שתף קטע נבחר

מיכאל מושונוב: קמתי בבוקר וראיתי חסיד במראה

איך הופכים שחקן תל-אביבי לחסיד מן המניין בחצי שנה? מיכאל מושונוב השתתף ב"קטמנדו", ולפעמים נכנס לדמות קצת יותר מדי: "יש עוגנים שאמורים להשאיר אותך בזהות המקורית שלך: החברים, המשפחה, הבילויים. כאן זה לא היה קיים"

בדיוק בנקודת הרתיחה של היחסים המתערערים בין חילונים לחרדים, פרצה "קטמנדו" אל מסכינו, והיא מתארת את נקודת המפגש הכי מרתקת בין חרדים לאלה שלא. לרוב מחוץ לגבולות הארץ, לרוב במקום הכי נידח בעולם - בבית חב"ד.

 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

גיבור הסדרה שמוליק (מיכאל מושונוב), הוא נשוי טרי שמגיע עם רעייתו מושקי (ניצן לברטוביצקי) במטרה לפתוח בית חב"ד בקטמנדו. הסדרה מתארת את הקשיים, הזוגיות הטרייה ואורח החיים של שליחי חב"ד באותנטיות מדוקדקת. אבל איך הופכים שחקן תל-אביבי לחסיד חב"ד בחצי שנה? מיכאל מושונוב מספר שהלך עם התפקיד עד הסוף, בניסיונו להכיר את הדמות לעומקה.

 

"מאוד סיקרן אותי לעשות את התפקיד הזה", חושף מושונוב. "יצא לי לשחק בעבר דתיים, אבל לא חרדי ועוד חסיד. למזלי היה לי ליווי נפלא לכל התהליך". בצעד לא שגרתי אפשרה לו ההפקה חצי שנה של היטמעות איטית לתוך הדמות. "חיברו אותי עם יחיאל פליישמן שהוא חסיד חב"ד. עשינו שבת בכפר חב"ד, והתחלנו ללמוד מה זה אומר להיות שליח. למה הם עושים את זה? מה הרעיון העמוק שעומד מאחורי האנשים האלה? מי זה הרבי, ולמה הוא שלח אותם למקומות האלה?"

 

זיכרונות מהמשפחה החרדית

הזקן שגדל פרא, בינתיים, הצטרף לדיבור בעגה חב"דניקית מרשימה, ושילוב של ה"רעבע" בשיחות גם שלא בשעות הצילומים. מושונוב מצא עצמו צופה בסרטים על הרבי מלובביץ', הוגה בתורת החסידות – ולומד כיצד קשרים גרטעל (חגורת בד שחסידים הולכים איתה). הוא הפנים איך ללכת כמו "חסיד אמיתי", לברך, להתפלל, וגם לנגן ניגונים כמו שליח מבטן ומלידה.

 

"גדלתי בבית שומר כשרות. חגגנו את החגים, אך מצד שני הבית היה מאוד חילוני", הוא מספר. "האמת היא שיש לי משפחה חרדית. אח של אבא שלי הוא חרדי. הוא ובני-הדודים שלי הפכו פתאום למקור השראה. זיכרונות הילדות שלי מהם, ומהביקורים בבית הכנסת, לצד סיטואציות מהדרך שבה היינו מבלים ביחד, צפו ועלו תוך כדי העבודה על הדמות והצילומים".

 

מושונוב מודה כי צילומי הסדרה היוו, מבחינתו, "חוויה מיוחדת במינה. להיות שחקן זה לא תפקיד מוערך בעידן הריאליטי של ימינו, על אף שזו משימה לא פשוטה, ובעיניי זה גם היא סוג של שליחות להביא את האנשים האלה למסך, ולתת להם את המקום שלהם. אם אתה רוצה לעשות את זה כמו שצריך, אתה חייב ללכת עם הדמות עד הסוף, וזה מה שעשיתי".

 

בניגוד לסדרות אחרות שנעשו על החרדים, האוטנטיות של הדמות מושלמת. בעיות אמינות שיצירות רבות וטובות נפלו בהן ובענק, פסחו בצורה מעוררת השתאות על הסדרה הזו, "והרבה בזכות יחיאל", אומר מושונוב. "הוא התלווה אלינו גם לצילומים, והיה עובר פרֵיים-פרֵיים כדי לגלות שהכול בסדר ואין נפילות".

