חזרה של נשים למעגל העבודה לאחר לידה

כל אישה עובדת מכירה מקרוב את ההתלבטות האם לחזור לעבודה אחרי הלידה. מעבר לקשיים הסובייקטיביים של עייפות, רגשי אשמה והגעגועים לתינוק שזה עתה נולד, קיימים גם קשיים חיצוניים של מעסיקים שאינם ידידותיים להורות ומשפחה ואינם מאפשריים לקיים את האיזון בין השניים. הדבר מתבטא בכך שאין היום מספיק משרות שמתאימות לאמהות בשוק העבודה.

• כשאבא לוקח חופשת לידה
• חופשת לידה: לא מה שחשבתם
• הורים טריים: מה מגיע לכם במקום העבודה?
  

נשים לאחר לידה צריכות לא פעם להתמודד במעמד ראיונות עבודה עם שאלות לא רלוונטיות למהות התפקיד הגורמות לתחושת השפלה ואפליה, כמו "מה תעשי אם הילדים יהיו חולים?" ושואלות את עצמן "למה את בעלי לא שאלו בראיון מה הוא עושה כשהילדים חולים?" הילד הוא של שנינו לא רק שלי ובעלי הוא שותף מלא.

אנו עדים לתופעה בה בקורות חיים הן נמנעות מלציין סטטוס משפחתי מהחשש להיות מופלות לרעה במעמד סינון קורות חיים. חלק ניכר מאמינות שהשמטת המצב המשפחתי תגביר סיכוייהן להגיע לראיון עבודה.

הדבר מוביל לתחושה עמוקה של תסכול. אחת מהמועמדות שראיינתי לאחרונה אמרה לי בתסכולה הרב: "עד לפני שנה הייתי עובדת מצטיינת, ראש צוות פיתוח ומועמדת וודאית לקידום והיום ה-85% משרה שלי לא שווים כלום. אני לא מבינה למה לא רוצים להעסיק אותי עד 15:30 אני מוכשרת ועם 15 שנים של ניסיון".

במקרה שלה מדובר באישה שילדה אחרי גיל 35 והייתה עד לידתה ראש צוות פיתוח בחברת היי טק גדולה. בחברה סירבו לאפשר לה לעבוד עד 15:30 ולכן היא התפטרה.

08:00 עד 15:30 זה לא חצי משרה

ואפרופו 85% משרה: החוק מגדיר משרה מלאה 186 שעות חודשיות. זאת עובדה. איך משרה בין 08:00 עד 15:30 , קרי 85% משרה הפכו בשיח של שוק העבודה לחצי משרה?

צריך לזכור שאם טרייה עם X שנים של ניסיון מביאה עימה גם ניסיון מקצועי, יכולת השתלבות ארגונית, בשלות אישית ומחויבות גבוהה יותר לעבודה בשל המחויבות שלה לילדיה וההוצאות הכרוכות בגידול ילדים. אלו ערכים מוספים שהארגון מפסיד אם הוא מחליט שלא לשכור אותן לעבודה רק בשל היותן אמהות.

בשנים האחרונות ניהלתי לא מעט נשים, רובן המכריע אימהות. אני יכולה להעיד על התרומה הרבה שלהן לארגון היחידה העסקית שניהלתי, המחויבות והמסירות שלהן, העובדה שאם היה צריך, הן השלימו שעות עבודה מהבית ובחוויה שלי – תמיד היה לי על מי לסמוך. הן מתחלפות פחות, נאמנות יותר ומגיעות לעבוד ולא רק "לעבודה". בגלל שהן יודעות שהן עובדות רק עד 15:30 הן תיקתקו את המשימות שלהן כדי להספיק הכל ולצאת בזמן. נכון, הילדים היו חולים מידי פעם, הן התחלקו עם הבעלים ועבדו מהבית והתפוקה שלהן לא נפגעה. נהפוך הוא, העובדה שאפשרתי להן את זה הפכה אותן עוד יותר לויאליות ומסורות.

פנינו לעתיד - דור ה-Y, המנהלים של המחר חרתו על דגלם איזון בין בית לעבודה, גם הנשים וגם הגברים רוצים ליהנות מגידול הילדים ולחוות את ההורות במלואה. מעניין מה יקרה עוד כמה שנים כשמנהל מדור ה-Y ישב בראיון מול מועמדת שזה עתה ילדה ותרצה לחזור לעבודה, האם הצורך שלו באיזון יכבד את זה שלה? אני סקרנית לגלות...

הכותבת היא מנהלת השמה ארצית בחברת אדם מילא