חדשות הספרות: פרידה מש. שפרה

אז מה היה לנו השבוע

המשוררת, המתרגמת וחוקרת הספרות שפרה שמואלביץ, הידועה בשם העט ש. שפרה, הלכה לעולמה בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. לצד כתיבת שירה ופרוזה, עסקה שפרה גם בתרגום לעברית של שירת המזרח הקדום מהמקור השומרי והאכדי. האנתולוגיה שפרסמה - "בימים הרחוקים ההם" (1997) - הביאה לדפוס 15 שנים של מלאכת תרגום. בהמשך שימשה גם כמרצה לספרות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב ועסקה במחקר של ספרות ישראלית וספרות המזרח הקדום. שפרה זכתה בפרס נשיא המדינה לספרות על מפעל חיים בשנת 2004, ופרסים רבים לאורך שנות עבודתה. השבוע ראה אור הספר "עלילות איננה-אישתר בשאול" (עם עובד), שתרגמה מהמיתולוגיה של מסופוטמיה.

אירועים קרובים

ביום ב', ה-20.2, ייערך האירוע הראשון בסדרת "טרללה - חגיגות ימי הולדת פואטיים לגיבורי תרבות", המתקיימת במסגרת "מקום לשירה במרתף" בתיאטרון המרתף. האירוע יתקיים לכבוד יום הולדתו ה-184 לסופר ז'ול וורן. לצד מוזיקה של יוסי בבליקי ואלי שאולי, והקראת שירה בידי רחל חלפי, עודד כרמלי ונמרוד בר-עם, ידברו החוקר אלי אשד והמתרגם רונן סוניס על היבטים שונים ביצירתו של וורן. בשעה 20:30. תיאטרון המרתף, רחוב עמק רפאים 7, ירושלים.

"גילי והמכשפה הקטנה" (עטיפת הספר)

המלצת השבוע

גיל כהן הוא מורה לטאי צ'י צ'ן ומטפל ברפואה סינית. ספרו "זיקוקי די-נור בעלטה" יצא לאור לאחרונה במסגרת החממה הספרותית של סטימצקי. כהן בחר להמליץ על ספרו של הרוקי מורקמי, "1Q84". "אני רגיל שבזמן הקריאה בספרי מורקמי קורים לי דברים מוזרים," הוא מספר. "עד לסיום הספר הבטתי לשמיים וראיתי שם שני ירחים במקום אחד. מבחינתי, הייתי מוציא חוק שאוסר על הסופרים האהובים עליי לכתוב יותר משש מאות עמודים בספר".

"אבל מורקמי, שידוע ביכולתו לברוא עולמות חדשים, ובעיקר עולמות שמקבילים למציאות, היה ודאי יוצר עולם שבו מגבלה זו לא הייתה מתקיימת. הספר1Q84 איננו מורקמי למתחילים, ולא הייתי ממליץ עליו למי שעדיין לא נחשף לספריו. הוא אינו אפוף באווירה המכושפת של 'קורות הציפור המכנית', אבל גם סופר מוכשר כמורקמי לא יכול להיות בשיאו תמיד. יחד עם זאת,"1Q84" הוא ספר מדהים, ומעריצי מורקמי אינם יכולים להרשות לעצמם לוותר עליו.

חם מהתנור

החודש ראה אור ספר הביכורים של שרית גורן, "גילי והמכשפה הקטנה" (הוצאת כתר).

הספר מיועד לקוראים בתחילת דרכם ומספר את קורותיה של הילדה גילי, שלה בעיות חברתיות בבית הספר, שלעולמה מגיחה מכשפה קטנה ודעתנית, העושה את צעדיה הראשונים באמנות הכישוף. "הרעיון לספר עלה לי כשגרתי באוקספורד," מספרת גורן. "אולי בגלל אווירת הפנטזיה במקום, שבו כתבו טולקין, לואיס קרול ואחרים; אולי בגלל שהבתים שם נראו לנו כמו בתי הוביטים מ'שר הטבעות'. המכשפה הקטנה שלי נולדה במקום בו מכשפות נולדות. רציתי לכתוב על מכשפה קטנה שרוצה לגור בבית בובה, אבל הייתי עסוקה והנחתי את הרעיון בצד".

לאחר מכן עברה לגור בסיאטל, שם נתקלה בספר מאת סופר ילדים בשם ריצ'ארד פק. "הספר מתאר בחום והומור עיירה קטנה בארצות הברית", היא מספרת. "משהו בתיאור הזה הזכיר לי את המקום בו גדלתי - אבן יהודה - כשעוד היתה מושבה קטנה. רציתי שהמכשפה שלי תגיע למקום כזה ותפגוש ילדה בשם גילי. כך נולד לו הספר "גילי והמכשפה הקטנה", שהוא שילוב של סיפור פנטזיה שנולד במקום רחוק, ומציאות מאוד קרובה ומוכרת, שהיתה לי באותו הרגע רחוקה".