אתגר עיצובי: שני בתים הופכים לאחד

חשבתם פעם איך אפשר לחבר בין שני בתים ולהפוך אותם לחלל הרמוני אחד? מקרה כזה בדיוק עומד כאן הפעם לפנינו. בית הקרקע בו ביקרנו בכרכור, בגודל 180 מ"ר בנוי (שטח הבית כולו הוא 750 מ"ר), מורכב משני בתים, שבעבר היה ניסיון לא מוצלח להדביק אותם זה לזה - דבר שגרם למראה לא אסתטי ולסדקים בקירות. המעצבות הילה גיא מרדכי והילה ברנר, שהראשונה היא גם בעלת הבית, ניגשו להתמודד עם האתגר העיצובי הלא פשוט הזה.

עוד על עיצוב הבית בביקור בית :

• ביקור בית: משפצים את הדירה של סבא וסבתא
• עוצרת נשימה: הדירה הכי תל-אביבית שיש
• בונים מחדש: ארבע קומות מעוצבות בהרצליה
  

הבית מורכב מבית בעל גג רעפים שנבנה בשנות ה-60 וממבנה בעל גג שטוח שנבנה בשנות ה-80. במקום לנסות להדביק את שני הבתים זה לזה, מצאו המעצבות פתרון יצירתי לבעיה המבנית בעזרת יצירת פטיו שמפריד ומחבר בין שני חלקי הבית בצורה הרמונית, פותר את בעיית הסדקים בקירות וגם מיישב את הסתירה האסתטית של מראה הגגות השונים.

שביל הגישה לבית באווירה נוסטלגית. משמאל חלקו הישן של הבית, עם גג הרעפים ותריסי העץ בחלונות חדרי השינה(צילום: שי אפשטיין)

ההפרדה החיצונית בין הבתים הכתיבה גם את החלוקה הפנימית. הבית הישן שפונה לרחוב הוקדש לחלק הפרטי, שכולל את חדרי השינה; והבית השני, שפונה לחצר, הוקדש לאזור הציבורי וכולל את הסלון, המטבח, שירותי האורחים והסטודיו. החללים בבית, שהכילו במקור שבעה חדרי שינה, תוכננו מחדש - כך שכיום נשארו שלושה חדרי שינה בלבד שמתאימים לצרכי המשפחה.

שני בתים שאוחדו לאחד(צילום: שי אפשטיין)

הקונספט הכללי כאן היה ליצור בית שיתאים לסביבתו הכפרית וישקף פשטות וצניעות באווירה של פעם. המעצבות ביקשו ליצור פתיחות מקסימלית של הבית אל הגינה ולאחד בין החוץ לפנים, ולכן תוכננו הפתחים כך שיפנו לכיוון צפון - כדי למנוע סנוור מהשמש והעצים וכן כדי לשמור על פרטיות הדיירים. בזכות תכנון חכם זה בכל הבית אין צורך בווילונות, והתריסים היחידים נמצאים בחדרי השינה שפונים אל הרחוב.

בסלון ספרייה מעץ צבוע שלייפלק, שטיחי קילים וקיר לבנים. קמין העצים היה בבית ורק מוקם מחדש(צילום: שי אפשטיין)

פתיחות מקסימלית של הבית אל החוץ(צילום: שי אפשטיין)

בסטודיו שולחן עבודה מיוחד שהורכב משולחן נגרים אותנטי שעליו הונח משטח זכוכית. מדפי עץ פתוחים, כיסאות מיוחדים ויחידת מגירות ירוקה מתחילת המאה משלימים את המראה התקופתי(צילום: שי אפשטיין)

משך זמן התכנון והשיפוץ היה כתשעה חודשים, והחלל הציבורי תוכנן בחלק החדש של הבית שפונה לגינה. לפני השיפוץ היו חדרי השינה ממוקמים באזור זה ופתיחתם הותירה שלושה עמודים תומכים, ששניים מהם הוטמעו בקירות ונוצלו ליצירת נישות אחסון פונקציונליות. המרצפות המצוירות פורקו מבית ישן שהיה לפני הריסה והשלימו את הדרך אל המראה הכפרי.

נישות אחסון שולבו בחללים השונים(צילום: שי אפשטיין)

המטבח נבנה כסטריפ אחד ארוך כדי לאפשר עבודה נוחה כשמבשלים כמה אנשים יחד. למטבח רגלי עץ אלון וחזיתות לבנות צבועות במברשת בסגנון עתיק, אריחים מצוירים מחפים את הקיר ומוסיפים צבעוניות והדלפק הוא בכלל קונסולת עץ במראה גס.

סטריפ ארוך אחד. המטבח(צילום: שי אפשטיין)

מבט אל הפטיו שמפריד ומחבר בין שני הבתים ובין החלק הפרטי לציבורי. הפתחים מוסגרו בפרופיל בלגי מברזל בגוון תכלת אפרפר(צילום: שי אפשטיין)

באמבטיה הראשית ממשיך המראה העיצובי הכפרי של הבית. הארונות צבועים בשליכט צמנטי בגוון טחינה והקיר מחופה קורות עץ שצבועות באותו גוון. משטח הכיור עשוי יציקה מחופה קרמיקה ובינו לקיר מחבר סטריפ של אריחים מצוירים. האסלה שנבחרה היא אסלת מונובלוק, וזאת כדי להישאר נאמנים לסגנון העיצובי של הבית.

גם כאן ממשיך העיצוב הכפרי של הבית. חדר האמבטיה(צילום: שי אפשטיין)

כך, בעזרת תכנון מדויק, הקפדה על פרטים קטנים והרבה טעם מעודן, הצליחו המעצבות ליצור חיבור נכון של שני בתים ולשמור על יחסים הרמוניים בין פנים לחוץ עם אווירה פתוחה, מוארת ובטעם של פעם.

יחסים הרמוניים. המרפסת(צילום: שי אפשטיין)

העצים בחצר שומרים על פרטיות הדיירים ומאפשרים לחלונות להיות פתוחים תמיד(צילום: שי אפשטיין)

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"