מה שבר את שתיקתו של דיסקין?

הדברים שאמר האזרח יובל דיסקין ביום שישי האחרון על ראש הממשלה, על שר הביטחון, על התקיפה באיראן ועל המשא ומתן עם הפלסטינים אינם יכולים להישאר סתם כך באוויר. הם טעונים הסברים והנמקות מפורטים. אחרת אזרח מן השורה לא יוכל לשפוט אם מדובר במשרת ציבור נאמן, המנסה לעצור הידרדרות מסוכנת, או לקבל את הטענה שמשמיעים מסביבתם של נתניהו וברק.

שם נטען כי בסך הכול מדובר בהתפרצות של תסכול אישי של ראש שב"כ לשעבר, מי שרצה להיות ראש המוסד ולא התמנה ועתה הוא סוגר חשבון עם הקברניטים הפוליטיים שלא העניקו לו את מבוקשו, ואף לא שעו להמלצתו בדבר מחליפו בראש השירות.

סערת דיסקין - כל הכתבות ב-ynet

• נתניהו נגד דיסקין: נוקם כי רצה להיות ראש המוסד
• דיסקין: לא סומך על המשיחים מקיסריה ומאקירוב
• 'דיסקין ממשיך מסורת של ראשי שב"כ מטומטמים'
• שמחון על דיסקין: בגללו שליט נרקב שנים בשבי
  

יש גם מי שרומז שדיסקין זועם, כמו ראש המוסד לשעבר מאיר דגן וכמו הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, על שלוש שנות הצינון שנגזרו עליהם ומונעות מהם להשתלב בזירה הפוליטית. לפי טענה זו, דיסקין מראה לדרג המדיני שגם אם הוא ועמיתיו מנועים פורמלית מלהשתתף במשחק הפוליטי, הם מסוגלים להשפיע עליו מבלי שהקברניטים הפוליטיים מסוגלים לעצור בעדם.

מה שמטריד ודורש הסבר דחוף אינו הדברים שאמר ראש השב"כ לשעבר על התקיפה באיראן, ואפילו לא על הפלסטינים (תחום שבו הוא מומחה ללא עוררין). יש לא מעט שותפים בארץ ובחו"ל לדעתו של דיסקין על תקיפה ישראלית באיראן, שכבר השמיעו ועדיין משמיעים את קולם. גם ההערכה שהמבוי הסתום במשא ומתן עם הפלסטינים עלול לגרום להתפרצות אינתיפאדה נוספת כבר נשמעה. גם הערכתו של דיסקין שראש הממשלה יכול במאמץ קטן להתניע את המשא ומתן עם אבו מאזן כבר נשמעה מפי פוליטיקאים אנשי אופוזיציה.

דיסקין עם נתניהו. חייב לנו הסבר(צילום: מיכל פתאל)

אבל מה שלא נשמע עד עכשיו - לפחות לא בבוטות כזו - הוא טענתו של דיסקין שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק אינם ראויים מוסרית ואינם כשירים נפשית ותפקודית לשמש במשרות הבכירות והרגישות ביותר בממסד המדיני-ביטחוני של

מדינת ישראל. טענות חמורות כאלה מפיו של מי שאמור להבין בבני אדם, משרת מאז 1978 בתפקידים רגישים והיה במגע יומיומי עם נתניהו וברק במשך שנים, אינן יכולות להישאר סתם כך בחלל האוויר בלי הסבר.

האם באמת גורלנו נמצא בידי שני "טיפוסים משיחיים" שאינם ראויים לשמש בתפקידיהם הרמים והם אף מוליכים אותנו בנתיב המוליך לקטסטרופה? אם כך מדוע שתק דיסקין ולא זעק בעודו מכהן בתפקיד? מדוע הביע לפני פחות משנה את הסכמתו להמשיך ולשרת כראש מוסד, ארגון שכפוף מיניסטריאלית לראש הממשלה, כלומר לנתניהו? האם נתניהו הוא זה שהשתנה מאז מאי 2011 או שדיסקין האזרח ראה לפתע דברים שלא הבחין בהם כראש שב"כ?

וישנה גם שאלת העיתוי. מדוע דיסקין ששמר עד עכשיו (כמעט שנה) על שתיקה החליט לפתע לומר בפורום זניח למדי דברים שאם הם נכונים הוא היה צריך לזעוק אותם בראש כל חוצות לפני חדשים ארוכים? האם דיסקין - למשל בהקשר של תקיפה באיראן - יודע משהו שאנחנו איננו יודעים?

יובל דיסקין, לפי שעה, אינו מוכן להוסיף או לגרוע מהדברים שאמר. מאז יום שישי הוא חזר לשמור על אלם. אולם מי שמכיר

את דיסקין, אפילו היכרות שטחית, יודע שהוא איש מחושב, קר רוח, דיסקרטי ופריק של שליטה - כולל שליטה עצמית. לכן לא מדובר כנראה בתסכול שפרץ במקרה אל פני השטח אלא במשהו עמוק יותר.

לי אין ספק שהדברים שאמר דיסקין - בין אם הם נכונים עובדתית ובין אם לאו - העיקו על ראש השב"כ לשעבר הרבה מאוד זמן. זה מה שהוא חושב באמת. לכן, סביר להעריך שהוא שקל בינו לבינו, ובינו לבין חברים, אם לומר ומה לומר ולבסוף החליט לשתוק עד שלאחרונה קרה משהו, או נוצר מצב, שגרם לו לשנות את החלטתו. מהו אותו "דבר"? - דיסקין חייב לנו הסבר.