'סופר טיוזדיי': רומני לא מצליח לפתוח שמפניות

יצא גדול, אבל לא מספיק גדול: המועמד הרפובליקני לנשיאות מיט רומני ניצח ב"סופר טיוזדיי" (יום שלישי הגדול) בכל המקומות שבהם הוא היה אמור לנצח. מושל מסצ'וסטס לשעבר ניצח בשש מדינות, ריק סנטורום ניצח בשלוש מדינות, ניוט גינגריץ' ניצח במדינה אחת ואילו רון פול לא זכה בשום מדינה. ההישג הגדול של רומני היה ניצחונו במדינה החשובה ביותר - אוהיו, מדינה מתנדנדת שמהווה מיקרוקוסמוס של האוכלוסייה האמריקנית.

עם זאת, אף שצבר עד כה יותר מפי שלושה צירים משני יריביו העיקריים, סנטורום וגינגריץ', המרוץ על המועמדות הרפובליקנית לנשיאות לא נסגר ובמטהו של רומני הותירו את בקבוקי השמפניה סגורים.

מיט רומני מודה לתומכיו(צילום: AFP)

מדוע ממשיכה מערכת הבחירות המקדימות של הרפובליקנים להיגרר? לשאלה זו שלוש תשובות: פסיקת בית המשפט העליון שאפשרה לארגונים פוליטיים עצמאיים כביכול (סופר-פאק) לגייס סכומי כסף בלתי מוגבלים כדי להשמיץ יריבים פוליטים; ההקצנה בעמדותיהם של תומכי המפלגה הרפובליקנית בעשר השנים האחרונות; ונקודות התורפה של רומני שנחשפות ככל שהקמפיין הרפובליקני מתארך.

מסרבים לרדת בתחנה האחרונה

במערכות בחירות קודמות נשרו מרבית המועמדים אחרי שתי התחנות הראשונות בקמפיין באיווה ובניו המפשייר. הנוסחה הייתה פשוטה: מי שהפסיד לא קיבל עוד תרומות, וכשכיסו התרוקן ממזומנים הוא הלך הביתה. לבחירות בדרום קרוליינה הגיעו בדרך כלל לא יותר משלושה מועמדים ובפלורידה התרגלו למאבק דו-ראשי. חשיבותו של ה"סופר טיוזדיי" הייתה בכך שהוא היווה תחנה אחרונה לנער יריב או שניים ולזכות במועמדות המפלגה לנשיאות.

ניוט גינגריץ'. ממשיך במרוץ(צילום: AP)

אך הפעם איש אינו פורש מהמרוץ לנשיאות, גם לאחר ה"סופר טיוזדיי". מה לא אמרו על גינגריץ'? שהוא מועמד חלש וחצוף, גאון ומוזר, איש עם אגו שמגיע עד השמיים. יו"ר בית הנבחרים לשעבר ניצח בדרום קרוליינה רק משום שקיבל תרומות.

בזכות הכסף: לגינגריץ' נותרה רק תקווה

לפני הבחירות המקדימות בדרום קרוליינה וגם אחריהן, השתרך גינגריץ' מאחור מבלי שרשם לזכותו ניצחונות ומבלי שהיווה גורם משמעותי במרוץ. עם זאת, הכסף מאפשר לו להמשיך לשחק במגרש של הגדולים. מאז שנערכו הבחירות בדרום קרוליינה ובפלורידה בסוף חודש ינואר, התעלם גינגריץ' לגמרי מהפריימריז בקולורדו, מינסוטה ומיזורי והתוצאות שהשיג היו בהתאם - עלובות.

ב"סופר טיוזדיי", שבו נערכו בחירות בעשר מדינות, לא השקיע גינגריץ' שום מאמץ בתשע מדינות והעדיף להתמקד בג'ורג'יה, מדינת הבית שלו. כל זאת רק כדי שיוכל להראות שהוא ניצח במקום כלשהו. כל זמן שהתורמים מזרימים לו כסף, הטקטיקה של גינגריץ' נותרה בעינה - להישאר במרוץ בתקווה שהמתחרה האולטרה שמרני סנטורום יקרוס ואז הוא יוכל לשוב לתמונת המרוץ.

רון פול. זמן מסך(צילום: MCT)

ומה לגבי רון פול? כל זמן שמולו עומדים שלושה יריבים, המרוץ שלו נתפש כפתטי. עם זאת, למועמד הליברטריאני (דוגל בחופש הדת והמחשבה) אין זה מפריע כל כך שהוא לא ניצח בשום מדינה וכמעט לא צבר צירים. העיקר מבחינתו הוא העובדה שהוא יכול להרשות לעצמו להמשיך להפיץ את האידיאולוגיה הבדלנית שלו, תוך שהוא מקבל סיקור תקשורתי בחינם בדמות נאומים וראיונות שמועברים בערוצי טלוויזיה, רדיו ועוד.

אפס ניצחונות: לאן אתה הולך, רון פול?

פול ניסה נואשות לגנוב ניצחון ב"סופר טיוזדיי" באיזו מדינה נידחת, אך אם הוא לא הצליח לעשות זאת בצפון דקוטה, באיידהו ובאלסקה, לאן בדיוק נותר לו ללכת במרוץ הרפובליקני?

אם המצביעים הרפובליקנים של העשור הקודם היו מצביעים בבחירות המקדימות שנערכות בימים אלה, רומני היה מנצח בהליכה. רומני נשאר אותו רומני, אבל הבוחרים השתנו. המפלגה הרפובליקנית היא כיום מפלגה שמרנית הרבה יותר מבחינת האידיאולוגיה החברתית והכלכלית שלה. לפני כמה ימים פנתה ברברה בוש, רעייתו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש האב, לבוחרים הרפובליקנים והביעה תמיכה ברומני. בוש הזכירה שהרפובליקנים היו בעבר מתונים יותר והגיעו לפשרות עם הדמוקרטים. אולם, בעוד הממסד הרפובליקני תומך ברומני, הבוחרים ברחו לימין המפה הפוליטית.

ריק סנטורום. גינגריץ' מתחרה על אותם קולות(צילום: AP)

אלא שבינתיים נאלץ רומני להקצין את הצהרותיו ולשבור ימינה. הבעיה היא שבכך הוא מצטייר כפוליטיקאי שמשנה את עמדותיו לפי כיוון הרוח והוא עלול לשלם על זה מחיר כבד - אובדן תמיכתם של המצביעים העצמאים בבחירות לנשיאות שייערכו ב-6 בנובמבר.