ה-FDA מזהיר: סטטינים מעלים הסיכון לסוכרת

מאות אלפי אנשים בישראל נוטלים סטטינים, תרופות להורדת כולסטרול ולמניעת מחלות לב. לאחרונה הודיע מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על שינויים ואזהרות חדשות לגבי כל התרופות ממשפחת הסטטינים. מה הם השינויים הללו, עד כמה הם דרמטיים ואיך ישפיעו על כל אחד מאיתנו?

סטטינים: ניתנים אפילו לילדים

כולסטרול הוא תרכובת ביוכימית המצויה במעטפת של כל תא בגוף. הוא מיוצר בגוף, ומגיע גם מהמזון שלנו. הכולסטרול מהווה מרכיב בסיסי בייצור הורמונים וויטמינים שונים ופעולתו חיונית לתפקוד הגוף, אולם בכמויות גדולות מדי הופך המרכיב החשוב הזה לחרב פיפיות. פעילות מוגברת שלו עלולה לגרום לשקיעת משקע שומני בדפנות כלי הדם (טרשת עורקים‭,(‬ משקע שאחראי, בין השאר, להתקפי לב ולאירועים מוחיים.

לפני 30 שנה, זכו זוג חוקרים מאוניברסיטת דאלאס בפרס נובל לרפואה לאחר שגילו כי הכבד יכול לקלוט כולסטרול מהדם ולהכניס אותו לתאים. הם הראו שמחצית מהכולסטרול מיוצר בכבד, וגילו אנזים מסוים שמשתתף בתהליך הייצור שלו. הסטטינים מעכבים את פעילות האנזים הזה, ובכך את כמות הכולסטרול שמיוצר בכבד. רמת הכולסטרול הכללית יורדת, וכתוצאה מכך גם הסיכון להתקפי לב.

קבוצת התרופות הזו הפכה תוך זמן קצר לנמכרת ביותר בעולם. בתרופות האלה - בהן ליפידל, סימוביל, ליפיטור וקרסטור - משתמשים רק בארה"ב עשרות מיליונים. בשנים האחרונות, עם מגפת ההשמנה העולמית, ניתנים הסטטינים אפילו לילדים.

מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מגלים כי שימוש בסטטינים מפחית דרמטית את התחלואה והתמותה מאירועי לב, וכן את שכיחות האירועים המוחיים אצל מי שסובלים ממחלת לב. הורדה של רמת הכולסטרול בדם ב‭10%-‬ עשויה לגרום לירידה של ‭25%‬ בסיכון לאירוע לב, ולהפחתה משמעותית של ערכי הכולסטרול ה'רע' - שקשור בהיווצרות טרשת העורקים, עשויה לעיתים לגרום נסיגה משמעותית בתהליך של טרשת העורקים בלב ואף להביא לעצירתו המוחלטת.

השפעתם של הסטטינים דרמטית וחשובה בחולי לב, אולם הוכח כי הם עשויים למנוע התקפי לב גם אצל מטופלים בריאים שיש להם גורמי סיכון להתקף לב. בשנים האחרונות גם דובר על כך שסטטינים מפחיתים, במנגנון שעדיין לא הובהר, את התחלואה בסוגים שונים של סרטן. על מי שזקוק לה לקחת את התרופה כל ימי חייו.

סיכון לסוכרת וירידה בזיכרון  

תופעת הלוואי השכיחה ביותר של התרופה היא כאבי שרירים, אלא שכעת מתברר כי יש לה עוד חסרונות. מחקרים מהעת האחרונה הראו כי המשתמשים בה נמצאים בסיכון גבוה בעשרות אחוזים מהרגיל לפתח סוכרת. תוצאות ממחקר הנשים הלאומי הנערך בארה"ב הראו עלייה של ‭48%‬ בסיכון להתפתחות סוכרת בקרב נשים המטופלות בסטטינים.

בנוסף, עלול השימוש לגרום לתופעות קוגניטיביות שונות, המוגדרות בדרך כלל קלות והפיכות, בהן פגיעה בזיכרון ובלבול. זאת אף שמחקרים קודמים הראו כי שימוש בתרופות דווקא אמור להגן מפני תופעות כאלה, ואף נטען כי הסטטינים עשויים להיות יעילים כנגד מחלת האלצהיימר.

על התרופות יופיעו מעתה אזהרות בנוגע לסוכרת. חלק מהן יישאו מעתה גם אזהרה שבשילוב עם תרופות מסוגים מסוימים, בראשן תרופות נגד איידס, הן עלולות לגרום לחולשת שרירים קשה ולאי ספיקת כליות. לעומת זאת, בוטלה ההמלצה שחולים המטופלים בתרופות יעברו בדיקות תקופתיות להערכת תפקודי הכבד שלהם. מעתה יתבקשו המטופלים לעבור בדיקה כזו פעם אחת בלבד, לפני תחילת הטיפול בתרופה.

הרופאים: תופעות הלוואי הפיכות

אנשי מקצוע בכירים רבים לא מתרגשים מהאזהרות החדשות. "הסטטינים הם תרופה נפלאה‭,"‬ קובע פרופ' דרור חרץ, יו"ר האיגוד לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים ומנהל מרכז הליפידים ע"ש שטרסבורגר במרכז הרפואי שיבא. "הם נבדקו בעשרות מחקרים, שחלקם לא מומנו על ידי חברות תרופות ואף בוצעו בניגוד לרצונן. כל המחקרים מראים ירידה דרמטית של ‭35%-30%‬ באירועי לב וכלי דם. תמיד מדברים על האנטיביוטיקה שהאריכה חיים. במאה ה‭20-‬ הסטטינים אחראים להארכת החיים הכי משמעותית שראינו בהיסטוריה. יש פה משהו ששינה מהותית את חיינו‭."‬

לדבריו, תופעות הלוואי שתיאר ה‭FDA-‬ אינן חדשות ואף מוכרות לכל איש מקצוע שרושם תרופות כאלה‭".‬לסטטינים יש ארבע תופעות לוואי שמוכרות לנו, שכולן מאוד נדירות, וחשוב מזה - כולן הפיכות‭,"‬ הוא אומר. "הראשונה היא עלייה באנזימי הכבד, אבל היא לא מבטאת מחלה או הפרעה בכבד אלא עניין טכני שנובע משינוי רמת הכולסטרול בקרום התא. אין לזה משמעות, ואם רמת האנזימים האלה לא עולה פי שלושה מהנורמה - לא מפסיקים את הטיפול.

"אנחנו יודעים גם שסטטינים יכולים לגרום לכאבי שרירים, כי השינוי בקרום התא יכול לגרום לדליפה של אנזים המצוי בתוך השריר. זה יכול להיות יותר בעייתי, כי אם מתעלמים מזה יכול להיות הרס יותר גדול של שריר. מדובר בתופעה נדירה ביותר, ואם אתה, כרופא, עובד נכון - לא מתרחשים מקרים כאלה. יש כללים מאוד ברורים איך לנהוג במצבים כאלה. אנחנו עוקבים אחרי האנזים ומסתכלים אם יש לחולה כאבי שרירים. אם יש עלייה דרמטית באנזים הזה אנחנו מפסיקים את הטיפול. בכל שאר המקרים זה נתון לשיקול דעתם המשותף של הרופא והחולה.

"תופעת הלוואי השלישית היא בסוכר בדם, שאנחנו רואים כבר זמן רב. העלייה בגלוקוז אינה שקולה בשום צורה כנגד היעילות במניעת מחלות וכלי דם. לכן גם זו לא סיבה להפסיק את הטיפול. הנקודה הכי חשובה היא השפעת הסטטינים על מערכת העצבים המרכזית, שגורמת לתופעות הקוגניטיביות שתוארו. האוכלוסייה של היום מתלוננת על הפרעות בזיכרון הרבה יותר מפעם. אנחנו עובדים יותר ועמוסים יותר מפעם, ולא ברור איזה גורם אחראי לעלייה הזו. נכתבו כל מיני עבודות וה‭FDA-‬ החליט לנהוג משנה זהירות ולכתוב שיש דיווחים כאלה, אם כי לא ניתן להוכיח או

לשלול שזה אכן כך - וגם זה מאוד נדיר. צריך לזכור שה‭FDA-‬ מזהיר מכל דבר, שולי ככל שיהיה, וגם אנשיו מסכימים שכל התופעות שצוינו לא צריכות לגרום להפסקת הטיפול בסטטינים. צריך רק לעבוד לפי הכללים הידועים, להקשיב טוב למה שהחולה מספר ולפעול בהתאם‭."‬

פרופ' חיים לוטן, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי ומנהל מערך הלב בהדסה, אומר כי אין כוונה לערוך שינוי במדיניות הטיפול בסטטינים. "זו אחת התרופות החשובות ביותר בעידן המודרני בזירה הלבבית. יש עשרות מיליוני חולים שמטופלים בתרופות האלה עם פרופיל בטיחות טוב. מצד שני, ככל שצוברים יותר ניסיון רואים שיש יותר תופעות לוואי. כמו בכל דבר צריך לעשות בתרופות שימוש מושכל ולראות למי נותנים אותה ולמי לא, מהם היעדים, ומה הסיכון הבסיסי של החולה לפתח אירוע לב. אם הוא בסיכון גבוה, אין ספק שצריך להמשיך לתת לו את התרופה. אם הוא בסיכון נמוך, כדאי לחשוב פעמיים‭."‬

מחקרים נוספים שנועדו לאמוד את סיכוני השימוש בסטטינים ייערכו בתקופה הקרובה. עד אז, ממליצים הרופאים לציבור לנקוט פעולות מעשיות לצמצום הסיכון להתקפי לב ואירועים מוחיים: להקפיד על תזונה בריאה ולשמור על משקל תקין, להגביר את הפעילות האירובית, להפסיק לעשן ולטפל ברמות גבוהות של סוכר ובלחץ דם גבוה.