גם יוון הולכת לקלפי: עתיד גוש האירו על הכף
אחרי 3 שנים של משבר כלכלי, צעדי צנע ותהפוכות פוליטיות, שהורידו את המדינה על ארבע, הביאו את האבטלה לממדים מפחידים ואיימו לגרור את אירופה כולה לכאוס, הולכים היוונים לקלפי. למפלגות הגדולות צפויה מפלה, לא ברור איך תקום ממשלה
ביוון נפתחו הבוקר (יום א') הקלפיות בבחירות הקריטיות ביותר - ואולי הכי לא ודאיות - שידעה המדינה זה עשרות שנים. המצביעים צפויים להעניש את שתי המפלגות הגדולות במדינה על אחריותן למשבר הכלכלי הקשה שמטלטל אותה זה שלוש שנים, ולהצבעה תהיה השפעה גדולה על עתיד גוש האירו, שהתגייס בשנתיים האחרונות לעזרת יוון כדי למנוע את קריסתה הכלכלית המוחלטת - קריסה שהייתה גוררת אחריה מדינות אחרות בגוש.
עוד חדשות מהעולם הגדול :
- צרפת מכריעה היום: "קשה להחליט למי להצביע"
- סוריה: שחררנו 265 עצורים "בלי דם על הידיים"
- העיירה הכריזה: מלך ספרד "אישיות לא רצויה"
- אובמה: אחרי אפגניסטן, הגיע הזמן לטפל בארה"ב
32 מפלגות מתחרות היום על קולותיהם של כעשרה מיליון בעלי זכות הבחירה, שרבים מהם - לפי הסקרים האחרונים - לא החליטו ערב הבחירות למי להצביע. לשיעור ההצבעה תהיה משמעות גדולה מבחינת התוצאות. בבחירות הקודמות, באוקטובר 2009, הצביעו רק מעט יותר מ-70% מבעלי זכות הבחירה.
אף אחת משתי המפלגות הגדולות, מפלגת PASOK הסוציאליסטית ומפלגת "הדמוקרטיה החדשה" השמרנית, ששלטו במדינה ב-38 השנים האחרונות, אינה צפויה לזכות בדי קולות כדי להקים ממשלה. לכן צפויים גם ימים של התנצחות בנוגע להקמת קואליציה, והתחזית - שמרתיעה את המלווים ליוון וחלק גדול מהאוכלוסייה - היא שהמדינה תלך לסיבוב בחירות נוסף אם הן יסתיימו בכישלון.
הזעם הציבורי ביוון, מדינה המתמודדת עם סגירה של עסקים ואלפי בני אדם שאיבדו את עבודתם, גדול כל-כך עד שהפוליטיקאים נאלצו לשמור על קמפיין בפרופיל נמוך מחשש להתקפות פיזיות ברחוב. לפי סקרי דעת הקהל האחרונים, שפורסמו לפני שבועיים, שתי המפלגות הגדולות איבדו באופן משמעותי מכוחן מאז הבחירות ב-2009. הסוציאליסטים הגיעו לשיעור תמיכה נמוך שכמותו ידעו רק באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, ו"הדמוקרטיה החדשה" התרסקה ל-33.47 אחוזי תמיכה.
21% אבטלה וגל התאבדויות
יוון תלויה באופן מוחלט במיליארדי אירו של חבילות הסיוע שאישרו לה מדינות אירופה וקרן המטבע הבינלאומית, ועליה לנקוט צעדי צנע נוספים בחודש הבא אם ברצונה לראות את הכסף ממשיך לזרום אליה ולמנוע יציאה הרסנית מגוש האירו. מנהיג "הדמוקרטיה החדשה", אנטוניס סמאראס, צפוי להגיע למקום הראשון וליהנות מ-50 מושבים נוספים בפרלמנט שבו 300 חברים. אבל אפילו ההישג הזה לא יאפשר לו לגייס את 151 המושבים הדרושים כדי להקים ממשלה. לפי סקרים, הוא יזכה בשיעור של לא יותר מ-25.5% מהקולות.
PASOK, שגרפה ניצחון משמעותי בבחירות לפרלמנט ב-2009 עם 43.92% מהקולות בראשות ג'ורג' פפנדראו, ראתה את התמיכה בה צונחת בשנתיים האחרונות. כעת מנהיג אותה שר האוצר לשעבר, אוונגלוס וניזלוס, והיא מתמודדת עם אתגר מצד מפלגות השמאל המתנגדות לתוכנית החילוץ של יוון מהמשבר. סקרי דעת קהל מעניקים ל-PASOK בין 14.5% ל-19% תמיכה.
אם יתאמתו הסקרים האלה, פירוש הדבר יהיה ש-PASOK תרשום את ההישג הגרוע ביותר שלה מאז נובמבר 1974, אז
השיגה המפלגה 13.5% תמיכה, חודשיים אחרי הקמתה. וניזלוס מזהיר כי אם המצביעים יתנו את קולם למפלגות השמאל המתנגדות לתוכנית החילוץ הכלכלית, מצבה של יוון יחמיר והיא תתמודד עם עוני הולך ומתרחב.
"הבחירות ביום ראשון יכריעו אם נישאר באירופה ובגוש האירו, אם נישאר במסלול שהוא קשה אך בטוח, אחרי שעשינו את רוב הדרך כדי לצאת סוף סוף מהמשבר ומתוכנית הצנע", אמר וניזלוס בעצרת אחרונה במרכז אתונה ביום שישי בלילה, "או שנצא להרפתקה, נחזור עשרות שנים אחורה ונגרור את המדינה לאי-פירעון, להשארת היוונים להתמודד עם עוני המוני".
יוון התמודדה בשנתיים האחרונות עם סבבים חוזרים ונשנים של העלאות מסים והפחתה של משכורות ודמי פנסיה. היא נמצאת במיתון זו השנה החמישית, ושיעור האבטלה הגיע ליותר מ-21%. העובדה שהפרלמנט אישר שוב ושוב צעדי צנע כדי לזכות בסיוע אירופי הובילה אלפי יוונים לרחובות, ושורה של עימותים אלימים בינם לבין המשטרה הביאו לאלפי פצועים במשך התקופה הזו. לטענת גורמי רווחה ביוון, המצב הכלכלי הביא גם לגל של בעיות נפשיות והתאבדויות בקרב אזרחי יוון.
האג'נדה לא חשובה, זו הצבעת מחאה
מספר חסר תקדים של עשר מפלגות צפוי לעבור את אחוז החסימה, שעומד על שלושה אחוזים, ולזכות במושבים בפרלמנט. המספר הזה כולל גם מפלגת ימין קיצוני ניאו-נאצית שמטיפה למלחמה בהגירה הבלתי חוקית ומבטיחה לנקות שכונות עוני ופשע ולמקש את גבולות המדינה כדי למנוע ממהגרים נוספים להגיע אליה. רבים מהיוונים מתכוונים להצביע למפלגות הקטנות כהצבעת מחאה.
"אנשים לא בוחרים במפלגות הקטנות כי הם מאמינים באג'נדה שלהן", אומר ספירוס ריזופולוס, מומחה לתקשורת פוליטית, "אני בספק אם מישהו בכלל קרא את האג'נדה של מפלגה קטנה כלשהי. זה מפני שהם רוצים למחות על החלטה שנעשתה", שהובילה את יוון לצורך בחבילות סיוע ולנקיטת צעדי צנע.
בחצי השנה האחרונה כיהנה ביוון ממשלה של שתי המפלגות הגדולות, הסוציאליסטים והשמרנים, תחת ראש הממשלה הטכנוקרט לוקאס פפאדמוס. ראש הבנק המרכזי האירופי לשעבר מונה אחרי שפפנדראו נאלץ להתפטר בעקבות החלטה פתאומית להעלות את חבילת הסיוע השנייה ליוון במשאל עם.
הקואליציה, שכללה בתחילה גם מפלגת ימין קטנה, הוקמה כשהמנדט היחידי שלה הוא להבטיח את חבילת הסיוע הזו, וכך אכן קרה באפריל, אז הוחלט על הליכה לבחירות. סמאראס הבטיח כי לא ייכנס כעת לקואליציה עם יריביו הסוציאליסטים. "זה לא האינטרס של העם היווני שתהיה ממשלת חלוקת-כוח מהסוג הזה", אמר לתומכיו בעצרת באתונה בחמישי בלילה.
אבל הטקטיקה הזו נתפסת כניסיון לגרוף תמיכה גדולה ככל האפשר לקראת ההצבעה היום. ניסיון להביא לבחירות חדשות על-ידי סירוב לשתף פעולה עם מפלגות אחרות צפוי להרגיז אפילו חברים במפלגתו שלו שתמכו באופן גלוי בחלוקת כוח עם הסוציאליסטים. "מי שיעז לטרפד הקמת ממשלת קואליציה לא יזכה אפילו לתמיכה מבית בבחירות הבאות", אמר אליאס ניקולקופולוס, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת אתונה.
לפנייה לכתב/ת 
