שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חינוך פיננסי לנוער? תוכנית מיותרת ומטעה
    הניסיון לחינוך פיננסי במתכונתו הנוכחית מכוון את הדור הצעיר להסתכלות בטווח הקצר. במקום לחפש דברים "פרקטיים", ראוי היה שילמדו את הנוער את ההיסטוריה והפלוסופיה של הכלכלה ויעודדו מחשבה וביקורת. זה הרבה יותר יעיל לטווח ארוך

    ארגון Junior Achievment, שנוסד ב-1919 שם לו למטרה ללמד בני-נוער עסקים, כלכלה ולחנך אותם ליזמות באמצעות התנסות ישירה בבעיות עסקיות, פיננסיות וכלכליות. הארגון פעיל בכל העולם ולפי דיווחיו נוטלים כיום חלק בפעילותו מעל ל-9 מיליון צעירים ב-108 מדינות בעולם כולו כולל ישראל.

     

     

    פעילות הארגון מורכבת מתוכנית עיונית ומהתנסות סימולטורית של תכנון כלכלי אישי במה שמכונה פארק פיננסי. פארק כזה הוא תוכנית לימודים מרוכזת בת חודש, שבה מתרגלים ומיישמים מי שנטלו חלק בקורסים העיוניים כיצד לתכנן קריירה ופעילות פיננסית ותקציבית. המנחים הם מדריכים, מתנדבים ומורים.

     

    מפעילי התוכנית עוקבים אחר תוצאות פעילותם ומדווחים כי בוגרי התוכניות השונות מגלים בקיאות רבה יותר של המנגנונים הפיננסיים מאשר מי שאינם לומדים. הם רוכשים לדברי מעצבי התוכנית ומפעיליה "אוריינות פיננסית", הביטוי החדש, המבטא ידע, בקיאות והבנה בכסף, בורסה, השקעות ושאר עוללות הכסף.

     

    ממחקר שהתפרסם לאחרונה מאת החוקרים ברוס איאן קרלין מאוניברסיטת UCLA ודייוויד רובינזון מאוניברסיטת דיוק, שבחן את כושר החלטותיהם הפיננסיות של צעירים, אשר נטלו חלק בפעילות המעשית של הפארק הפיננסי בלבד לעומת מי שלא, עולה כי ביצועיהם הפיננסיים של ילדי הפארק אמנם מוצלחים יותר ממי שנכללו בקבוצת הביקורת, שלא למדה בפארק, אך מתברר כי האוריינים הללו נוטים לחשוב יותר על הטווחים הקצרים ואינם משקיעים או מוציאים את כספם הווירטואלי ביעדים לטווחים ארוכים יותר.

     

    מתברר כי האוריינות הפיננסית מחנכת נערים להשקיע בעיקר בטווח הקצר ולנסות להשיג בטווח זה רווחים מירביים. זו אם כן איננה אוריינות אלא קוצר ראות.

     

    לימודים שמדכאים חשיבה ביקורתית

    משרד החינוך חיבר תוכנית לימודים להנחלת חינוך צרכני ופיננסי והשיק אותה לניסוי ב-100 בתי-ספר (שכפי שמתברר היא גם עומדת לפני סגירה) זו תוכנית מיותרת. מיותרת לחלוטין משום שמלבד קמצוץ של טכנאות פיננסית וצרכנית עשויים התלמידים להבין על-פי התוכנית כי פיננסים הם כלכלה וכי שוק ההון הוא המוסד החשוב ביותר בכלכלה וכי אזרח נבון הוא מי שיודע כיצד להשתמש בכספו. התלמיד עשוי לסבור בתום לימודיו הקצרים, כפי שסבורים אלפי בוגרים של החוגים לכלכלה, כי זנב הפיננסים מכשכש בכלב הכלכלה.

     

    רק על-פניו יש לתוכנית כזו ערך רב, כפי שמצטייר אולי מן המחקרים המעידים על הצלחתה בעולם, אבל זו מראית עין בלבד. תוכנית של טכנאות פיננסית במקום לימודי כלכלה, ואין הכוונה ל"מבוא לכלכלה", שנזקו למחשבה הכלכלית גדול עוד יותר מטכנאות פיננסית, אלא להיסטוריה כלכלית או היסטוריה של המחשבה הכלכלית.

     

    לימודים כאלה אינם משעתקים קונפורמיות ואינם מדכאים חשיבה ביקורתית, אלא מטפחים ומבססים אותה. ועל כן נזקה הגדול של הטכנאות נובע מכך שאין לה ניחוח אינטלקטואלי, העשוי לגרות לשאלות ותהיות כמו איך מורכב תקציב מדינה; מי מחליט עליו ומדוע; מה תפקיד הממשלה במשק – האם היא מיותרת או שמא חיונית? מה או מי מייצר את העושר? ועוד.

     

    ללמד את ההסטוריה של הכסף

    אפשר במקום פיננסים או צרכנות נבונה, ללמוד, למשל, את ההיסטוריה הכלכלית של המאה ה-20 בלבד. רק אותה. וכך לעורר שאלות כמו כמה משברים כלכליים חוותה המאה ה-20? כמה מהם בשלושים השנים האחרונות? מה חולל את אותם משברים ומה ומי חילץ את העולם מהם? כיצד נולדה מדינת הרווחה ומדוע? 

     

    ואולי ילמדו הנערים מעט היסטוריה של המחשבה הכלכלית? אפשר לפתוח בהגויות החלוצות של המאה ה-18 קמרליזם, מרכנתיליזם, פיסיוקרטיה ואדם סמית ולהמשיך בקרל מרקס (אוי ואבוי) וממנו לג'ון סטיוארט מיל וג'ון מיינרד קיינס ולהגיע למילטון פרידמן ופרידריך האייק.

      

    אוריינות כלכלית ולא פיננסית, המעלה את השאלות העמוקות והיסודיות של הכלכלה והחברה היא-היא האוריינות העשויה לתרום לפרט ביקורתי ולחברה וכלכלה נאורות יותר. אוריינות פיננסית נראית אמנם כמי שנענית לרוח הזמן אבל מטרתה הפוכה – קונפורמיות, סתגלנות ושמרנות ובעיקר סמוי בה הרעיון לעשות את שוק ההון כשהבורסה במרכזו את לב המערכת הכלכלית.

     

    על מערכת החינוך להקנות את ערכי היסוד של כל דיסציפלינה נלמדת ואת החשיבה העקרונית של אותו תחום נלמד כולל חינוך לחשיבה ביקורתית ובעיקר בתחומי מדעי הרוח והחברה. אין זה מתפקידה להכין ברוקרים זריזים וללמד נערים כיצד להמר בבורסה. אפילו לתוכניות צרכנות נבונה, שכותב שורות אלה השתתף בחיבורן לפני שנים רבות, אין כל ערך ואין כל צורך להשחית עליהן שעות יקרות במערכת ההוראה.

      

    יאיר ברק כותב מחקר על ההיסטוריה של ההפרטה בישראל וכן חוקר את ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית, במסגרת ביה"ס להיסטוריה של אוניברסיטת ת"א

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חינוך פיננסי לנוער? תוכנית מיותרת ומטעה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים