שלב ההדחה: המנטורים של The Voice מדברים

טוב, נו, עזבו. עם כל הביקורת, והטעויות, ולכולם ברור שנעשו כמה, "The Voice" היא הצלחה אמיתית. גם באחוזי צפייה, גם בדיבור, וגם במה שהיא עשתה לקריירה של המנטורים.

שרית חדד יצאה פתאום מהקליפה שלה והתגלתה כיציר עצמאי שאינו בהכרח מונחה גואטה. אביב הפך למאמי לאומי אחרי שנים על כס מתיל, ומכר מראש את ההופעה הכי גדולה שלו אי פעם בגני התערוכה. שלומי שבת קיבל את הגושפנקה הסופית כאבא של המוזיקה המזרחית ועשה סולד אאוט בהאנגר 11 בקלות. ורמי קלינשטיין חזר למרכז הבמה.

המנטורים של "The Voice". עם חברים כאלה... (צילום: גבריאל בהרליה)

עוד ברשימת ההישגים: הכנסת המילה מנטור ללקסיקון, ולפי פרסומים זרים "כוכב נולד" נכנסת לעונתה האחרונה ו"קשת" מתחרה על הזכות לקנות את הפורמט של "אקס פקטור". בתפקיד סיימון קאוול ילוהק בוודאי ספר תהילים.

כעת מגיעה "The Voice" לישורת האחרונה, עם הרבה מסקנות, חלקן כואבות, ועם רייטינג במנוסה (נפתח ב־40 וקצת ובשבת האחרונה צנח ל־27 אחוז). הצירים המרכזיים התחילו כמזרח נגד מערב, ורמי נגד אביב גפן

ולהפך, קצת טיזינג ועקיצות בהתאם למודל האמריקאי. אביב הכה את רמי בטוויטר ושלף קטלוג של איקאה, רמי החזיר בביקורת נוקבת על המתמודדים, ומנכ"ל רשת אבי צבי לקח את השניים לשיחת נזיפה.

משום מה, בראיון הזה המתח הבסיסי וההבדלים התרבותיים בין המנטורים באו לידי ביטוי באופן הרבה יותר בולט מאשר על המסך. אולי זו הסיטואציה. אולי הכדורים במשקה. "הבעיה היא ששרית כבולה להרבה שלשלאות, שלי אין אותן, וגם שלומי", פותח גפן וקובע את הטון.

איזה שלשלאות?

אביב: "הם תלויים, הם מופיעים, בניגוד אליי, להרבה ועדי עובדים, אנשי דת, הם לא כמוני חופשיים. הם שומרים על העתיד שלהם, הקרייריסטי והפיננסי. אני בחיים לא עשיתי את זה, אז אני בכל זאת יותר חופשי".

שרית: "כשאני מדברת על הדת אני מתכוונת לזה".

אביב: "שרית, אני לזה לא מאמין".

שרית: "למה לא? אני לא נוסעת בשבת, אני לא מדליקה אש, אני מאמינה גדולה בבורא עולם".

אביב: "הם לא יתנגשו אף פעם גם עם התרבות המזרחית, וגם לא עם אלוהים, כי זה יכול לפגוע להם בהכנסות".

שלומי: "מי שמאמין לא מפחד, אמר גיספן. וזה משפט גדול, אבל".

אביב: "ההפך, דפוק. מי שמפחד - מאמין. מי שמפחד מהבדידות, צריך את אלוהים שישמור עליו".