פרס: אבו מאזן פרטנר; אל תשוו השואה לאיראן

נשיא המדינה שמעון פרס לא אוהב, בלשון המעטה, את הנרטיב שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הנוגע לאיראן ולשואה. גם ההשוואות ל-1939 ולהיטלר לא נוחות לו. כששמע את נתניהו בנאום שנשא ערב יום השואה, נע הנשיא באי נוחות בכיסאו, ומי ששוחח עמו לאחר מכן התרשם שהוא לא אהב את הקו שהוביל ראש הממשלה, לפיו - איראן גרעינית היא בהכרח שואה שנייה לעם היהודי. 

"זה לא אותו דבר", אמר בראיון ל-ynet לרגל יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל, "ואני לא מדבר כך. שואה זה דבר אחד, ואיראן זה דבר אחר. לא צריך לעשות השוואה. אבל אני לא מבקר ספרותי, וראש הממשלה הביע את דעתו בעניין. כל אחד יכול לשפוט את הדברים לבד. אני מאמין שאנחנו יכולים להתמודד עם הסכנה האיראנית. ארה"ב שמובילה ואירופה שמצטרפת - זה לא רק מילים. כמונו, הן לא יכולות להיות עם איראן גרעינית, והן רוצות לעצור את זה. באשר להיטלר, אז העולם נרדם. היום זה לא קורה, והעולם התעורר".

נפגש עם אבו מאזן על דעתו של נתניהו

נשיא המדינה מסרב להיגרר לשיח הנהוג בקרב שרי הממשלה הבכירים, ובראשם שר החוץ אביגדור ליברמן, לפיו נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן אינו פרטנר למשא ומתן מדיני או להסכם שלום. הוא גם דוחה את הטענה שכל הניסיונות לקדם הליך מדיני כשלו, ומספר כי הוא נפגש עם אבו מאזן בניסיון לחדש את השיחות. "אני לא מוותר על השלום הזה. אני נפגש עם אבו מאזן על דעת ראש הממשלה, והוא יודע כל דבר שנאמר. אני עושה מה שאני יכול, ולמרות השגיאות שנעשו, אין אלטרנטיבה לשלום. יש אמת הכרחית לשני העמים, וזה השלום. אני מאמין שצריך לקחת יוזמה, ואפשר להגיע להידברות עם אבו מאזן".

הנשיא פרס בראיון. "לא מבקר ספרותי"(צילום: אוהד צויגנברג)

פרס סבור כי "אין הנהגה פלסטינית יותר טובה. אבו מאזן הוא המנהיג הערבי הבולט ביותר שיוצא נגד מלחמה, ובעד השלום. לא היה ערבי כזה בעבר. לכן, צריך לקיים משא ומתן ישיר וחשאי, ולגשת ישר לעניין. אפשר להתווכח לנצח על התנאים המוקדמים, אבל צריך לנהל משא ומתן ולא להיתקע בכותרות. אין דבר שאני אומר כאן שאני לא אומר לראש הממשלה, ואני מאמין שזה צריך לקרות. יש לי סבלנות. הזמן לא פועל לרעתנו. אני זוכר את ישראל בתקופות שלא היה ערבי אחד שלא רצה לזרוק אותנו לים. לכן אין מה להתייאש".

מחאה תעזור לשחרר את פולארד?

פרס דוחה על הסף את הקריאות ואת העצומות הקוראות לו לסרב לקבל את אות החירות מידי נשיא ארה"ב ברק אובמה, שמסרב להיענות ללחץ הישראלי לשחרר את ג'ונתן פולארד. "אם לא אקבל את האות, אוכל לטפל בסוגיה הזו טוב יותר?", הוא תוהה. "אני לא מבין את ההיגיון. אם אמחה, זה יהיה יותר יעיל במאבק לשחרור פולארד? גם אני חותם לעתים על חנינות, ולעתים לא. הבית הלבן ענה למכתבי בנימוס".  

מאז נכנס לבית הנשיא, נמתחת על פרס ביקורת רבה על שהחליט לשתוק ולא להביע בפומבי את ביקורתו על ראש הממשלה או על הממשלה - בתמורה לאהדה עצומה בדעת הקהל. נתניהו עצמו משקיע עשרות שעות בחודש בשיחות עם פרס, מעדכן אותו ומשתף אותו בסודות המדינה הכמוסים ביותר. 

עם נשיא ארה"ב. "גם אני חותם על חנינות ולעתים לא"(צילום: משה מילנר, לע"מ)

המאמץ הזה משתלם: פרס שומר על איפוק, גם אם דעתו אינה נוחה מן המתרחש. "אני לא ראש האופוזיציה", הוא מסביר. "עליי לכבד את אופי תפקידי, ואני צריך להיות כמה שיותר מאחד. אי אפשר לומר שלא שומעים את דעתי בכל נושא, אבל אני עושה את זה בצורה מנומסת. אני אומר דברים במפורש, ואני אומר לציבור את האמת. אני לא צריך לעשות את זה בצורה פוגעת. אני לא מסתיר כלום".

פרס יחגוג בעוד זמן לא רב 90 שנים. מראהו החיצוני מצוין, מצב רוחו משופר ולשונו חדה. קשה להתרשם שהוא עייף מן העשייה. "צריך לוותר על דבר אחד בחיים", אמר במהלך טיול בגינה המטופחת של בית הנשיא. "צריך לוותר על המנוחה. זה בזבוז זמן. אני קם כל בוקר בארבע, קורא עיתונים וספרים, עושה גימנסטיקה, אוכל ב-06:00, וב-08:00 מגיע למשרד. אני נח שעה אחת ביום, ועובד עד 22:00, 23:00 או חצות הלילה".