יציבים או עוינים: איך נראים הנישואים שלכם?

איך הייתם מתארים את הזוגיות שלכם? האם הייתם אומרים שאתם רבים לעיתים קרובות, או שמא ממעטים במריבות? מחקר מאוגוסט 2011 שנערך באוניברסיטת אוהיו, מצא שכמות המריבות בין בני זוג נשארת קבועה, לאורך כל תקופת הנישואים. אלו חדשות טובות ל-16% מהזוגות במחקר, שמדווחים שהם כמעט ולא רבים, או אפילו ל-60% מהזוגות שמדווחים על רמה בינונית של מריבות.

עוד בנושא:

הדרך אל האושר: להפסיק לנדנד, לדעת לריב

אם לא מאושרים בנישואים - זאת לא בגידה להישאר ?

שדון ושמו אגו, ו-5 סיבות לריבים בזוגיות

אל תדליקו סתם: 10 דרכים לריב נכון

מחקר זה, שפורסם ב-Journal of Family Issues, עקב אחרי יותר מ-1000 זוגות בגילאי 55 ומטה, לאורך 20 שנה - החל משנת 1980 ועד שנת 2000. פרופסור קלייר קאמפ דוש, מובילת המחקר מאוניברסיטת אוהיו, טוענת שלא נמצאו כמעט הבדלים ברמות המריבות לאורך השנים, אבל רגע לפני שחלק מכם תולשים את השערות בתסכול, אני רוצה להעיר שפרופסור קאמפ דוש בדקה זוגות מבוגרים, והמצב שונה במחקרים שעוסקים בזוגות צעירים.

מאושרים? חכו עוד שנתיים ונראה

ממצאים אנתרופולוגים של ד"ר הלן פישר מראים שאצל זוגות בתרבויות שונות ברחבי העולם, מופיע בדרך כלל משבר בחיי הזוגיות לאחר שנתיים או ארבע שנים מתחילת הקשר (תלוי אם יש ילדים או אין). משבר זה הוא תוצאה של שינוי הורמונאלי מוחי שמתרחש אצל בני הזוג, הקשור להורמון הדופמין.

דופמין גורם לנו במוח לתחושת הנאה והוא שחקן מרכזי ביצירת קשרי אהבה ומשיכה. הוא מלווה זוגיות ראשונית המבוססת על אהבה ותשוקה. מחקרים מצאו שרמותיו הגבוהות של הדופמין יורדות לאחר 2-4 שנים, מה שעלול לגרום לזוג ל"צניחתה של האהבה" ולסוג של נחיתה למציאות.

פתאום בני זוג נעשים מודעים יותר זה לחסרונותיו של זה, חסרונות שעד כה היו עיוורים אליהם לגמרי או לא הרגישו שהם בעלי חשיבות.

זהו שלב שעלול להיות מועד למריבות, אך כשזוג צולח אותו והורמוני אהבה אחרים נכנסים לתפקיד, הזוגיות שלהם עשויה בקלות לשגשג מחדש. לכן חשוב לשים לב שהמחקר הנוכחי על רמת המריבות הזוגיות הקבועה, נעשה על זוגות וותיקים יותר.

קאמפ-דוש התבססה על סקר טלפוני בנושא חוסר יציבות זוגית לאורך החיים, שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת פאן-סטייט. רמת המריבות הזוגיות נמדדה לפי מספר הפעמים בהם אחד מבני הזוג דיווח על חוסר הסכמה עם בן/בת הזוג.

פסיכולוגים מחלקים זוגות נשואים לארבעה סוגים: הבלתי יציבים (הפכפכים), היציבים, העוינים והנמנעים (מתחמקים). סוג הזוגיות במחקר, נקבע לפי כמות המריבות והקונפליקטים בין בני הזוג, וגם לפי תחושת השמחה ושביעות הרצון שלהם מהזוגיות עצמה. מסתבר שקיימים ביניהם שילובים מעניינים, כי יש כאלו שרבים הרבה ומאושרים מזה לגמרי.

