גרוניס נזף בנאמן: לא שותפנו בחוק יסוד החקיקה
בטקס השבעת שופטים תקף נשיא העליון את שר המשפטים שנכח באולם על ההצעה שתאפשר לחוקק מחדש חוק שבוטל בבג"ץ. הוא אמר כי ראוי היה לשתף בה את שופטי העליון והזכיר כי מדובר ב"המצאה קנדית" שגם בקנדה לא השתמשו בה
נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, נאם אחר הצהריים (יום ג') בטקס השבעת שופטים, ומתח ביקורת חריפה על הצעת "חוק יסוד: החקיקה". לפי ההצעה, שמקודמת כעת בכנסת, בית המחוקקים יוכל לחוקק מחדש חוק שבוטל על-ידי בג"ץ, אם הוא יצליח לאשר אותו מחדש בשלוש קריאות בכנסת ברוב מיוחד של 65 ח"כים.
לנוסח תזכיר החוק המלא - לחצו כאן
בטקס השבעת השופטים אמר גרוניס: "הטקס היום נערך פחות משבועיים לאחר שמשרד המשפטים הפיץ תזכיר של הצעת חוק-יסוד: החקיקה. הפרסום נעשה יום לפני ליל הסדר. דומה שמיותר לומר שראוי כי תזכיר כה חשוב וכה מרכזי למשטרנו החוקתי יוגש לאחר עיון ושיתוף של בית המשפט העליון".
גרוניס הוסיף: "לא אגזים אם אומר כי להסדר של סמכויות בית המשפט העליון בביקורת חוקתית ושל מערכת היחסים בהקשר זה עם הכנסת כרשות מכוננת, יש חשיבות היסטורית. הסדר, בין אם במתכונת שבתזכיר ובין אם במתכונת אחרת, אמור לשרת את הדמוקרטיה הישראלית במשך דורות. הסדרת היחסים בין הפרלמנט לבין בתי המשפט בהקשר החוקתי והגדרה של ההיררכיה הנורמטיבית של דברי החקיקה לסוגיהם, הינם מרכיבים מרכזיים של חוקה".
"על כן, יש חשיבות עליונה להצעת חוק הבאה לטפל בנושא, שאמור היה להיות מוסדר עוד לפני שנים", המשיך גרוניס. "סבורני בעיקרון כי חוק-יסוד: החקיקה יהווה צעד חשוב מאוד במסע שהחל זמן קצר לאחר הקמת המדינה עם האסיפה המכוננת, שהפכה לכנסת הראשונה".
גרוניס אמר כי אחד העקרונות שבאים לידי ביטוי בהצעת החוק - הכרה בסמכותה של הכנסת לבטל פסיקה של בית המשפט העליון, מכונה "פסקת ההתגברות", וכי הרעיון יובא ארצה מהצ'רטר הקנדי שהתקבל ב-1982 ומקנה לבית המחוקקים סמכות לבטל פסק דין חוקתי.
להישמר מפגיעה בנורמות החוקתיות
"זו המצאה קנדית שאינה מוכרת במדינות אחרות", אמר גרוניס, "חשוב גם לציין שהפרלמנט הפדרלי הקנדי מעולם לא עשה שימוש בפסקת ההתגברות. היינו, מעולם לא נחקק שם חוק על ידי הפרלמנט הפדרלי שביטל למעשה פסק דין חוקתי של בית המשפט העליון. כאשר מאמצים הסדר חוקתי, דוגמת פסקת ההתגברות, יש להבינו על רקע התרבות הפוליטית והחוקתית של מדינת המקור".
נשיא העליון טען בנאומו כי מתזכיר ההצעה שהפיץ משרד המשפטים עולה שההצעה "סוטה מבחינות שונות לא רק מן ההסדר הקנדי, אלא גם מהצעות שהועלו בעבר בארץ. כך, ההצעה שונה בנקודות חשובות ביותר מן ההצעה שנתפרסמה בשנת 2004, ושיצאה מתחת ידיה של ועדה בראשותו של שר המשפטים דהיום, פרופ' יעקב נאמן. דומה שאותה הצעה יצרה איזון ראוי וטוב יותר בין בית המחוקקים לבין בית המשפט מאשר ההצעה שנתפרסמה לאחרונה".
גרוניס אמר כי הצעת החוק אוצרת הבטחה להסדרת סוגיות יסוד בדרך לחוקה שלמה לישראל, אולם הדגיש: "יש להישמר שלא יהא בה כדי לפגוע בנורמות החוקתיות הבסיסיות שהן חלק מהמסורת המשפטית, החוקתית והחברתית שלנו. בנוסחה הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים. על כן, יש מקום לדיון מעמיק בהצעה, לשיתוף פעולה ולדיאלוג בין כלל
הגורמים הרלוונטיים לשם שמירה על כך שהצעת החוק תבצר את משטרנו החוקתי, ולא תהווה בכייה לדורות".
בסיום דבריו ציטט גרוניס דברים שאמר מנחם בגין כשהיה ראש האופוזיציה ב-1952: "רעיון עליונות המשפט איננו... רעיון 'תמים' או 'רומנטי' או תיאורטי. אם 'האווירה הציבורית' תיתן למשפט בחברה ובמדינה את מעמד העצמאות הבלתי-מסויגת; אם לשופט תינתן ההכרה - לא רק החוקית כי אם הפנימית - של דיין צדק בלתי תלוי, הרי האווירה הציבורית הזאת, וההכרה הפנימית הזאת יקבעו את קיומה של 'עליונות המשפט', כערובה מעשית לחירות היחיד וכקו חיבור בין חירות האדם ובין תיקון החברה".
שר המשפטים נאמן אמר מצדו בנאומו בטקס כי משרד המשפטים פרסם את תזכיר החוק כדי לקבל את הערות הציבור. "הערות אלה יישקלו בכובד ראש", הבטיח. נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר בנאום שנשא באירוע: "ממשלה שהורכבה כקואליציה בזמן נתון חייבת לגייס אחריות וזהירות מיוחדים כשהיא יוזמת חקיקה בעלת אופי חוקתי. חקיקה בעלת אופי חוקתי דורשת הסכמה לאומית רחבה, ועל הממשלה מוטלת החובה לפעול להשגתה".
לפנייה לכתב/ת 
