שתף קטע נבחר

בערך 900 גרם

הרהורים אופטימיים מהפגיה בשיקאגו

"יו, רועי, היא לא הדבר הכי יפה שראית בעולם?" שואלת שלומית, רכונה מעל האינקובטור, בוהה בציפלוחה ששוכבת בין הצינורות. "אהה... במושגים של הנוסע השמיני, היא קצת יותר חמודה מהתפלץ שבסרט וכן, יש לה סיכוי לא רע לככב בהמשך המדובר ל'מפגשים מהסוג השלישי', אם זה מה שאת מתכוונת".

 

"די, רועי, היא באמת מושלמת. אני לא מהאמהות האלה שחושבות שהילד שלהן מדהים למרות שהוא נראה כמו מופלטה. אני אוביקטיבית לגמרי!" לא, שלומית, את לא אוביקטיבית, הבת שלנו נראית כמו חייזר שבוי באיזור 51, היא וכל החוטים האלה שמחוברים אליה.

 

לא, זה לא קל. זאת אומרת זה מאוד קל, 900 גרם בערך, אבל בכל זאת להבין שהילדה שלך נראית כמו ניסוי מדעי שהשתבש זו לא הרגשה שהורה רוצה לחוות. בשביל להרגיש קצת יותר טוב עם עצמנו, אנחנו חושבים לארגן תחרות יופי בפגיה. הסיכויים של נעמי שלנו להצליח נראים די גבוהים, בהתחשב בעובדה שמולה שוכבים אאבי ואארי, צמד התאומים ההודי, שהתברכו בהרבה שיער במקומות הלא נכונים. בזמן שכל שאר התינוקות בפגיה עוד מחוברים לזונדות, לילדה שלנו יש רק צינורית אוויר באף, כמו של הזקנים הסנילים בסרטים, אז אפשר לראות לה את רוב הפרצוף, מה שמעלה את הסיכויים לזכיה בתואר הנכסף של מלכת הפגיה. "רגע, נזמין את שני התאומים לתחרות?" אני שואל את שלומית, "אאבי עדיין מקבל נוזלים באינפוזיה, הוא ממש חנון מעאפן". "אבל אי אפשר להזמין את אח שלו ולא להזמין אותו", אומרת שלומית, "אז אולי נשאל אותו אם הוא רוצה להיות סדרן?". בסוף אנחנו מחליטים שתחרות יופי זה קצת שטחי ומחליטים לארגן פרטיה בסופ"ש. אפשר להביא את כל הפגים לאינוקבטור של נעמי ולהקפיץ איתם שוטים של חלב שד. ברקע נשים את אינקו-אינקו-אינקו-אינקו-אינקו-אינקו-אינקובטור.

 

תחרות או לא, ישנה יריבות גדולה בין הפגים לזרם התודעה שלי. לוסי, הפגה ששוכבת ליד הכניסה, עלתה אתמול 35 גרם וכבר עברה את הקילו בעוד שהפיצקל'ה שלנו מגרדת אולי 10 גרם ביום. פרה. ליילה, הפגה מאינקובטור 38, קיבלה את הצד עם הנוף לאגם בזמן שכל מה שנעמי רואה כל היום זה התאומים ההודים. הכל קומבינות. כל המחלקה מרגישה לי פתאום כמו בית האח הלא-כל-כך-גדול רק הפוך, מנצח מי שיוצא מכאן ראשון.

 

אבל אין מה לעשות, מנסים להיאחז בכל מה שאפשר. למשל, האחיות תמיד עוזרות לנו להרגיש טוב עם המיני-תינוקת שלנו ואומרות, "אוי היא כל כך מתוקה! אני אחות כבר עשרים שנה ואף פעם לא ראיתי תינוקת כזו מדהימה", מה שקצת מאכזב כשאנחנו תופסים אותה עם ההורים מהאינקובטור, אומרת, "אוי היא כל כך מתוקה! אני אחות כבר עשרים שנה ואף פעם לא ראיתי תינוקת כזו מדהימה". אבל גם ככה מסתבר שחצי עולם נולד פג, כי כל בן-אדם שני שאנחנו מדברים איתו מספר לנו על מישהו או מישהי שהוא מכיר ונולדה במשקל נוצה. הסיפורים נעים בין נולדה 500 גרם והיום היא הולכת להרווארד עד לנולד 600 גרם והיום יש לו רק משקפיים. בכלל לא רואים שהוא פג. קצת פוזל אבל נורמלי לחלוטין. שומר בבוטקה בחניון של קניון השומרון אבל חי את החיים. קצת מתבלבל לפעמים עם העודף אבל מותק של בחור.

 

בכל מקרה, מחקרים אומרים שפגים גדלים להיות אסרטיבים יותר מעמיתיהם שהתפננו עוד קצת בג'קוזי של הרחם. אמנם רוב הסיכוים הם שמחקרים אלה מומנו על ידי הורי פגים, אבל בכל זאת טוב לשמוע שנעמי תהיה פייטרית, אחרי הכל, אמא ואבא החליטו שאין דמי כיס עד גיל 17 בגלל כל חשבונות הפגיה. אתם יודעים שזה יוצא משהו כמו 2000 דולר ללילה? אם היה לנו זמן הייתי עושה פרייסליין ומוצא דיל יותר טוב. מאות אלפי דולרים יוצאת החופשה שלה בבית חולים. "כן, חמודה", אני לוחש לנעמי בלילות, "תתחילי להשלים עם העובדה שאת הולכת לקומיוניטי קולג'".

 

כל מה שנשאר לנו לעשות זה להתבונן מבעד לפלסטיק ולקוות שזו הקטנה גדולה תהיה. באופן יחסי. אמא שלה מטר וחצי ואבא שלה לא בדיוק דורון ג'מצ'י. בינתיים היא עולה במשקל יופי, שזה דבר טוב אצל נשים עד גיל מסוים, למרות שאמרתי לה שתפסיק ברגע שהיא מגיע ל-60 קילו. חוץ מזה נורא משעמם להיות פג. אבא שלה מתכנן תוכניות כמו לקחת את האינקובטור לגן החיות בשבת (יש לזה גלגלים), או לפתוח עמותה בשם "גג לפג". הילדה בינתיים, חצי גאון, עובדת על לנשום מסודר. אז מה? גם איינשטיין היה פג. יאללה, בואי איינשטיין, מחליפים חיתול.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גם איינשטיין היה פג
צילום: shutterstock
מומלצים