פריצת דיסק
בגיל 43 זרק אל אורטר דיסקוס למרחק 74.67 מ'. אם היה מדובר בתחרות רשמית, זה היה שיא עולם שיחזיק מעמד עד היום. הנחמה: לפחות יש לו ארבע מדליות זהב רצופות
מדינה: ארה"ב
ענף: אתלטיקה (זריקת דיסקוס)
נולד: 19 בספטמבר 1936 בניו-יורק
הלך לעולמו: 1 באוקטובר 2007
הישגים באולימפיאדות: 4 מדליות זהב (מלבורן 1956, רומא 1960, טוקיו 1964, מכסיקו סיטי 1968)
כנער, אל אורטר התחרה כרץ למרחקים ארוכים, אך דיסקוס תועה שנחת לידו במהלך אימון שערך באצטדיון האתלטיקה בבית ספרו טרף את הקלפים. אורטר, אז בן 15, זרק בעוצמה את הדיסקוס בחזרה לנבחרת התיכון. המאמן ההמום זיהה את הפוטנציאל ושכנע אותו להצטרף לאימונים. "אני אדם די עצבני", סיפר אורטר מאוחר יותר, "אבל ברגע שאני זורק את הדיסקוס אני מגיע לשלווה".
לא רק שלווה קיבל אורטר מזריקת הדיסקוס, אלא גם הרבה תהילה. אורטר, הידוע בכינויו "הענק העדין", הוא הספורטאי היחיד, לצד קרל לואיס, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות ברציפות בספורט אישי
במלבורן 1956 הדהים אורטר האלמוני, בסך הכל בן 19, עם מדליית זהב ראשונה. שנה לאחר מכן ניצל ממוות בתאונת דרכים קשה, וב-1960 התייצב באולימפיאדה השנייה שלו. אורטר הביס את שיאן העולם דאז, רינק באבקה, ואסף עוד מדליית זהב.
הרצף המדהים נמשך גם בטוקיו, למרות שסבל מפציעות בצוואר ובצלעות. במכסיקו סיטי 1968, כשכולם כבר הספידו את הזורק הוותיק, אורטר קטף זהב אולימפי רביעי בניסיון השלישי והאחרון.
עד כמה היה ענק תעיד העובדה הבאה: בגיל 43 ניסה אורטר לבצע קאמבק וסיים רביעי במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת מוסקבה 1980, שלבסוף הוחרמה ע"י ארה"ב. עם זאת, באותה שנה קבע את שיאו האישי (69.46 מ'),
ולא הרבה אחר כך – במהלך צילום של אייטם לטלוויזיה – קבע תוצאה מדהימה של 74.67 מ'. אם היה מדובר בתחרות רשמית, התוצאה הזו הייתה מעניקה לו שיא עולם שהיה מחזיק מעמד עד עצם היום הזה.
לאחר פרישתו התאהב אורטר בציור, ופתח תערוכת אמנות שבה הציג יצירות של ספורטאים אולימפיים ידועים. "אל התייחס לעולם האמנות כפי שעשה עם הספורט", אמרו חבריו אחרי מותו בגיל 71, "הוא למד, ניתח אותו ודרש מעצמו מצוינות".
לפנייה לכתב/ת 
