הצעת אי אמון / טור

על אבי לוזון, שנקלע לתפקיד שגדול עליו בעשרה מספרים, באמת נמאס כבר לדבר. ההחלטה להפסיק את המשחקים היא שילוב של פופוליזם ודמגוגיה. אחרי האירועים האחרונים לוזון היה חייב לקחת אחריות ולהתפטר. אבל הוא העדיף ללכת לאימון של מכבי פ"ת.

עוד ב-ynet ספורט על הבלגן בסופ"ש:

• ההתאחדות: לקיים דיון נוסף בעונשה של מכבי פ"ת
• אבי לוזון דחה את המחזור בליגת העל והלאומית
• בעקבות האלימות: דיון בוועדת החינוך בכנסת
• פרדי דוד: מתבייש, בני בן ה-9 חזר הביתה מזועזע
• המעורבים בתקרית נשלחו למעצר בית
  

אבל מכיוון שהכריז על עצמו כראש ממשלת הכדורגל, הגיע הזמן לחזור ולבוא חשבון עם כל יתר המיניסטרים, כלומר אוסף הזומבים שיושבים בהנהלת ההתאחדות, שותקים כמו דגים וצריכים להרגיש היום שותפים מלאים לחורבן.

התגרה בלוד. אחריה לוזון העדיף ללכת לאימון של מכבי פ"ת(צילום: ראובן שוורץ)

פרט לרה"מ מפ"ת, לפי אתר ההתאחדות, בממשלת הכדורגל ישנם 26 חברי הנהלה. לצידם מכהנים עוד 11 בדעה

מייעצת ושלושה

כ"נציגי ציבור". כלומר בסך הכל, ברשות המבצעת של לוזון יש 41 שרי כדורגל. כולם יכולים להרגיש אח"מים מעצם תפקידם ומעמדם, לשבת ביציע הכבוד הממוזג במשחקים חשובים ואף ליהנות מבופה עשיר. יש שם גם משקאות איכותיים, אבל כשצריך להקים קול צעקה, כולם יעדיפו למלא פיהם מים.

בראש רשימת מכשירי השרץ יושב אחד האסונות הגדולים של הכדורגל הישראלי. קוראים לו שטרן חלובה, הוא מחזיק רזומה מרשים של בריונות וגסות רוח במגרשים והוביל את צפרירים חולון אתם יודעים לאן. עד לפני כמה שנים ראשות ההתאחדות הייתה עוברת ברוטציה מהפועל למכבי.

שטרן חלובה. מתאים לו שכל האש והבוץ ילכו ללוזון(צילום: טל שחר)

חלובה, איש הפועל, הוא זה שהקנה ללוזון קביעות בתפקיד היו"ר. מה אכפת לו? העיקר שהוא עצמו משמש כמ"מ יו"ר ההנהלה, מנווט את הפוליטיקה והחשבונאות האישית, וכמובן מקושר לכמה עיתונאים, ששומרים עליו בתמורה. אבל אפילו ברגעי שבר ומשבר את חלובה, מ"מ ראש הממשלה, לא שומעים ולא רואים. מתאים לו שכל האש והבוץ ילכו ללוזון. לא פלא שהכדורגל שלנו הולך בדיוק, אבל בדיוק, במסלול שהלכה צפרירים חולון.

טורים נוספים בנושא האלימות הגועשת בכדורגל:

• לא לדחות את הליגה - להתפטר / עמיר פלג
• לייבש את הביצה / אריה מליניאק
• נשק יום הדין / אבינעם פורת
• רק בלי פאניקה / אריק הניג
  

עכשיו קבלו את יתר 25 חברי הממשלה, שאת חלקם אתם מכירים: צבי וייצנר, אפרים גבאי, רביב ספיר, חיה יונה, אריה זייף, חסן אבו סאלח, שמואל שניצר, שמעון מימון, גיל לב, אריאל שיימן, מנדל דוידוביץ', אביב בושינסקי, אלונה ברקת, באסם סולימאן, נתן סלובטיק, אבנר קופל, יצחק קורנפיין, ציון ויצמן, קובי כדורי, קרן נהרי, מיכאל וייסמן, דודי גיל, משה דמאיו, אלי טביב ופרוספר אזגי. כן כן, פרוספר אזגי וההוא שהוא קרא לו "קוקסינל" ו"צ'יוואווה", אלי טביב.

פרוספר אזגי. חלק משרי הכדורגל שמעדיפים לשתוק(צילום: עוז מועלם)

מדוע כל אלה שתקו לאורך השנים? איך ייתכן שאפילו ההחלטה השערורייתית של ביה"ד העליון לא ניערה אותם משלוותם (חוץ מאלונה

שהתפטרה רק כשזה היה על חשבונה). תגיד, פרוספר, אתה והחברים שלך לא צ'יוואוות?

ואלה 11 חברי ההנהלה בדעה מייעצת, כלומר ההרכב הפותח של היועצים הרשמיים לממשלה: אבי קאופמן, אניס אגבריה אחמד, יוסי עזריאל, יצחק רוכברגר, כנרת דנינו אהרוני, מוחמד אזברגה (אהלן אבו סובחי), מחמוד סח, נמרוד ורד, סולימאן טאהא, מנדל סלע, שלמה סופר, שרה הפטל ואפי צפריר. כן כן, אותו אפי צפריר, גזען ושקרן עם קבלות, שהורשע לא מזמן בתלונה כוזבת למשטרה.

צפריר. תלונה כוזבת למשטרה, אבל עדיין חלק מההנהלה המייעצת(צילום: אורן אהרוני)

ובאתר ההתאחדות רשומים גם שלושה חברים בממשלת הכדורגל כ"נציגי ציבור": דנה פוגץ', ניר חפץ ואבי יחזקאל. כן כן, אותו ח"כ לשעבר אבי יחזקאל, שבשנת 1997 הגיש שאילתה למנכ"ל משרד המדע: "האם נכונות השמועות על הימצאותם של חוצנים מהחלל בישראל?" מעניין מה הוא חושב על הימצאותם של עב"מים בהתאחדות.

הדיינים

השבוע, לפני המהומה בווינטר, הוזמן לאולפן ערוץ הספורט עמי פזטל. ראיינו אותו שלושה שמחזיקים תעודות עיתונאי, אבל דווקא המראיין הרביעי, כדורגלן העבר אלון מזרחי, היה היחיד ששמר על כבוד העיתונות. מלך השערים של כל הזמנים לא הניח לאב ביה"ד בעניין הפרס שהעניק למכבי פ"ת והדחייה הדוחה של העונש לעונה הבאה.

אלון מזרחי. דווקא הוא שמר על כבוד העיתונות(צילום: עוז מועלם)

הדיין עצמו, שיחד עם השניים שישבו לצידו סידר הנחות לפושעים האלימים, רשאי בהחלט להרגיש שותף למחזות המבחילים בווינטר.

פזטל חזר והצהיר ש"הדיינים עושים את עבודתם בהתנדבות". מה אני אגיד לך, הלב פועם מהתרגשות וכולנו מנשקים לכם את הידיים ואת הרגליים.

וברצינות: מספיק לסבן אותנו. דייני ההתאחדות נהנים מכל רגע, ואין הוכחה טובה לכך מהעובדה שאנשים כמו דוד לב וחיים אלחדיף לא ויתרו על כיסאם במשך 30 השנים האחרונות. גם עמי פזטל, תהיו בטוחים, מרוצה מאוד מהכוח ומהכבוד שמקנה לו התפקיד.

עמי פזטל (באמצע). מספיק לסבן אותנו(צילום: ראובן שוורץ)

את הפילנתרופיה המתחסדת הזאת הגיע הזמן להפסיק. שרת הספורט חייבת לעצור לאלתר את הפעילות של בתי הדין במוסדות הספורט ולא רק בכדורגל. כאן נחוצות חקיקה ומהפכה של ממש. לא ייתכן שדיינים ימונו על סמך היכרות אישית, בשיטת חבר מביא חבר, ושחלקם יצטרכו להכיר

טובה ולשרת את האינטרסים של ראשי האיגודים שמינו אותם (ומזמינים אותם לאירועים ולטקסים). כמובן שדיונים משפטיים גם לא יכולים להתקיים בבניין ההתאחדות.

כבר מהיום חייבים להקפיא את כל הדיונים המשפטיים בפני פזטל וחבריו המתנדבים. למרות שהוא עצמו בטח היה מעדיף לדחות את העניין לתחילת העונה הבאה.

שרת הספורט לימור לבנת. דרושה חקיקה(צילום: מור שאולי)

השחקנים

אי אפשר שלא להתייחס לפארסה בסיום המשחק שלשום בלי לשבח את כישורי המשחק של כמה מכוכבי האירוע - ואני ממש לא מתכוון לכדורגל, אלא לתיאטרון.

בסיום המשחק, אחרי ששחקן של בני לוד ציית להנחיית ראשי קבוצתו והתאשפז, מיהרו גם שני שחקנים של ר"ג להתלונן על כאבים המצריכים טופס 17. כשהדם ירד מהמוח והעונש הצפוי החל לחלחל, פתאום כל מי שרק היה יכול הפך לפצוע מלחמה, וכר הדשא בווינטר הזכיר סצינות מהסרט "מלכוד 22".

סלימאן אזברגה. רטייה בעין סטייל משה דיין(צילום: מור שאולי)

בקטע הזה ראויים לאוסקר שניים, שכיכבו בקרב האגרופים. הראשון הוא בלם ר"ג עוז יפרח, ממחרחרי הריב הגדולים באירוע, ששני

חסרי תרבות מלוד דרכו עליו בפראות. אבל יפרח התאושש ומיהר לחזור למוקד הקרבות. גם ראו שהוא הולך זקוף ונחוש. כעבור כמה דקות, כשיצא מחדר ההלבשה, הוא כבר החזיק את הצלעות ובקושי הלך.

השני הוא כמובן הדמות הכי דוחה בפרשה, מאמן לוד סלימאן אזברגה, שאתמול כבר התראיין כשעינו השמאלית חבושה (טוב שלא בא עם רטייה כמו של משה דיין). מעניין, אבל אחרי סדרת המהלומות שהנחית וחטף, אזברגה אפילו לא מיצמץ. שתי עיניו היו פקוחות לרווחה - והיה לו רצח בעיניים!