ידוע מראש, אך עם תקווה / על גמר הפיינל פור

למשחקים מהסוג הזה אתה מגיע עם רעיון לטור מוכן מראש בכיס. איזו מקאמה שתשלב לתוכה את כל מאגר הסרקאזם והמרירות שנאספו במהלך העונה. על זה שספורט אמיתי קיים רק כשיש תחרות אמיתית, כשיש לפחות שניים (ורצוי יותר) שמתחרים ביניהם, וכשכולם מתחילים פחות או יותר כשווים.

• אליפות 50 למכבי ת"א
  

ואז אתה מנסה להעריך מה יקרה הערב. לא כמה ייגמר, אלא כמה זמן המתנגד יחזיק מעמד? יתפרק ברבע הראשון כמו חולון? יצליח להגיע למחצית בפער קטן? אתה מנסה לא להיות ציני ומסתמך על תקדימי 2008 ובעיקר 2010. הרי בשביל זה נולד הפיינל פור. לתת לנו אשלייה שלא משנה מה ההבדל בתקציב, אפשר לחטוף טבעת בדילוג חד פעמי מעל תהום הפער.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  

• יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
  

אבל אז אשדוד עולה למשחק, בחמישיה עם שני זרים, מתאזרח חביב ושני ישראלים - ותיק וצעיר, ומזכירה בדיוק, לפחות במבנה, את הכדורסל הישראלי

מהשנים הגדולות שלו. ואתה מרגיש את הזמזום המוכר בבטן, זה שבא עם התקווה הקטנה שתראה משהו מדהים ובלתי צפוי בעליל.

ואשדוד עומדת בעומס המנטאלי, ומשחקים כדורסל. שומרים אישית של גברים, דוחפים ומרביצים, מתקיפים בתבונה וכמעט לא מאבדים כדור. ואפילו כשדייויד בלאט לוחץ בעדינות על המצערת ומשחרר את המבערים שלו, ומכבי שורפת שמונה שלשות מ-11 הניסיונות הראשונים שלה, הדולפינים ממשיכים לתקשר ביניהם בשפתם המיוחדת, מחליפים לאיזורית היעילה שלהם, ונשארים עם הראש מעל למים, והפרפרים בבטן נמשכים. אבל אחרי 35 דקות זה נגמר ומכבי עושה את זה שוב.

בפעם ה-50 - מכבי ת"א אלופת המדינה.‏ (צילום: ראובן שוורץ)

1

2

3

4

5

6

7

ערב עמוס ב-ynet ספורט:

• הישגים בבריכה
• אקשן במשטרה
• ומה חדש ב"בועטת"?
  

כאן אתה מרגיש חובה לפרגן למכבי, כי היא מכריעה את המשחק עם שלושת הישראלים המצוינים שלה - ליאור אליהו, גיא פניני ויוגב אוחיון, ועם המתאזרח

הטוב בעולם, המגן דוד כחול, שבלתי נתפס שזהו המשחק האחרון שלו איתנו, ומהרהר שמכבי חייבת להשאיר אותו. זה לא ענין של כסף? מיליון דולר יהפכו את זה לענין של כסף. עם המיסים, וההוצאות, והסיפורים. ומוצא את עצמך מצטרף לשירת האוהדים: "דייויד תישאר".

ובסוף אתה בודק את הנייר בכיס, ומבין שבלי לשים לב, כתבת את מה שהכנת מראש. שזה התסריט שלנו כבר 50 שנה. של עם שלם דורש שיוויון. וברור לך שהחתמתו של בלאט לשנתיים נוספות קוברת סופית את רעיון הפיינל פור. מכבי של בלאט תמיד תגיע מוכנה ודורסנית, אז חבל על הזמן והכסף והארגון הבומבסטי, וקדימה לסדרות. לפחות נפזר את האמת שלנו על כמה ערבים ומספר אולמות, קטנים כגדולים.

עדיין מתרגשים? עוד תואר בצהוב(צילום: ראובן שוורץ)

ואתה מרוצה כשאתה מבין שאף פעם לא תפסיק להאמין, כי לכל מי שממשיך

להשתתף במשחק שנקרא כדורסל ישראלי יש אהבה יוקדת לענף, ושכל הוויכוחים והריבים באים מהתשוקה שיהיה פה טוב יותר. ולכולנו יש סבלנות לפחות לעוד חמישים שנה. כי כמו ששר קובי אפללו - "זה מה שהלב שלי בחר".

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק