לא סתם תמונה: אשה, למדי משהו מהמונה ליזה
פניה של המונה ליזה חרוטות בתודעה של כולנו. מה יש באשה הזאת שהופך אותה לאחת הדמויות המפתות והזכורות ביותר בהיסטוריה של האמנות המערבית, ואילו תכונות מארגז הכלים שלה, כדאי לנו לאמץ לעצמנו
ה"מונה ליזה" היא לא רק התמונה המפורסמת בעולם, אלא פנים החרוטות בתודעה של כולנו. האמן ליאונרדו דה וינצ'י צייר את דיוקנה של אשת סוחר הבדים מפירנצה עוד במאה ה-16, וגם עם כל הטכנולוגיה שקיימת היום, איש עוד לא הצליח לגלות את הסוד הגדול שטומן בחובו החיוך שלה.
עוד בנושא בערוץ יחסים:
נולדתי אשה בגוף של גבר. אשה שאוהבת נשים
המיניות שלי נזילה. היא לא תלויה במין או במגדר
עדיין מחכה לך, זר גבוה ומסתורי
הולכות על נשים: סיפור בשלוש זוויות
בדצמבר 2011 התגלה העתק של התמונה, שצויר על ידי השוליה של דה וינצ'י, כנראה באותו זמן שלאונרדו הנציח את דמותה של ה"מונה ליזה" על הבד. כיאה למאה ה-21, ההעתק החדש חשף אשה צעירה יותר, מלאת חיים ולבושה בסטייל יותר אופנתי. למרות זאת, נאמנותנו נשארה נתונה לציור המקורי. מסתבר שלא חובה להיות כוסית-על כדי לשבות לבבות.
ובכל זאת, אם אומה שלמה מסוגלת לסגוד לדמות מצוירת במשך 500 שנים, כנראה שאנחנו יכולות ללמוד ממנה משהו. הנה כמה תכונות שאולי כדאי לנו לאמץ מהמונה ליזה.
חיוך קטלני
בשנת 1852, אמן צרפתי בשם Luc Maspero קפץ אל מותו מהקומה הרביעית של חדר מלון בפריז. במכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו, הסביר כי אחרי שהשקיע שנים רבות מחייו בניסיון לפענח את המסתורין מאחורי חיוכה של המונה ליזה, ולא נחל הצלחה מרובה, החליט לסיים את חייו אחת ולתמיד.
האגדות מספרות שדה וינצ'י הזמין נגנים, זמרים וליצנים על מנת לגרום למונה'לה לחייך, ואולי זאת הסיבה שחלק קוראים לו "כמעט חיוך" - תחילתו של חיוך מבויש שעוד לא עלה לפני השטח. אחרים רואים בו חיוך תמים ומזמין, ויש כאלה הטוענים שהוא אף מרושע במקצת.
גם אם הדעות חלוקות לגבי אופיו של החיוך או אפילו עצם קיומו, הכל מסכימים שיש בו משהו כובש, שמצליח לחדור אלינו אפילו מבעד לצבעי השמן. התובנה היא פשוטה: עלינו להשתמש בחיוך שלנו לעתים קרובות יותר. כמו שחשוב לנו לשמור על רבגוניות מבחינה אופנתית, למשל בסגנונות איפור או לבוש שונים, עלינו לבטא אותה בתווי פנינו.
אז למה שלא ננצל את החיוך כאביזר האופנה המוביל שלנו? אמנם הוא "הום-מייד" אבל אין סיכוי שגברים יפספסו אותו. לכו תדעו, אולי בסוף אנשים ישברו את הראש בניסיון לפצח את סוד החיוך שלכן.
הוכיחי עצמך כפאם פטאל אמתית
רבים רואים את המונה ליזה כ"פאם פטאל", אשה חזקה בעלת תכונות מהפנטות וחיוך מתעתע, שמטרתה לפתות גברים ולהשיג שליטה עליהם. ההיסטוריון ז'ול מישלה כתב עליה: "היא מושכת אותי, דוחה אותי, מכלה את כל כולי. אני הולך אליה בניגוד לרצוני, כמו ציפור אל נחש". ואכן, חזותה השלווה של המונה ליזה משווה לה חוסן וקור רוח, כמו טורף המחכה בסבלנות לקורבן שלו.
היום, שלא כמו לפני 500 שנים, מעודדים אותנו ללכת בעקבות דמות האישה החזקה. זה לא אומר שעלינו להתחיל להרים משקולות או להתאמן לקראת קבלת החגורה השחורה (אם כי מי שמסוגלת להתמיד בפעילות גופנית היא בהחלט אשה חזקה מבחינתי). הכוונה היא לעוצמה פנימית.
עלינו להיות בטוחות בעצמנו ובמה שיש לנו להציע, ולא לתת לאנשים לדרוך עלינו כמו רצפה שהרגע עשו לה פוליש. והכי חשוב, לעולם לא לפחד להילחם על מה שאנחנו מאמינות בו, ממש כמו "פאם פטאל" אמיתית.
תעשי לו עיניים
בדצמבר 2010 חוקרים דיווחו כי מצאו אותיות ומספרים שתולים בתוך עיניה של המונה ליזה, וסברו שמדובר בצפנים סודיים שטרם התגלו. מומחים אחרים טענו כי אין שום סמלים חבויים במבטה של הדמות, ואלו בסך הכל סדקים שנוצרו בצבע לאחר התיישנות של מאות שנים.
