העסקן החרדי נגד 'בחדרי': הם סחטו גם רבנים
מה שהחל לפני כעשור כזירה מחתרתית, הפך לקובע סדר יום במגזר החרדי. אתמול פורסמו חשדות לגבי מקור כוחו האמיתי של חלוץ האתרים החרדיים, לאחר שהוגשה תלונה למשטרה: "אנשים נאלצו למכור את הדירות שלהם כדי לשלם לסוחטים"
פרשת הסחיטה באתר "בחדרי חרדים" מסעירה את המגזר: בשנים האחרונות רבו השמועות והלחשושים על כך שאנשי אתר האינטרנט הפופולרי ניצלו באופן פסול את כוחם והשפעתם בחברה החרדית, עד כדי מעשים הגובלים בפלילים, אך מעצרם של בכיריו אתמול (יום א') בחשד שסחטו אישי ציבור חרדים, הכה בתדהמה אפילו את חובבי ה"נייעס" הגדולים ביותר - אלה המכורים, שכבר שמעו הכל.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
היום (ב') החליט בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום על מרבית פרטי החקירה, וכך מתבהרת פרשה קשה של סחיטה באיומים, לכאורה, מצד בכירים באתר על אנשי עסקים חרדים.
גם רבנים בסיפור
תלונתו של העסקן החרדי יענקי ברגר היא שהובילה לפריצת דרך בחקירת המשטרה, המתנהלת כבר כמה חודשים. הוא תיעד שיחות ופגישות עם בכירי "בחדרי חרדים", שניסו - על פי טענתו - לסחוט ממנו סכומי כסף גדולים בתמורה להסרת פרסומים הנוגעים אליו בעקיפין מהפורום.
"רבים בציבור החרדי נפלו בשנים האחרונות קורבן לסחיטה בסכומים של מאות-אלפי עד מיליוני דולרים", אומר ברגר ל-ynet, "ואני אומר את זה מידיעה ולא משמועות. הם לא רצו או פחדו להתלונן ישירות כי איימו עליהם, עד שקמתי ועשיתי מעשה".
פנייתו של ברגר למשטרה, לפני מספר חודשים, והידיעה אודות מעצרם של החשודים הוציאה אט-אט מהארון רבנים, פוליטיקאים, עסקנים וראשי ארגונים, המספרים כי נפלו קורבן לאיומים והתנכלויות מצד בכירים באתר.
"אני מכיר אנשים שנאלצו למכור את הדירות שלהם כדי לשלם לסוחטים", ברגר אומר, "ועד היום הם עושים את זה בתשלומים. מדובר לא רק באנשים פרטיים, כמוני - אלא גם בגופים, ארגונים ומוסדות, רבנים בכירים וחצרותיהם, פוליטיקאים וארגוני צדקה, שלא רצו להיפגע מהפרסומים באתר".
הכל התחיל כפורום מחתרתי
כל זה - אם קרה - לא היה מתאפשר לולא הכוח העצום, הנדיר במונחי העיתונות החרדית, שממנו נהנה אתר החדשות "בחדרי חרדים", והפורומים שלצדו. מה שנוסד לפני כעשור כזירה מחתרתית להחלפת דעות ו"נייעס" (חדשות ו"רכילות" מהמגזר החרדי) באתר "הייד-פארק", הפך מהר מאוד לכלי תקשורת עצמאי, רב עוצמה והשפעה, שותף מלא בעיצוב סדר היום החרדי.
חלוץ אתרי האינטרנט החרדיים זיהה את כוחה של הרשת הרבה לפני פייסבוק וכיכר תחריר, וחולל שינויים היסטוריים - לא פחות מכך - כשפתח את השיח הפנים-מגזרי לתחומים שנחשבו עד אז (ובמידה מסוימת - עדיין) לטאבו מוחלט (למשל, גבולות הציות לרבנים והגזענות החרדית) - והזרים אליו "רוחות זרות" (כמו ביקורת "שלטון" ואינדיבידואליזם).
ההנהגה הרבנית והפוליטית לא יכלה להתעלם מ"בחדרי" ומאחרים שהלכו בעקבותיו – וזו אולי ההוכחה החזקה ביותר למעמדו. ניסיונות הגורמים השמרניים במגזר להוקיע את "תחנות האינטרנט" (כך בפשקווילים שפורסמו בחתימת הרבנים), נחלו כישלון חרוץ: חברי הכנסת החרדים מתראיינים בהם, משרדי הפרסום עושים איתם עסקים, וגם "מלחמת החורמה" שהובטחה הפכה להסכמה שבשתיקה.
"סוכנות הידיעות" הבלתי רשמית של המגזר
גם על השיח החילוני ביחס לחרדים הצליח "בחדרי חרדים" להשפיע רבות, בהיותו מעין "סוכנות ידיעות" לא רשמית עבור התקשורת הכללית על הנעשה בתוככי המגזר. עם פריצת האינטרנט הוא איפשר הצצה לא-שגרתית לרחוב ולהוויה החרדיים, מתוך שקיפות יחסית וללא תיווך בעלי אינטרסים (עוינים, בדרך כלל), ובכך משך אליו כתבים ועורכים שהיו צמאים לחוויה אחרת, אותנטית ואנושית יותר משהכירו.
דוד רוטנברג, עיתונאי חרדי ותיק, הוא שייסד והפעיל את פורום "בחדרי חרדים" - ולאחר מכן גם את אתר
החדשות. רק חב"דניקים, זן מיוחד ועצמאי של חרדים, יכולים להוביל מהלכים שכאלה נגד הזרם. רוטנברג הוא כזה, ואין זה פלא שגם רבים מהעובדים שלו ושל האתרים החרדיים שקמו בהמשך.
אתר "בחדרי" אמנם הוביל מהפכה בתקשורת החרדית, אך עם השנים קנה לו אויבים רבים: אישי ציבור, עסקנים או גולשים פרטיים שמזהים את עצמם כנפגעיו, ורואים אותו היום באחד מרגעי המשבר הקשים שידע ומחככים ידיהם בהנאה. ובכל זאת, גם הם יודעים שאת המהפכה שהוביל האתר בתקשורת החרדית בפרט, ואת תרומתו למגמת הפתיחות של העולם החרדי בכלל, אי-אפשר לבטל - גם באמצעות פרשה עגומה.
פרקליטם של שניים מהעצורים ששוחררו, עו"ד מרדכי ציבין: "מדובר בשקרים ועלילות שווא שנמסרו למשטרה על-ידי גורמים שנפגעו מתחקירי האתר במסגרת מאבק בשחיתות. מרשיי התבקשו לקיים שיחה עם המשטרה ועשו זאת ברצון. אין נגדם כל חשד ועל כן הם לא נעצרו. בדיעבד אנו מאוד מרוצים על כי מרשיי נקראו לשיחה, שהייתה נינוחה וסייעה להסיר מהם כל צל ועננה של חשד. אובססיית ה'נייעס' בחברה החרדית הפכה לצונאמי וגרמה להכפשת שמם - ולכן אנו מודים למשטרת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
