לא סוגרת חשבונות בכתיבה

אורלי קראוס-ויינר לא ידעה תמיד שתהיה סופרת. כילדה, היתה כותבת סיפורים בבית הספר היסודי, "אבל ברגע שהמורה שעודדה אותי לכתוב עזבה, כולם שכחו שיש לי כישרון וגם אני שכחתי", היא מספרת. בפינת עבודתה המאולתרת בביתה בתל אביב, היא מבלה שעות כתיבה רבות. "הלפטופ מונח על שולחן המטבח, וכשאני כותבת ספר אני יכולה לשבת שם שעות, עד שמישהו מוציא אותי מזה בכוח".

ספרה החדש, "מאושרת בדרכה", נע בין המותחן הרומנטי לסיפור משפחתי אישי - מאפיינים המלווים את ספריה לאורך השנים. "הספר מספר על נוגה, פרסומאית צעירה שמגלה פתאום שבעלה בגד בה בגידה רומנטית ועסקית שאין ממנה חזרה. תוך כמה ימים החיים שלה מתהפכים והיא עוברת מעין אודיסאה. היא מכירה בחור חדש, ובמקום לנסוע לניו יורק כפי שתכננה, היא נוסעת למוסקבה עם דודה שלה, בחיפוש אחר בן דודה שנעלם במפתיע, ומגלה שם סיפור משפחתי שלם שלא היה לה מושג שהוא קיים".

"תוך כדי המסע נוגה מגלה את הסיפור של המשפחה שלה, וגם את מה שחשוב בחיים, שבשבילה זה ממש לא כסף". קראוס-ויינר מעידה כי מרבית האלמנטים ב"מאושרת בדרכה", מבוססים על אוטוביוגרפיה אישית. בני משפחתה יודעים תמיד שהיא כותבת את הסיפורים שלהם, וברומן זה היא מגוללת את המסע שעברה סבתה,

מבוכרה ועד לארץ ישראל, בוורציה קצת שונה מאיך שקרה במציאות. "אני אוהבת היסטוריה ונוסטלגיה", היא אומרת, "אבל לעולם לא סוגרת חשבונות עם אף אחד בכתיבה שלי".

בנוגע למצב הספרות הישראלית ולשוק ששרוי כבר זמן רב במשבר, היא אומרת: "אני מודאגת. ככל שהספרים שלי יותר מצליחים הרווח קטן. בקצב הזה ספרים ישראלים יעלמו מהחנויות, וזאת בעיה".

אורלי קראוס-ויינר נולדה וגדלה ברמת השרון. לאחר שירותה הצבאי בחיל השריון, עבדה במשך שבע שנים כדיילת באל-על, מה שנתן לה השראה לכתיבת ספרה הראשון "התרוממות" שפורסם ב-1997, והפך לרב מכר. בעברה עבדה כעיתונאית ב"חדשות" וב"דבר ראשון" לצד עיתונים נוספים. מבין ספריה המצליחים: "מלכת הלבבות", "מחול הפלמנגו", "המערבולת", "דיוקן הונגרי", "זאבים בשלג" ו"מה שצריך לקרות".