אחיו של המותקף: "הוא לא רוצה שיראו צלקות"
בני הנוער שממלאים את הפארקים באור יהודה לא מופתעים מאירוע התקיפה האלים של בן ה-17, שנזקק ל-40 תפרים בפניו. "זו המציאות פה, זה לא חדש", העידו. אחיו של המותקף לא חשש לחזור לזירה, אך בעיר ניתן לראות הורים שירדו "להשגיח"
"אנחנו לא מופתעים מהתקיפה, זו המציאות פה". ימים ספורים לאחר שבן ה-17 הותקף באור יהודה ונזקק ל-40 תפרים בפניו, מעיד אחיו כי הוא עדיין אינו מוכן לצאת מהבית. "הוא מרגיש יותר טוב", אמר ל-ynet, "אבל הוא לא רוצה שיראו אותו ככה". בעוד הקורבן מסתגר בביתו, מלאים הפארקים העירוניים בבני נוער, ובשעות הקטנות של הלילה, התקיפה שנחשפה ב-ynet מהווה נושא שיחה עיקרי.
עוד בערוץ החדשות:
האירוע האלים לא מנע מהאח הצעיר, בן 15 וחצי, לצאת מהבית ולהגיע לפארק שבו אירעה התקיפה. "אני לא מפחד, אבל אימא שלי קצת חוששת", סיפר. "אחי לא יוצא מהבית, גם מחשש שיהיו לו צלקות בפנים, וגם, כמובן, בגלל שהוא לא רוצה שיראו אותו ככה. שמענו שיש עצור. אני יודע שאחי מכיר אותו בשם, אבל לא באופן אישי. הוא לא חבר שלו", הוסיף.
האירוע התרחש ביום חמישי בלילה, שעה שנער בן 17 מאור יהודה הותקף על ידי כ-20 נערים, שאחד מהם ניפץ בפניו מכל של נרגילה עשוי זכוכית. הוא פונה לבית החולים והרופאים ביצעו בפניו 40 תפרים. "עשרים ילדים בעטו בי בצלעות, בראש, בכל הגוף, ועד שהצלחתי לקום, אני רואה את הילד רץ לכיוון שלי עם הכד של הנרגילה והוא ניפץ לי אותו בפנים", תיאר הנער את מה שעבר. "אחרי זה נפלתי על הרצפה עוד פעם, וילד אחר לקח את הברזל של הנרגילה והתחיל להרביץ לי".
רועי ובן, שניהם חיילים בני 19, יושבים בגינה סמוכה עם חבריהם. זירת התקיפה, לדבריהם, משמשת אתר מרכזי, שאליו נוהרים בני נוער בשעות הערב, ובעיקר בחופשים. "יצא לי לא פעם לראות בני נוער שיושבים פה, מעשנים נרגילה ושותים אלכוהול, ולפתע מתחילות קטטות כאלה בצחוק, שמסתיימות באלימות קשה. מקרים כמו שקרו זה לא משהו חדש", אמר רועי. "אנחנו לא מופתעים, האמת, זו המציאות פה". חברו נתן פתח לתקווה והעיד על פעילות אכיפה גוברת. "בתקופה האחרונה מסתובבות פה יותר ניידות, וזה הפחית את מקרי האלימות בעיר".
הצלם חגי דקל היה בבית המשפחה ושמע את הבן ואת אמו:
בין בני הנוער שמבלים, נמצא גם אבי, אב לשלושה שמתפקד כ"משגיח" על ילדיו בשטח הפארק. "אני נמצא איתם כדי שלא יהיה בלגן, שלא יקרה עוד מקרה כזה", אמר. "כשאני בבית, אני מסתכל מהמרפסת, מוודא שהם בסדר". לדבריו, גם כאשר הסיירת מגיעה למקום כדי לפנות את בני הנוער שמתפרעים, "הם הולכים וחוזרים אחרי דקות
ספורות, כשהניידת נעלמת. אני מאוד חושש, ולכן אני לא נותן להם להיות פה לבד".
בפארק עירוני נוסף, הביעו רון וספיר זעזוע מהמקרה. "ילדים מגיל 18 ומטה יושבים בגינות ובפארקים בעיר, מעשנים נרגילות, שותים אלכוהול, שוברים דברים, עושים רעש, וכל זה נובע משעמום", אמרו, תוך שהן מציעות פתרון חלקי לבעיה. "צריכות להיות יותר דרכים להתנייד מחוץ לעיר. יהיה להם מה לעשות והם לא ישבו פה, יעשו בלאגן ויחפשו עם מי לריב".
לפנייה לכתב/ת 