 

שלושה חודשים ארכו צילומי הסדרה בנפאל, ולא אפשרו למושונוב לקחת נשימה בין הסצינות, ולחזור להזהות המקורית שהותיר מאחור. "זו הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית", הוא אומר. "היו ימים שמצאתי את עצמי נרדם עם הבגדים של שמוליק, קם בבוקר למחרת, מביט במראה ורואה שם חסיד. זה די מפחיד. יש עוגנים שאמורים להשאיר אותך בזהות המקורית שלך, כשאתה מגלם תפקיד: החברים, המשפחה, הבילויים בערב, כאן זה לא היה קיים. יכולתי ללכת לאיבוד בדמות הזו לטוב ולרע".

 

"שמוליק ומושקי" הם חני וחזקי

את הבילוי בערבים החליפה חוויה מסוג אחר: סופי שבוע אצל חני וחזקי, שליחי חב"ד בקטמנדו (חני היא אחותו של יחיאל פליישמן), והאנשים האמיתיים שמאחורי הסדרה. "זה לא מקום קל להיות בו", מושונוב מספר. "הייתי חי משבת לשבת. חיכיתי למפגש עם הזוג המדהים הזה, שהיו עבורי הכול.

 

גם אצל חרדים יש אהבה. מושונוב בתפקיד שמוליק (צילום: רשת) (צילום: רשת)
גם אצל חרדים יש אהבה. מושונוב בתפקיד שמוליק(צילום: רשת)

 

"הם ההשראה האמיתית לדרך שבה זה עובד בשטח. הדרך שבה הם קיבלו את האנשים, שולחן השבת עם פרשת השבוע, והחוויות האישיות של כולנו - היו אחד הדברים הכי עוצמתיים שחוויתי. זה היה מבחינתי הבית, והם היו ההצלה שלי. אני לא חושב שפספסתי אפילו שבת אחת בביתם, במשך כל זמן שהותי שם".

 

איך אתה מסביר את הקסם של בתי חב"ד? למה שם זה קורה, ובארץ מתחוללות מלחמות עולם?

 

"בארץ יש לאנשים משני הצדדים רתיעה מאוד גדולה אלה מאלה. החילוני פוחד שיחזירו אותו בתשובה, והחרדי - אותו דבר, רק הפוך. התופעה של בתי חב"ד בעולם, היא קודם כל אחדות ברמה החברתית. ההרגשה שחזקי וחני נותנים היא של פתיחות וסובלנות, וזה ממש לא משנה מי עומד להיכנס בדלת. גם אם זה גבר גדול ומקועקע, לכולם יש מקום.

 

"כוחה האמיתי של הסדרה הוא בכך שהיא מביאה את החיבור היפהפה הזה דווקא בזמנים של מתח חברתי כל כך גדול. והנה, ה'ביחד' הזה יכול להתקיים, וזה הדבר הכי יפה שיש. השהות שלנו בנפאל חשפה אותנו לאין-ספור סיפורים והתמודדויות שחלקם נשארו, לצערי, בחוץ כי לא היה מספיק מקום. החיבור של חב"ד למקומיים, שהוא מדהים. העובדה שגם לא יהודים שעושים מסע רוחני, מוצאים את עצמם שם, וזה רק חלק קטן מהדבר הגדול הזה שנקרא בית חב"ד".

 

מה הסצנה האהובה עליך בסדרה?

 

"אני לא רוצה לעשות ספוילרים, אבל זה לחלוטין פרק 7. יש שם סיפור מיוחד שקורה בין שמוליק לילד נפאלי מקומי, שהוא בעיניי מקסים ויפהפה".

 

את האמת, איך זה לחיות בזוגיות עם דוסית?

 

"אני יודע מה חושבים חילונים על שידוכים של חרדים, אבל אחרי שהכרתי את החבר'ה האלה מאוד מקרוב, אני יודע שיש ביניהם הרבה מאוד אהבה. חב"ד זה ראשי תיבות של חוכמה, בינה ודעת. זה החיבור שבין הלב לראש. שמוליק מאוד עובד עם על שני המישורים האלה. הרגש שלו דומיננטי. הוא בהחלט מאוהב באשתו, ומאוד מאמין לא רק בשליחות שלו, אלא גם בזוגיות שלו עם מושקי. יש להם אתגרים לא פשוטים, אבל הזוגיות הזו היא מדהימה, וזה בעצם מה שמחזיק את הסיפור כולו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רשת
חסיד בלי הפסקה. מושונוב ב"קטמנדו"
צילום: רשת
מומלצים