היציבים

חלק מהזוגות המדווחים על רמות קונפליקטים זוגיים נמוכים, והמחליטים החלטות יחד, נמצאים בקטגוריית הנשואים היציבים, ומדווחים על רמות גבוהות או בינוניות של שמחה ושביעות רצון. הם גם נוטים יותר להתחלק בעבודות הבית. אלו 54% מכלל הזוגות הנשואים במחקר. בקטגוריה זו אחוז הגירושין יחסית נמוך.

המתחמקים

הסוג השני של הנשואים שרבים פחות הוא מסוג הנמנעים (מתחמקים). בקטגוריה זו היו 6% מהזוגות במחקר. זוגות אלו חיו לפי סטנדרטים מסורתיים יותר של נישואין, בהם הגבר אינו מעורב בעבודות הבית. הם מאמינים בנישואין לטווח ארוך ובחלוקת התפקידים המסורתית בין גבר לאשה, וכיוון שכך הם נמנעים ממריבות וויכוחים. גם בקטגוריה זו אחוז הגירושין נמוך יחסית. אך קטגוריה זו, למרות שאחוז המריבות בה נמוך, לטענת החוקרים, פחות בריאה לבני הזוג.

הבלתי יציבים

בקטגורית הבלתי יציבים נרשמו 20% מהזוגות במחקר. הם אלו שרבים הרבה, אך למרבה העניין, מדווחים גם על רמה גבוהה עד בינונית של סיפוק ושמחה. כל שאר הנבדקים היו בקטגוריית הנשואים העוינים, והם אלו שאחוז הגירושין אצלם היה הגבוה ביותר.

עתידים להתגרש בקרוב. "העוינים"(צילום: shutterstock)

כמובן שרמת השמחה והסיפוק מהזוגיות, היא לא משהו ששומעים מהם הרבה. זוגות עוינים לפעמים אינם מלבנים ביניהם בצורה נכונה את מה שמפריע להם בזוגיות, בעיה שעלולה לעלות להם בירידה בבריאות הפיזית והנפשית.

קבלת החלטות משותפת כמדד לזוגיות טובה

קאמפ-דוש מצאה שזוגות שדיווחו על רמת קונפליקטים נמוכה, היו בעלי נטייה גבוהה יותר לקבל החלטות משותפות, ולהאמין בנישואין כדרך המוצלחת להזדקן יחד. היא טוענת שזהו ממצא מעניין כיוון שהיינו נוטים לחשוב שקבלת החלטות יחד דווקא עלולה להעלות את רמת הקונפליקט בין בני הזוג - לתת להם יותר סיבות לריב ולהתווכח.

ההסבר המחקרי המוצע לכך הוא ששיטה זו של קבלת החלטות, מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לומר את שלו בעניין, ובכך מגבירה את שביעות הרצון שלהם ממערכת היחסים ומורידה את הרצון לריב. בנוסף, אומרת קאמפ-דוש, אנשים שמאמינים בנישואין לכל החיים, גם כן מאמינים שמריבות לא שוות את זה, ויותר נוטים להקל במטען הרגשי של חוסר הסכמה ולהמשיך הלאה.

אז האם לריב פחות פירושו להיות שמח יותר בנישואין?

לא בטוח. עובדה שיש זוגות שמתכסחים ומאושרים מזה. הם כנראה עושים את זה נכון, ועובדה שיש זוגות שלא רבים הרבה, אך עדיין לא ממש מרוצים. הימנעות מקונפליקט גורמת לנשואים המתחמקים להימנע גם מאינטראקציות נוספות עם בני זוגם וזה כבר מתחיל בעייתיות זוגית נוספת.

אז נכון, צריך לריב נכון, אך מומלץ גם לדבר על הדברים שעושים לכם טוב. מריבות מתחילות כשלוקחים את הנישואין כמובנים מאליהם.

מחקר מפברואר 2012 מאוניברסיטת קנזס-סטייט מצא שזוגות צעירים שמבלים בשיחות מתגמלות עם הפרטנרים שלהם, הם בעלי סיכון נמוך יותר לחוש כעס וסטרס, ובעלי נטייה גבוהה יותר לחוש סיפוק ממערכת היחסים שלהם.

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים