כאלה פועלים להוריד פרופיל לפני הכול, מהשגריר ועד אחרון אנשי הצוות הישראלים במדינה", אמר היום (ג') ל-ynet.

שקד, שחווה מספר אירועים קשים, בהם אף נרצחו אנשי צוות ישראלים שפעלו תחתיו, הסביר כי במקרים חמורים, ייתכן מצב בו נסגרת הנציגות. ימים כאלה, הסביר, משפיעים על כולם, "מהילדים, שייתכן שלא יצאו לגנים ולבתי הספר, דרך בני ובנות הזוג שלא מתרוצצים וכך כל הקהילה. הקיבוץ הישראלי מתכנס בתוך עצמו ועושה מה שצריך בשביל להגן על אנשיו".

השגריר לשעבר סיפר כי במקרים אלה, "בעיקר מיישמים בצורה הרבה יותר דקדקנית את כל ההנחיות שמתקיימות בשגרה. לא מעגלים פינות". גם ההוראה לא לנסוע בכלי רכב בשל התרעות לא זרה לו. "זה חלק מההיבטים השונים של שבירת שגרה, שנהוגים במיוחד בזמן חירום. בשעה כזו, כל הפעילות השגרתית חייבת להישבר ולהשתנות כדי 'לבלבל את האויב', הכול בכדי שלא תהיה איפה שאתה אמור להיות, שלא תגיע למיקום בו הוא אורב לך".

לדבריו, "נאמר לי פעם בהתרסה שחייתי בקהיר בכלוב של זהב, עניתי שזה יותר כלוב מאשר זהב, וכך הם פני הדברים" הבהיר. "האנשים כולם, מהדיפלומט ועד בני המשפחה, לא חופשיים. אין ספונטניות, הכול מחושב ומתוכנן מראש, כולל חופש התנועה. במקומות רגישים כמו קהיר, אתה לא יודע איך היום יתנהל וייגמר, גם כששקט אתה דרוך, גם ילדים רכים בשנים מבינים שהם לא בסביבה נורמלית ומתודרכים לשים לב להתרחשויות, בלי היסטריה ובלי להפחיד אותם. המטרה היא חיים נורמליים ככל האפשר בסביבה לא נורמלית".

על פי איש משרד החוץ שכיהן במספר תפקידי מפתח בשגרירויות בעולם, "אתמול הייתה לנו התרעה קונקרטית - פגיעה בשתי נציגויות בו זמנית. במצב כזה יוצאים מנקודת הנחה שישנם עוד אירועים בקנה שעוד לא יצאו לפועל משום מה, אך עדיין אמורים לקרות. כך מעלים ערנות במידה ניכרת, בודקים רכבים ודרכים פעמיים ושלוש, ולפעמים מגיעים יותר אנשים פיזית ללוות את אנשי השגרירות".

לדבריו, "ימים כאלה אינם פשוטים, יש הבדל בין התרעות רבות שנמצאות בתת מודע שלך אבל אתה מתרגל אליהן לבין התרחשויות של ממש. זה הופך הכול למוחשי יותר. אתה דרוך יותר, ערני, מחודד ונזהר יותר", סיכם.

במהלך שנת 2003, הודיע שירות המודיעין הרומני כי סיכל כוונה של גורמים מעיראק לפגוע במטרות מערביות במדינה, בהן בשגריר ישראל, סנדו מזור. "אין ספק שהשגרה משתנה. שוקלים לבטל פגישות במקומות שלא פשוט להגיע אליהם, ופועלים בהתאם להנחיות", נזכר מזור בשיחה עם ynet, "באופן אישי לא הייתי לחוץ. כוחות הביטחון אמונים בשמירה עליך והם מיומנים ומאומנים".

איש השב"כ לשעבר נמרוד פירסטנברג שירת שבע שנים ביחידה לאבטחת אישים והיה חלק מכוח הביטחון של מספר שגרירויות בעולם. "בימים כאלה לא עושים שינויים בסדרי הגודל של האבטחה, אלא פועלים בעיקר בשני מישורים

- מתגברים ערנות, גם בלילה מוכנים עם אקדח מתחת לכרית ופנס, ומשנים שגרה בכל אופן אפשרי", הדגיש פירסטנברג, כיום מנהל קורסים לאבטחה במכללת וינגייט.

"כלי רכב מהווה מטרה, וכלי רכב של דיפלומטים מהווה מטרה גדולה. כך כלי הרכב אתמול סומן והיה קל לאתר אותו, לרוב אנחנו דורשים מאנשי השגרירות שלא ייסעו ברכבים כאלה", אמר פירסטנברג תוך שהוא מדגיש כי בחיפוש קל ניתן היה ללמוד ממספר הרכב למי בדיוק הוא שייך. "בכל מצב בחיים כאלה חייבים לשנות את דרכי הפעולה. לשנות כלי רכב, לנסוע במוניות, ללכת ברגל. לשנות את שעות היציאה לעבודה ומהעבודה. להסתכל דרך החלון החוצה, לבדוק אם יש מישהו ברחוב, אם חונה רכב זר".