טיול מהשמיים: לטייל בשביל ישראל, אבל מהאוויר

נדירים הם המקרים שבהם מקבל עיתונאי בקשה לסיקור מיוחד, שכבר עם קריאת המשפט הראשון של ההצעה - הוא יודע שהוא חייב ללכת על זה.

כך היה כשערן פלג, טייס ומדריך טיסה, הציע לנו להתלוות אליו ואל חמישה מטוסים בחוויה ראשונה וחד-פעמית של טיול בשביל ישראל, מצפון הארץ ועד דרומה, אבל מהאוויר. לא חשבנו פעמיים, הצטיידנו במצלמות וידאו ושקיות הקאה, והתוצאה לפניכם.

הטיול הישראלי המיוחד ביותר

עוד כתבות על טיסות מיוחדות בערוץ התיירות:

• חברת תעופה מזמינה: בואו לעשות סקס במטוס
• הסודות שטייסים לא יספרו לכם לעולם

• טיסות פרטיות: אפילו הכלב יכול לטוס לחו"ל
  

שביל ישראל הפך כבר למזמן לטיול הישראלי המיוחד ביותר, שכולל כ-1,000 ק"מ של הליכה באתרים והמקומות היפים בארץ, מתל דן בצפון ועד אילת בדרום. את השביל, שתיכנן ב-1995 הטייל הוותיק אורי דביר ז"ל, שהלך לא מכבר לעולמו, הולכים המטיילים ברצף או במקטעים שונים. 

עם תחילת המסלול מנתה הקבוצה בסך הכל ארבעה צועדים, אולם סיימה אותו בסוף חודש אפריל 2012 עם 24 צועדים עייפים, אך מרוצים. מפעם לפעם לאורך השביל, הגיע לבקר את פלג חברו הטוב מזה 40 שנה, דן תמיר, לשעבר מפקד מגדל הפיקוח בתל-נוף וטייס מטוסים קלים בעצמו, שפשוט לקח את מטוסו מסוג טקסאן (אז"מ - אולטרה-לייט), וקפץ לראות את השביליסטים בנקודות שונות בארץ.

אלף ק"מ של טיול באתרי הארץ. התבור מהמטוס (צילומים: זיו ריינשטיין)

"חשבתי: למה לא לעשות אותו גם מהאוויר?"

לקראת סיום השביל עלה לפלג רעיון שונה אך מאתגר: "כמתנה נהדרת לחומי על ארגון למופת של ימי הצעידה בשביל", הוא נזכר, "חשבתי: למה לא לעשות אותו גם בטיסה מהאוויר?"

פלג לא היסס לרגע ופנה לדן תמיר, שלזכותו ארגון של עשרות אירועי טיסה של אגודת התעופה הספורטיבית (LSA), וביקש את עזרתו בהכנת הפרויקט המורכב. לטיסה שכזו נדרשים תאומים רבים עם גורמים רבים, כגון רשות תעופה אזרחית (רת"א), רשות שדות התעופה (רש"ת), ח"א, שדות התעופה שדה-דב, ראש פינה, נבטים, אילת ועוד, ומי אם לא מפקד מגדל פיקוח מתאים יותר לחבר בין כל הגורמים?!

וכך, אחרי ימים ושעות של ארגון ותיאום עם רשויות התעופה השונות, גייס דן תמיר עוד מספר חברים, שגם הם טייסים, ותכנן את "שביל ישראל מהאוויר". הוא יצר קשר עם אנשי ynet ולנו, כאמור, לא היתה שום בעיה לפנות את סוף השבוע מתוכניות.

הטיול האווירי חולק ליומיים, שישי ושבת, כשבכל חלק טסנו כמחצית מהדרך: תחילה משדה התעופה של מחניים בצפון ועד שדה התעופה של ראשון לציון, ולמחרת ממנו ועד שדה התעופה של אילת, וחזרה לשדה בראשון.

ערן וחוּמי. שניים מהמטיילים האוויריים מתכוננים בשד"ת במחניים 

יוצאים לדרך

יום שישי, 14:00

דן תמיר מכנס את כל היושבים, בסך הכל 10 איש, ומתחיל בתדריך שלו. הוא פורס את מפת הארץ שהכין מבעוד מועד ועליה משורטטות הנקודות שמעליהן יעברו המטוסים.

הוא מחלק את סדר הטיסה: מי מוביל, מי יהיה אחרון, איפה ישב הצלם ועל איזה תדר ישדרו כולם. ההרגשה היא שאנו מקבלים תדריך לפני מבצע מורכב, והטרמינולוגיה "הטייסית", שלעיתים נשמעת סינית עבורי, נֶהֱגֵית בשצף מפיותיהם של בחורינו המצויינים.

הטיסה אמורה להימשך כשלוש שעות פחות או יותר, כשהמטוס של דן יחוג ימינה ושמאלה, למטה ולמעלה בכדי לצלם את שאר המטוסים טסים במבנה, כלומר צמודים זה לזה במעין ראש חץ, על רקע נופי הארץ.

כמו להתכונן לפני מבצע. הטייסים בתדריך, אנחנו מצלמים

14:30 - המראה

אחוזים ריגוש והתלהבות, נכנסנו למטוסים הקטנים. הטיסה תתנהל בגובה ממוצע של כ-500-400 מטר מהקרקע, כך שניתן יהיה לזהות את האתרים מהאוויר בקלות יחסית.

מפעילים מנועים, מסתדרים בטור ויוצאים לדרך. בזה אחר זה המריאו להם חמישה אולטרה-לייטים ומיד התכנסו למבנה של שלישייה, אחד חג סביב ומצלם, ואחרון נותר כמאסף.

שאריות השלג של החרמון בצבצו ממזרח, עמק החולה היה מכוסה שטיח צבעוני, ומכאן הכיוון דרומה. נחל עמוד הוא מסלול טיול מוכר לישראלים רבים, אבל לטוס בתוכו כשמשני הצדדים מצוקים איתנים - היתה בהחלט חוויה לא רגילה.

משם, חלפנו מעל הארבל בואכה אל הכנרת, ובסקי אוויר נשפכנו את הירדן המתפתל. באופק כבר ראינו את צורתו המעוגלת של הר תבור, כשכנסיית הטרנספיגורציה הקתולית עומדת בפסגתו.

סקי אווירי. השלישייה מעל שפך הכנרת לירדן (צילום: רון פלד)

כביש החוף האווירי

המשכנו עם הכיוון מערבה, ממש בתווי מסלולו של שביל ישראל, ועברנו את הרי נצרת וציפורי העתיקה ומצודתו של דאהר אל-עומר, שליט הגליל במאה ה-18. עמק זבולון, בתי הזיקוק ומפרץ חיפה כבר נפרסו מימין, והים התיכון תחם את כולם.

עדיין בכיוון מערב, חלפנו מעל לכרמל והתחברנו אל הים עם הפנים דרומה. טסנו על כביש החוף האווירי, ניבטה אלינו אמת המים ההרודיאנית שהובילה מים לעיר קיסריה - פאר יצירתו של המלך הורדוס מלפני 2,000 שנה, שכיום אולי מוכרת יותר כבירת המופעים של ישראל.

אנשים בילו על חוף הים, מצנחי רחיפה תפסו אוויר בעצמם ואנחנו, ממשיכים במבנה של שלישייה, התקדמנו אל עבר ערי השרון - נתניה והרצליה. מסגד סידנא עלי (מערבית - אדוננו עלי) היה בולט מעל מצוק הכורכר, וברקע כבר יכולנו לראות את גורדי השחקים של תל אביב.

המטוסים מעל קו החוף (צילומים: זיו ריינשטיין)

פתאום היינו על הקרקע

"מספר דקות וזה עומד להיגמר", חשבתי לעצמי כשראיתי את מפעל המלט של נשר, שכולנו מכירים מכביש מספר 1. ניסיתי לדלות עוד ועוד פרטים על מקומות שעברנו מעליהם. הסתכלתי ימינה ושמאלה, מנסה לזהות כמה שיותר אתרים מוכרים ולצרוב בזיכרון, כשלפתע מסלול הנחיתה של ראשון לציון נגלה כמו כביש קטן שהלך וגדל ככל שירדנו בגובה.

עלינו בַקשר מול מרכז השליטה בשדה, וקיבלנו אישור להנחית את המטוסים. פתאום היינו על הקרקע. זהו, אחרי שלוש שעות של טיסה תם החלק הראשון של שביל ישראל מהאוויר.

גורדי השחקים סימנו את סוף החלק הראשון. קו הרקיע של ת"א

ברגשות מעורבים, עצוב שהטיסה נגמרה ושמח שעוד מצפה לי לראות חצי מדינה, מתחתי איברים

 אחרי הישיבה המכונסת במטוס הקטן, וחייכתי חיוך קטן של סיפוק.

נכנסנו לחדר התדריכים, שתינו מים קרים והחלפנו חוויות. דן החל לסכם את החצי הראשון: הטעויות בטיסה, האתרים שעברנו מעליהם ודיבר קצת על מה מחכה לנו בחלק הבא, בנגב, למחרת.

אבל אותי לא עניין מה הם קשקשו בשפה הטייסית שלהם. חיכיתי שהזמן יעבור ויגיע כבר מחר. ידעתי, שמצפה עוד יום מופלא בשביל ישראל ממעוף הציפור.

• החלק הבא של "שביל ישראל מהאוויר" יפורסם בשבוע הבא 
  

• מוקדש לכל המטיילים בשביל ישראל, ביבשה ובאוויר