Ivy Bridge: המעבדים החדשים של אינטל
ביקורות ראשונות מסכמות: שידרוג צנוע ברמת ה-IPC, שיפור משמעותי לליבה הגרפית המובנית, צריכת הספק נמוכה יותר ושנאה גדולה למתחים גבוהים
שלושה חודשים אחרי המועד המקורי המיועד, השיקה אינטל בשעה טובה את דור מעבדי ה-Core השלישי שלה והראשון בתהליך ייצור של 22 ננומטר – Ivy Bridge הוא השם, למקרה שלא הייתם בהכרה בתקופה האחרונה.
עוד ב-HWzone:
המעבדים שהושקו רשמית היום הם דגמים מרובעי ליבות שולחניים וניידים כאחד – וברשת ניתן למצוא כבר עתה מגוון ביקורות (רובן למעבד ה-Core i7 3770K שמיועד לשמש כתחליף ראוי ל-Core i7 2600K המרשים) אשר מעניקות לנו מספר תובנות מעניינות.
בדיקת הביצועים הכלליים בתדר דומה מציגה שיפור מינורי ל-3770K החדש לעומת ה-2600K וה-2700K, שמסתכם לרוב באחוזים בודדים בלבד ותואם ברמה מסויימת את הצהרותיה המוקדמות של אינטל לפיהן שיפור ביצועי ליבות העיבוד המרכזיות יעמוד על 15-5 אחוז.
מי שבהחלט לא מאכזבת היא הליבה הגרפית המובנית מסוג HD Graphics 4,000 אותה תמצאו במרבית הדגמים המושקים – המספר הכפול של יחידות העיבוד (Execution Units) לעומת ליבת ה-HD Graphics 3000 של דור ה-Sandy Bridge מספיקה בכדי להעניק שיפור נאה של עשרות אחוזים בביצועי הגיימינג. מה שעשוי לסייע לאינטל לשמור על נתח השוק שלה אל מול דור מעבדי ה-Trinity המתקרב של AMD (שצפוי להציע גם הוא שיפור ביצועים מרשים במסגרת הליבה הגרפית המובנית) ואל מול דורות כרטיסי המסך החדשים של NVIDIA ו-AMD שמתיימרים לפלוש אל מיזם האולטרבוקים אותו יזמה צ'יפזילה, כאשר הדגש הוא על המילה "עשוי".
ומה לגבי כל השאר? החדשות הטובות הן שמעבד ה-Core i7 3770K צורך פחות הספק (בסדר גודל של 15 עד 30 וואט) ממקביליו מהדור הקודם, כיאה למעבד שנוצר בתהליך ייצור חדש וממוזער, אם כי בינתיים קשה להכריע האם נראה שיפור דומה גם בדגמים הניידים של דור ה-Ivy Bridge שם לצריכת ההספק המופחתת משמעות גדולה הרבה יותר.
החדשות הפחות טובות הן שבהתאם למה ששמענו במספר דיווחים טרם ההשקה הרשמית – דור ה-Ivy Bridge ככל הנראה יציע יכולות המהרה סטנדרטיות (קרי שאינן כוללות שימוש באמצעי קירור קיצוניים) מרשימות פחות מאלו שראינו במעבדי המכפלה הפתוחה בדור המעבדים העכשווי של אינטל.
מצאי הביקורות הראשונות מעלים כי ה-Core i7 3770K יכול אמנם לפעול בסדר גמור גם תחת מתחים נמוכים של פחות מוולט אחד, אך מנגד מציג קפיצה משמעותית בטמפרטורות ברגע שמתח העבודה עולה על כ-1.2 וולט. בעוד שמעבדי ה-Core i5 2500K וה-Core i7 2600K יכלו להגיע לתדרי עבודה של 5GHz ואף יותר מכך תחת קירור אוויר או קירור מים טוב תוך עבודה במתח של 1.4 וולט ויותר, מעבד ה-3770K מסוגל להגיע לתדרים של כ-4.5GHz או 4.6GHz תחת מתח של כ-1.2 וולט בלבד, אך יתקשה להגיע ליותר מכך בשל קפיצת הטמפרטורות המשמעותית שמגיעות במהרה לנקודה בה הן עלולות לסכן את תקינות החומרה.
קשה להגדיר את מעבדי ה-Ivy Bridge בעלי המכפלה הפתוחה ככשלון בשל כך – אך מי שציפו לפוטנציאל המהרה שיגרום למעבדי ה-Sandy Bridge להאדים מבושה יאלצו לחפש במקום אחר.
כל הדברים הללו לא בהכרח אקטואליים כאשר נעשה שימוש באמצעי קירור אקזוטיים, ועל כך יעיד האוברקלוקר שכבר הצליח להביא את ה-3770K לתדר של 6.9GHz תחת חנקן נוזלי, שהוא פחות או יותר התדר המירבי אותו אנחנו צפויים לראות במסגרת מגבלת המכפלה המירבית שעומדת עתה על x63.
ה"אלרגיה" של דור המעבדים החדש למתחים גבוהים לא מפתיעה עד כדי כך, אם נתחשב בכך שמדובר בדור ראשון שמבוסס על תהליך ייצור של 22 ננומטר ועל טרנזיסטורים בארכיטקטורת ה-Tri-Gate החדשה (אותו אנחנו משווים לדור השני שמבוסס על תהליך ייצור של 32 ננומטר ודור רביעי לארכיטקטורת ה-High K Metal Gate), אך אנחנו בהחלט מקווים לראות שיפור ממשי שינצל את הבשלתן של הטכנולוגיות המשודרגות הללו בעתיד הלא רחוק. כן, Haswell, אנחנו מדברים עליך.
בשורה התחתונה – כל מי שמצוייד במעבד מדור ה-Sandy Bridge יתקשה למצוא סיבות ממשיות לשדרוג. כל מתעניין אחר יצטרך להגיע להחלטה בכוחות עצמו, כאשר המחירים התחרותיים (יחסית) של דגמי ה-Ivy Bridge ולוחות האם החדשים שמתלווים אליהם יכולים להיות אלו שיסייעו להטות את כף המאזניים.
