כותבים בתוך יומן מסע: בלוגרים מטיילים

חול המועד פסח הוא זמן מושלם לטיולים. הילדים בחופש, השמיים בהירים, עוד לא חם מדי והכל פורח. אין ספק - זה נראה נפלא מחלון המכונית בצומת המוביל יחד עם המוני בית ישראל. שהרי אם זה כל כך מושלם, אז בטח כולם יעשו את זה באותו יום. בערב תוכלו לשאול את אותם טיילים ''נו, אז באיזה פקק הייתם?''. אין ספק - יצאתם מאוד חכמים כשנשארתם בבית. כפרס, קבלו ספיישל: כמה סיפורי מסע מסביב לעולם. כדי שתרגישו בחוץ, גם אם אתם מול המחשב.  

עוד ב-ynet מחשבים:

• המשחק החדש של יוצר דום
• הכלב שמסמס לך הודעות מצחיקות
• קונים ברשת: עבדות או חירות?  
  

אמריקה קרובה

כל מה שצריך לדעת בבלוג אחד

הטיול בן 164 הימים של ענת ומשפחתה, שהחל בקיץ שעבר, כבר נגמר. בקרוב היא מבטיחה שתכתוב סיכום. בינתיים חשוב לדעת: בדרך למערב ארה"ב עוצרים בבלוג הזה. כמעצבת אתרים ובלוגרית, ענת בנתה בלוג נגיש, זמין ונוח. זה לא אתר של (רק) תמונות מחיי משפחה מטיילת ומאושרת כי אם גם מידע על כל מה שצריך לדעת: כמה טיפ צריך לתת למלצרית בארה"ב, מה עושים בסן פרנסיסקו, מה קורה בפארק הלאומי ארצ'ס אשר ביוטה וכמה עולה כניסה לאתר הממוטות בדרום דקוטה. סיפור הטיול כולל שני הורים ושני ילדים בני 7 ו-9, לו רק יכולנו להיות במקומם.

בכמה מילים: ''עשרות רבות של פילי ים – איזה שם נפלא בעברית, באנגלית הם פשוט כלבי ים פיליים – רבצו בנחת על החוף. בעונה זו של השנה, נמצאים בעיקר זכרים צעירים, שחסרים את ה'חדק' המפורסם, אבל שניים או שלושה בוגרים כבר הגיעו אל מנוחת חורף. כך או כך, תמיד נחמד להציץ בבעלי חיים, וכלבי ים מסוגים שונים תמיד משעשעים באינטרקציה ביניהם''.

כדאי כי:  חומר מקצועי. ממש תחליף למדריך.  

רובצים בנחת על החוף(צילום: באדיבות בלוג טיול לחוף המערבי )

למזרח עם הילדים

גם משפחת טלמור עשתה טיול ארוך ותיעדה אותו בבלוג. 200 ימים שעידו, בן ה-35 (הייטק) וקרן בת ה-36 (דולה) ורני, יהונתן ויאיר (בת 9, בן 6 ובן שנתיים בהתאמה) טיילו בווייטנאם, תאילנד, אוסטרליה וניו זילנד ויש גם הורה מלווה, חזי אבא של קרן בן ה-60. המשפחה חוזרת בימים אלו לישראל, ונוכל לקנא בהם מקרוב. לכל מי שחושב שילדים ומבוגרים יותר לא יכולים להתמודד עם טיול ליעדים במזרח מתוך הנחה שהם מיועדים ליוצאי צבא בלבד. משפחת טלמור מוכיחה – מדובר בהבלים.

נוסעים לחו"ל? תלוי בילדים (צילום: באדיבות קרן טלמור )

בכמה מילים: ''התגובה שהכי הפתיעה אותי כשסיפרנו לאנשים שאנחנו נוסעים, היתה התהייה לגבי השהות הארוכה והאינטנסיבית עם הילדים. היו הרבה אנשים שלא הבינו למה מישהו רוצה לקחת את הילדים לטיול כל כך ארוך וחבל. אני חושבת שזו חוויה מדהימה וחשובה, גם לנו וגם להם. רב הזמן היה כיף יחד, לפעמים התעצבנו, לפעמים כעסנו, לפעמים השתעממנו אבל כל הזמן אהבנו''.

כדאי כי: זה כמעט כמו להיות שם.

