עצמאות אישית: להיות חלק מהשלם

הדאואיזם רואה את האדם כזרם של התרחשויות התלויות זו בזו ונעדר מהות קבועה ועצמאית. לפי תפיסה זו, אדם אינו באמת עצמאי ואם יתאמן לראות את עצמו כחלק מהמכלול אז תבוא עצמאותו האמיתית - על ידי קריסת התודעה והימצאות בריק הגדול נצליח להתחבר לתודעה המוחלטת ללא התניות ודפוסים מוכרים.

לפעמים נדמה לנו שאנחנו תלושים כמו עלים נידפים ברוח, נישאים בחיים והדברים שקורים סביבנו הם אלה שמשנים חיינו. מפתיע לגלות, מנקודת מבט נרחבת, עד כמה מסלול החיים שלנו דומה למסלול של המתרחש בסביבתנו. כמי שנולדה ביום העצמאות - ולאות הוקרה באותם ימים אמי זכתה לקבל 100 לירות כמחווה ללידתי ביום הולדתה של המדינה - התחושה היא שכמו מדינת ישראל גם אני חוויתי חורבן ותקומה, ניסיונות השמדה רבים, בעיקר במוחי הקודח, ולאחר גלות של שנים במקומות בהם לא באמת בחרתי להיות, שבתי אל חיקה של ארץ ישראל כיהודיה נודדת וכאדם חופשי במדינה שלי ובעיקר שבתי אל עצמי.

להיות חלק מתוך שלם ולזכות בעצמאות(צילום: סי די בנק)

מידי שנה יום העצמאות מזכיר לי את יום ההולדת שלי ואז אני גם נזכרת בתחנות המשמעותיות של חיי בדרך לעצמאות:

תחנה ראשונה- גרמניה: לאחר שנים של עיסוק בשואה בתוך בית של יוצאי שואה ובעיקר כנצר לגלגול של נשמה שאבדה בשואה (מרגיש לי ככה) אני מצליחה להתעלות על עצמי ולנסוע לגרמניה. לאחר שלא יצאתי מפתח ביתי השליו למרגלות "היער השחור" עוצר הנשימה במשך שלושה חודשים מרוב פחד למדתי בהדרגה לעבוד עם גרמנים, לשחזר את השפה הגרמנית (שכנראה חזרה אלי מאותו גלגול) בתוכנית של "רחוב סומסום" הגרמנית, לחבור לגרמנים שביקשו ממני סליחה על מה שגרמניה מייצגת, ללמוד להפריד בין גרמניה של היום לבין מה שהיה, לאהוב את האוכל, השפה, הריחות והטעמים וסוף-סוף ללמוד לחיות בשלווה עם הכאב ולהשתחרר.

תחנה שלישית –ישראל: אני משחררת את כל מה שידעתי על עצמי, כמו עובר התנתקתי מחבל הטבור והתחלתי לחשוב באופן עצמי, מנותקת ממה שעשיתי ולמדתי וממה חושבים האחרים, הפכתי משכירה לעצמאית והשתלבתי בתחום עיסוק שאלוהים ידע אז מהיכן הוא צץ ומה זה לעזאזל פנג שואי, אסטרולוגיה סינית או מטאפיסיקה סינית,

 ומי האמין שהנושא הזה יפרנס אותי ויעצים אותי ואיך היה לי אומץ לעסוק בזה - מרחיבה ללא הרף את ידיעותיי בעזרת למידה אצל למעלה מ-12 מורים ברחבי העולם ומתמסרת לדרך העצמאות הגדולה ביותר שלי. לראשונה בחיי אני אוהבת את מה שאני עושה, תחום עיסוקי מוסיף לרגש אותי, מביא משמעות לחיי ובעיקר מקדם חיים של אנשים.

אני עדיין בתהליך בנייה של בית המקדש הרוחני שלי וכמו מדינת ישראל (ישר- אל) מבקשת את דרכי אל האוטנטיות המשלבת בין שמיים לארץ, בין עצמי לבין סביבתי, המדינה שלי, הטבע והיקום כולו.  מי יתן וכל אחד מאיתנו ילך בדרך האוטנטית שלו לעצמאות ובכך נקדם את עצמאותה של ישראל כמדינה ונהייה עם חופשי בארצנו ו"אור לגויים". חג שמח!

שרונה פומס, פנג שואי