בכל מקרה, המסקנה עדיין עומדת בעינה: מבט אחד (בין אם טומן בחובו את צופן דה וינצ'י ובין אם לא) יכול לשדר הרבה מאוד. הוא יכול למשוך ולהפנט אך גם לדחות ולמאיים. מי היה מאמין שלזוג איברים כל כך קטן יש כוח עצום שכזה?
הדבר הראשון שרוב הגברים שמים לב אליו אצל אשה הוא העיניים (ולא זוג איברים אחר שאולי עלה בדעתכן). לכן, חשוב שנדע איך להשתמש במבט שלנו כדי להביע את הכוונות שלנו, ולהיעזר בו כדי להשיג את מה (או את מי) שאנחנו רוצות. לא סתם מייעצים לנו לשמור על קשר עין כשאנחנו מעוניינות במישהו (האישונים שלכן, אגב, יתרחבו באופן אוטומטי ויאותתו למי שמולכן שכדאי לו להישאר בסביבה). יאללה, בואו נתחיל "לחייך באמצעות העיניים".
שמרי על מסתורין
תיאופיל גוטיה תיאר את המונה ליזה כ"ספינקס היופי שחיוכה כה מסתורי". אמנם עמידתה של מונה'לה באמות המידה של היופי המודרני היא עניין שנוי במחלוקת, אבל אי אפשר להכחיש שהיא מרתקת. רבים עדיין תוהים לגבי זהותה של הדמות, האם היא הייתה אדם אמיתי או פרי דמיונו של דה וינצ'י.
במאה ה-21, כאשר כל ציוץ מקבל משמעות וירטואלית (על טוויטר שמעתם?) ומאות "דיוקנים" שלכן מונצחים על דפי הפייסבוק, המושג מסתורין הופך למצרך נדיר. אולי גם לנו כדאי ללכת בעקבותיה של המונה ליזה, ולא לחשוף את כל הקלפים שלנו על ההתחלה. בכל זאת, אם היא מצליחה להישאר אניגמה במשך מאות שנים, המעט שאנחנו יכולות לעשות הוא לפחות לנסות.
ציירי לך שפם
ההשערות השונות לגבי זהותה של הדמות המפורסמת הטילו ספק גם במיניותה: האם ה"מונה ליזה" היא באמת אישה? ד"ר ליליאן שוורץ, חוקרת אמריקאית, טוענת שהמודל בתמונה הוא לא אחר מאשר לאונרדו עצמו, ומבססת את טענתה על סמך ניתוח דיגיטלי של תווי הפנים.
מסתבר שכאשר מניחים פורטרט עצמי ידוע של דה וינצ'י על פניה של המונה ליזה, השניים משתלבים במדויק. מצד שני, טוענים מבקריה, זה עשוי לקרות מפני ששני הדיוקנים צוירו בידי אותו אדם.
יכול להיות שאת האמת לא נדע לעולם, אך הדמות בתמונה, ספק גבר-ספק אישה, ממשיכה להיות סמל ליופי ומשיכה מינית. מה זה אומר לגבינו? כנראה שעלינו לאמץ את הנשיות שלנו, אך לא לפחד לבטא גם צדדים "גבריים" יותר שקיימים בנו. ואולי יותר מכל, זה אומר שעלינו לשמור על איזון ולא לדבוק בסטריאוטיפים הנוקשים של "נשיות" (או "גבריות") בכל מחיר. למונה'לה זה עבד לא רע בכלל.
את צריכה שירצו להלחם עלייך
כיום המונה ליזה היא שם דבר, אך מסתבר ש"הפריצה הגדולה" שלה קרתה לפני 100 שנים בלבד, בשנת 1911, כאשר נגנבה ממוזיאון הלובר. שנתיים ארוכות לאחר מכן, כאשר הושבה לביתה הפריזיאני, פניה כבר הפכו למוכרות בעולם.
מסתבר שגם באמנות ולא רק בדייטינג, העובדה שאנשים נלחמים עליך ומנסים "לחטוף" אותך, מעלה את ערך השוק שלך. מה אנחנו יכולות ללמוד מזה? אולי שזה לא כזה נורא להיות "מסמר הערב". העובדה שאתן מודעות להיותכן נחשקות לא הופכת אתכן לשחצניות, וכן, אם בא לכן לעלות לרקוד על הבר, תהנו מכל רגע. קצת תשומת לב מעולם לא הרגה אף אחד.
תאהבי את עצמך
בשנת 2005 חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם בחנו את תווי פניה של המונה ליזה בעזרת תוכנה לזיהוי רגשות. הם מצאו כי חיוכה טומן בחובו 83% אושר, 8% גועל, 6% אימה, 2% כעס, 1% ניטרליות ו-0% הפתעה.
אם נתייחס לממצא המכריע, המסקנה היא חד משמעית: המונה ליזה הייתה אישה מאושרת. מוסר ההשכל מכל הסיפור הזה כבר ברור: תאהבו את עצמכן, היו מאושרות, חייכו מכל הלב וכל השאר יבוא לבד. כנראה שתמונה אחת באמת שווה אלף מילים.
רוצים להיות מעודכנים בכל מה שקורה בערוץ יחסים? כנסו לעמוד המעריצים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