הג'ינג'י עם האופניים

לא שאנחנו חושבים שאחרי שקראתם את הבלוגים הקודמים אתם אורזים תיק ומשפחה לטיול, אבל זה עדיין אפשרי. ללכת בעקבות חלומו של רועי ''הג'ינגי''' סדן, זה כבר הרבה יותר מסובך. הבחור נסע ארבע שנים באופניים: 458 ימים, 42 ארצות, 6 יבשות, 66 אלף ק"מ. המסע הכי ארוך באופניים לישראלי. הבלוג ''חלום בעיניים פקוחות''    בו מתוארות חוויותיו זמין לקריאה מרתקת, ויש שם גם סרטונים ותמונות. מי יודע, אולי תקבלו השראה ותקחו את האופניים למסע בין רידינג בת"א למקורות הירקון בראש העין.

בכמה מילים: ''מה הסיכויים', גארי שאל אותי כשנענעתי בראשי בצורה שהמחישה שאני לא מאמין למראה עיניי. 'נפגשנו פעמיים בטיול שלך בעולם. פעם אחת במקום מטורף 1800 ק"מ מכאן, ועכשיו פה, בעיר שלי ושתי הפגישות לא תוכננו – רק מזל? זה אחד הרגעים שאתה לא יכול להסביר אלא בכך שהכל מלמעלה ותודה רבה על כל זה'' (בתרגום חופשי מכאן).

כדאי כי: זה מאוד מרשים

פה ושם 2.0

כמעט שלושה עשורים לאחר שעמוס עוז טלטל מדינה שלמה בקובץ מאמרים תחת הכותרת''פה ושם בארץ ישראל'', יוצא מיכאל (26), בבלוג ''סיפור דרך'' לאותה ארץ. תחילת המסע שלו באוקטובר 2011 והוא יימשך כשנה. בבלוג (אותו הוא מגדיר כ''סיפור אינטרנטי'') אפשר למצוא רשמים, הרהורים, שיחות ותמונות שמרכיבים פסיפס של הנוף התרבותי, האישי והתודעתי של כל מה שמרכיב אותנו. אם תרצו: ישראל דרך הרגליים. מיכאל מתמקד בקהילות אלטרנטיביות, חוות בודדים, ערביי ישראל, הפזורה הבדואית, חצרות חסידים, התנחלויות, גרעיני שינוי חברתי, מועדוני לילה ויישובים אקולוגיים.

אפשר לקרוא אצלו ביו השאר על משפחה משפחה ימנית-קיצונית בכדיתא, על מכשפים באמירים,  ועל מפגש עם שועל.  עקרונות הכתיבה שלו מסבירים איך זה בדיוק עובד ודרך גוגל תוכלו לראות היכן הוא בדיוק נמצא כעת ולהקליק על מקומות קודמים כדי לקרוא על סיפורים.  ''זהו המסע שלי'', מיכאל כותב, לא דרום אמריקה, לא הודו, לא אפריקה. ארץ ישראל. כשאמרתי לחבר שאני יוצא למסע הוא אמר 'מה עכשיו מסע. אל תתפלצן, טיול. כולה טיול, ועוד בארץ' וקפאתי. המילה 'מסע' תמיד נשמעה לי הולמת יותר אבל לא שאלתי את עצמי למה''. מיכאל מאוד רוצה שתגיבו לטקסטים ותציגו דעות שונות.  

המסע של מיכאל בגוגל מפות

בכמה מילים: '"תמיד תהיה פה מלחמה', הוא אמר לי, 'כמו שאומרים אצלכם- ארץ אוכלת יושביה. אתה יודע למה? אולי בכל העולם הולכים לזונות וניאוף וכאלה, אבל פה, פה זה כמו ללכת לזונה בתוך בית הכנסת. אתה היית שוכב עם זונה בתוך בית הכנסת?' אלוהים יעניש את כולנו, הוא אומר, על השנאה שלנו, על עיוות הדין ועל הפשע ואין לנו סיכוי להינצל. המלחמות שלנו הן העונש של עצמן'''.

כדאי כי:  זה קרוב. ממש פה.  

ובקטנה: יש עוד

• הודו מעוררת את החושים והופכת אנשים לכותבים טובים יותר. טל גוטמן, שמדווח מדי פעם מרחבי העולם, כותב עכשיו על הודו בבלוג שלו, קורות ממלכת עילם.
• אושרה עשתה טיול קראוונים בארה"ב וקנדה. אם אתם מתעניינים בקונספט - שווה לבדוק את הבלוג שלה.
• ומה עם ניו זילנד בקרוואן? לדוד פרנקל יש המון אינפורמציה חיונית בבלוג  
  

כמו שאומרים, תם ולא נשלם הטיול שלנו. מן הסתם מטיילים אוהבים לעדכן ועם חדירת האינטרנט לכל מקום על פני הגלובוס - זה גם אפשרי. הנה עוד כמה בלוגים ששווים הצצה. שכחנו מישהו? ברור שכן. הרגישו חופשי לטקבק לנו.