שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אני פושעת במלחמה ביוקר המחיה
    שוטרים בגיל הילדים שלי גררו אותי כאילו הייתי פושעת מסוכנת. בסיוטים הכי גרועים שלי לא האמנתי שזה יקרה, אבל אני לא מוותרת. המאבק ביוקר המחיה ייקח זמן, אבל אנחנו נצליח

    כבר חצי שעה שאני יושבת בחדר החקירות והכיסא שהריפוד שלו אמור לזייף נוחות כבר מתחיל להזכיר לי את המעצר והמכות שחטפתי רק כמה שעות קודם. החוקרת מדקלמת שוב ושוב את אותם משפטים שנדמה ששמעתי כבר לא פעם הלילה: "מה יש לך להגיד על זה, אה? אני שואלת אותך, גברת זקין. מה יש לך להגיד נגד האשמות שתקפת שוטר וניסית לברוח ממעצר?".

     

    בפעם המי יודע כמה אני מסבירה לה שההיפך הוא הנכון: "ירדתי לכביש באור ירוק לאחר שנעניתי לבקשתם של השוטרים לעמוד על המדרכה באור אדום והם פשוט התחילו לגרור אותי על הרצפה". כל זאת קורה באירוע שאני לא מתביישת בו: הפגנה נגד יוקר המחיה במדינה שלנו, אירוע בסימן "לא נחמדים". לפי המידות שלי, לא קשה להבין מדוע אני רחוקה מלנסות לתקוף שוטר או לברוח. אמנם אני "לא נחמדה" וזועמת על המצב הקיים, אך לעולם לא ארים יד על איש ובטח ובטח שלא על שוטר צעיר שמצוקת יוקר המחיה מטרידה אותו ואת משפחתו לא פחות.

     

    כך נראו רגעי המעצר של נאוה לוי-זקין בכיכר רבין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסברתי לה שהכול מצולם ושניתן לראות שבשלב מסוים ארבעה בחורים צעירים מרימים אותי באוויר באופן שאמור לבייש את כולנו. בחורים צעירים, חלקם לא רחוקים מגיל הילדים שלי, מעזים לגרור אותי ולהרים אותי באוויר כאילו הייתי פושעת מסוכנת לציבור. פושעת הנלחמת ביוקר המחיה. אם אני מסוכנת לציבור, מה יגידו אזובי הקיר? מה עם אותם בעלי הון הטורחים לשמור על ריכוזיות גבוהה ותחרותיות נמוכה בשלל תחומי חיינו? האם הם פושעים פחות ממני או שמשום שלהם חליפות מהודרות, כוח משפטי ומהלכים עם לוביסטים, הם נקיים? אם אני פושעת, מה עם אותם בעלי משרות ציבוריות שנותנים ידם לכופף חוקים ורגולציות בשם הבטחת משרה עתידית? האם פגיעה באוכלוסיות עובדות כמוני זה לא סוג של פשע?

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    החוק לגימוד בית המשפט העליון / גד ברזילי

    גינטר גראס איבד את הבושה לשקר / דור גליק

     

    "כבוד השופטת, המציאות הביאה אותי לזה"

    יום למחרת, אחרי קור מקפיא של שמונה שעות בתא המעצר ותחנוניי לשמיכה ולביקור רופא שנענו בשלילה, אני מובאת בפני שופטת בבית המשפט השלום ברחוב ויצמן בתל אביב. לפני דבריהם של מספר עורכי דין שנרתמו להגן עליי ועל ארבעה עצורים נוספים, אני מבקשת לומר מספר מילים. ההסכמה ניתנת:

     

    "כבוד השופטת, שמי נאוה-לוי זקין, כבת 44, אם לשלושה ילדים מתבגרים ממודיעין. אני עובדת בלא פחות מ-3 עבודות, בהן מורה בבית ספר יסודי. אני בהחלט כבר לא ילדה. בחיים, בסיוטים הכי גרועים שלי, לא האמנתי שאמצא את עצמי חוטפת מכות משוטרים, נחקרת יותר משעה ביחס מזלזל של פושעת, חוטפת צעקות משוטרים ומעבירה לילה שלם בתא המעצר כאחרונת הסכנות למדינת ישראל היקרה. בחיים לא האמנתי שהמאבק ליוקר המחיה יביא גם אותי למחוזות שכאלה. סיפורים כאלה חשבתי שקיימים בעולמות אחרים - בחדשות, בתוכניות טלוויזיה, בספרים. לא אני.

     

    "ובכן, כבוד השופטת, המציאות הכלכלית-חברתית הביאה גם אותי למצב הזה. ואני לא מתכוונת להמשיך לוותר. המדינה הזאת לא תוריד אותי לעבוד בזנות או בקיבוץ נדבות ובטוח שלא אלך לשדוד בנק. אני אשה חזקה שלא מוותרת. וכמוני מתווספים עוד ועוד בכל יום. עוד אנשים שנמאס להם לפחד ממה שטומן לנו העתיד או סתם אנשים טובים שקשה להם לראות לאן המדינה שלנו מידרדרת - מוסרית, ערכית, חברתית, כלכלית".

     

    הכאבים עדיין לא חלפו. שניות המעצר  (צילום: מוטי קמחי)
    הכאבים עדיין לא חלפו. שניות המעצר (צילום: מוטי קמחי)

     

    אני משתחררת תמורת הפקדה של כמה מאות שקלים, ערבויות אישיות בכמה אלפי שקלים והרחקה מכל פעילות מחאה שנחשבת כהפגנה ומהתקהלויות לא-חוקיות. חבריי למאבק, שחיכו עמי כל הלילה ומילאו את בית המשפט עד אפס מקום על מנת להראות לי שאינני לבד במערכה, מקבלים את פניי ומלווים אותי מיד לאיכילוב הקרוב. הכאבים בגב התחתון עדיין לא חלפו מהמכות שספגתי ערב קודם ולפני שאני מרכינה ראשי לאחר 30 שעות ללא שינה, אני רוצה לוודא שאני בסדר. עד כמה שאפשר להיות בסדר אחרי חוויה שכזאת.

     

    האירועים של שבת חלפו עברו להם. הילדים מחבקים ומסרבים לראות את התמונות הקשות מההפגנה. החברים מתקשרים לתמוך ומנסים לשכנע להוריד פרופיל, להיות פחות אקטיבית ("תני לאחרים לעשות את העבודה"). אני מסבירה להם בפעם המיליון, בדיוק כמו לחוקרת: ההיפך הוא הנכון! זו הדרך שלהם לנסות להניא אותנו מהמטרה הכל כך צודקת. אם כל אחד ידאג רק לעצמו, אז מה יהיה עלינו כחברה? ואם לא נעשה זאת עכשיו, אז אימתי? אם לא נעמוד איתנים מול עמק הבכא שאליו נקלעה המדינה, אז מי יעמוד? אם אוותר, איך אסתכל על עצמי במראה? איך אומר שעשיתי הכול, ולא פחות מהכול, על מנת לספק לילדים שלי ושל כולנו עתיד טוב יותר?

     

    אני נאוה לוי-זקין ואני לא מוותרת! המאבק ביוקר המחיה הוא לא מאבק של יום ולא מאבק של חודשיים. הוא ייקח זמן, אבל לאט לאט, עם הרבה התמדה, נצליח!

     

    נאוה לוי-זקין נעצרה במוצאי שבת בהפגנה נגד יוקר המחיה בכיכר רבין בתל-אביב

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אני פושעת במלחמה ביוקר המחיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים