CSI צה"ל: הכירו את מפצחי חומרי הנפץ בצבא

מאלפים את החומר: תחילת 2009, בשיא מבצע עופרת יצוקה בעזה סופג כוח של צה"ל פגיעה קשה כשאחד הלוחמים נפגע בראשו באורח אנוש וכעבור זמן קצר מת מפצעיו. הקצינים בשטח משוכנעים שמדובר בפגיעה של פצצת מרגמה ובמקביל להתקדמות בשטח מוּצא רסיס מראשו של החלל ומועבר למעבדה הכימית של זרוע היבשה בתל השומר.

הכימאים הצעירים, לבושי חלוקים לבנים, מנתחים את הממצא הקטן במהירות, עושים ניסויים ותוך שעתיים קובעים: מדובר בקליע של צלף. המידע מועבר במהירות הבזק מהבסיס שבגוש דן לכוח ששוהה בסמטאות של עזה. הלוחמים עוצרים, מתחילים בסריקות, מאתרים ומחסלים את הצלף שהסתתר, רגע לפני שהתכוון לירות לעבר החייל הבא שהופיע על הכוונת שלו.

רודפים אחרי ה-DNA של אמצעי הלחימה. המעבדה בפעולה, השבוע(צילום: מוטי קמחי)

עוד בערוץ החדשות של ynet:

פסח בין הטיפות: גשם קל ירד על המטיילים

חברתו של ברק הירשזון שבה להכרה מלאה

מזל טוב: יואל שליט ויערה וינקלר מתחתנים

ספק גדול אם מפתחי הפצצות והטילים בתעשיות הצבאיות של האייתוללות או מהנדסי הרקטות והמטענים ברצועת עזה, יודעים מי רודף מדי יום ואף משיג את ה-DNA של אמצעי הלחימה שהולכים ומתעצמים נגד ישראל.

בין עצי האקליפטוס השלווים בבסיס תל השומר, עסוקים הכימאים הצעירים של ענף החומרים והכימיה בזרוע היבשה בלחקור, לפוצץ, לפתח ולפענח כל פיגוע ביטחוני מורכב. בעבר הם כונו ה-CSI של צה"ל, בשל הדמיון הרב לסדרת הפשע האמריקנית הפופולרית, אבל הישגיהם בשנים האחרונות שדרגו את מעמדם.

היכולות הדהימו גם גופים מקבילים בצבאות המערב: מהשגת הוכחות חותכות שארגוני הטרור בעזה משתמשים באמצעי דישון לייצור אמצעי לחימה, דרך זיהוי הרכבן העוצמתי של פצצות שהוברחו לעזה ונתפסו על הספינות שהגיעו מאיראן ועד לפריצת הדרך עבור יחידת הכלבנים של צה"ל – עוקץ - שהחלה להתאמן בהצלחה מזהירה ולזהות באמצעות הכלבים מגוון סוגי מטענים ורקטות מוסלקות.

מפקד ענף החומרים והכימיה, סגן-אלוף ד"ר ערן תובל, שזכה בפרס מפעל חיים ממפקד זרוע היבשה והוכר כמוקד ידע על ידי משרד הביטחון, כבר מסמן את המהפכות הכימיות הבאות. במעבדות שבהן הוא פועל עם חייליו, עמלים בימים אלו על שני פרויקטים עמוסי ניסויים מרתקים: זיהוי והוצאת כל החומרים הכימיים שמתנדפים בעת שריפה מטנקים ונגמ"שים והענקת אפשרות לאמצעי מודיעין סודיים להישאר ולפעול זמן רב מבלי להיפגע מנזקי מזג אוויר.

דפי הסבר לייצור פצצות מתוצרת בית. ממצא חשוב במעבדה(צילום: מוטי קמחי)

בשני חדרים קטנים במתחם המעבדות, באמצעות תנור לבנים קטן שמזכיר פיצריות ומכשיר בדיקת מולקולות ענק (שעלותו כרבע מיליון דולר) המפריד את האטומים מהגזים כדי לבדוק את רמות הרעלים, ד"ר תובל לא חושש להצהיר: "בשנה הקרובה נשלים את הניסויים ואחריהם לוחמים לא ישאפו יותר גזים רעילים במקרה שספוגים שונים, ריפודים, ופלסטיקים יישרפו בתא הלוחמים". ראינו שלוחמים רבים נפצעו קשה או נהרגו רק משאיפת גזים רעילים במלחמת לבנון השנייה, ואף בטנק של גלעד שליט שבו הושאר מזרן על הרצפה, לאחר שהרק"ם (רכב קרבי משוריין. י.ז) הופגז בנ"ט".

ד"ר תובל ואנשיו, כימאים צעירים שלחלקם עדיין לא מלאו 20, הצליחו להוכיח שאמצעים תמימים לכאורה כמו קורנפלור, קמח חיטה, פלפל שחור, מי חמצן המשמש לצביעת שיער, אצטון, נוזלים לשחרור סתימות ביוב ועוד, הפכו בקלות יחסית לחגורות נפץ ששימשו מחבלים נגד חיילים ואזרחים.

"מטען רב עוצמה בתוך כדורגל" 

באחד החיסולים של מהנדסי הפצצות בעזה לפני כמה שנים, קיבל ד"ר תובל את כל מה שיכול היה לבקש: לצדו של המחבל הבכיר נמצאו פצצות ומטענים מאולתרים מסוגים שונים וחדשים יחסית ואפילו דפי הסבר לייצור הפצצות, שנכתבו כמובן בערבית. "כתוב פה כיצד ניתן לייצר מטען רב עוצמה בתוך כדורגל תמים, כדי שאם לוחמים ייכנסו לעזה ויראו ילדים משחקים, שלא יחששו לעבור ליד הכדור שהשאירו במקום", ציין ד"ר תובל. "מסבירים למחבלים המתאבדים גם להרים ידיים בזמן הפיצוץ, כדי להבטיח פיזור מרבי של הרסיסים".

"בשנה הקרובה נשלים את הניסויים". ד"ר תובל מכוון לעוד פריצת דרך(צילום: מוטי קמחי)

ביחידה פועלים בשיתוף פעולה אדוק עם השב"כ, והישגיה הבטיחו דפוסי פעולה אבטחתיים ייחודיים בנתב"ג, שנלמדו גם בנמלי תעופה גדולים אחרים בעולם. תוך שהוא מדגים התלקחות מערבוב של מי חמצן, "שניתן להשיג בכל מספרה, ואבקת פלפל שחור שנמצאת בכל בית", מסביר ד"ר תובל למה אוסרים להעלות נוזלים למטוס. "אלו חומרים פשוטים מאוד שהשתמשו בהם גם בפיגועים ברכבת התחתית בלונדון".

די במבט אחד חטוף על אמצעי הזהירות שנוקטים כימאי המעבדה, כדי להבין את קטלניות הפצצות שיש בידי ארגוני הטרור. המעבדות פועלות בתוך חדרים עבי בטון ודלתות מוגנות המשמשות מקלטים, וחלק מהניסויים מבוצעים מרחוק, באמצעות מצלמות שמתעדות את המתרחש ומשדרות למעבדה בחדר צדדי ומוגן, שבו החיילים צופים במסכים ומנתחים.

"באמצעי הלחימה שנמצאו על ה'פרנקופ' זיהינו חומרים חשודים, הכנסנו למעבדה ומהניסויים גילינו שמדובר בפצצה תרמוברית מסוג שלא היה כאן קודם", מסביר ד"ר תובל, "היא מאפשרת גלי לחץ וחום ארוכים מהרגיל שגורמים להרס של מבנים תוך מקסום הפגיעה באנשים. היא מיועדת לשימוש בגראדים ובפצצות מרגמה".

בינתיים, בשגרה של ימים רגועים, עוסקים הכימאים של צה"ל במשימות מבצעיות ומצילות חיים: הם הוכיחו שהקצוות של קני רובי התבור (סתרשפים) יוצרו מפלדה זולה שגרמה להם להתפוצץ במספר מקרים ולפצוע קל חיילים (דבר שהוביל להחלפת כל הסתרשפים), ומצאו שמי הקירור למערכות המנוע של הטנקים, הכילו עמילן שגרם לסתימות ולעצירות הטנק. "גם במקרה הזה החברה הודתה בטעות ומיהרה להחליף את מי הקירור לטנקים", מתגאה סא"ל תובל.