שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ובימים ההם יש מלך בישראל
    מה קורה כשרופא שיניים קם בבוקר אחד לפני קום המדינה ומחליט שהוא מלך? ספר מכונן, מסיבות לשועי הארץ, טקס משיחת יורש העצר, ברכות מבן גוריון וסיקור ששמור לסלבס ביזארים. עלינו על דרך המלך - שהתחילה בפולין, עברה מצרפת לשווייץ, ירושלים, נתניה, מונטריאול ובחזרה לחולון - כדי להיזכר במעשייה שהייתה באמת, על הוד מעלתו ד"ר שמואל סולניק
    "אנו פונים בזאת לאלה שגורלנו בידם, תנו לנו את ההזדמנות הנפלאה לבניין עצמאי, ואנו באפשרותנו העצומות נעשיר את אומות העולם. אנו ראויים לכך, יעידו דברי ימנו ובייחוד תקופת הזהר שלנו, שנות מלכות דוד. החייאת מלכות דוד הקדומה היא מסקנה הגיונית מהשתלשלות העניינים בימנו. כיום נתאשרו נבואות על תקומת האנטי-כריסט, שברדיפותיו הדתיות והאנטישמיות ירכוש לו איבת עולם. לאחר נפילתו תבין היהדות העולמית, שכוחה וסוד חייה הוא רק באיחוד כללי של האומה, שיתהווה לאחר שיחוסלו המפלגות בישראל וסיסמא אחת תעמוד לנגד ענייהם – תחי מלכות דוד!"

     

    (מתוך ספרו של ד"ר שמואל סולניק "מלכות ישראל", 1942)

     

    הימים ימי שנות ה-40 של המאה הקודמת. בארץ עוד שלטו הבריטים מתוקף המנדט, באירופה נשלחו מיליוני יהודים לתאי הגזים ומדינת ישראל עדיין לא נולדה. ובתוך כל הבלגן קם לו יהודי אחד, רופא שיניים בשם שמואל סולניק, שהאמין שבידיו הפתרון המושלם לשאלת המדינה שבדרך. סולניק פשוט חלם להיות מלך ישראל. ואולי גם היה קצת, לפחות בעיני רוחו. חזרנו כמה עשרות שנים לאחור כדי להיזכר במונרכיה הפרטית שהסעירה את הביצה הקטנה בימים ההם.

     

    פחדנו מהפולנים, שרפנו את המסמכים

    הסיפור שלנו מתחיל בקאליש, פולין. ב-1910 נולד שמואל הקטן להורים הרמן צבי (הרש) וגיטל. האב היה סופר, עיתונאי וציוני נלהב, שאף השתתף בקונגרס הציוני בלונדון בשנת 1900. האם הייתה מורה בבית ספר יסודי. אחיו הבכור של שמואל היה רופא שיניים ונהרג על ידי הנאצים, אח נוסף היה נוירולוג. בזמן המלחמה היגר שמואל סולניק לצרפת, שם למד רפואת שיניים בסורבון.

     

    שמואל הקטן עם אביו הרמן צבי סולניק בפולין (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    שמואל הקטן עם אביו הרמן צבי סולניק בפולין
      

    הרמן צבי סולניק (בעיגול) בשולי הקונגרס הציוני בלונדון (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    הרמן צבי סולניק (בעיגול) בשולי הקונגרס הציוני בלונדון

     

    "למדן גדול הוא לא היה", מספרת לנו בחיוך בת דודתו של סולניק אסתר קווה, "הוא היה שובב גדול ובפולין זרקו אותו מכמה בתי ספר. שמואל בכלל חלם על קריירה כמכונאי רכב, אבל אז מכונאות נחשבה לעבודה מלוכלכת ואביו שסלד מהרעיון הכריח אותו ללמוד רפואה".

     

    סולניק הפך לסטודנט נצחי, כדי להתחמק מהגירוש חזרה לפולין. "בתקופה ההיא אם היית סטודנט בצרפת, ברגע שסיימת את הלימודים פשוט גירשו אותך חזרה למדינה ממנה באת, הצרפתים נתנו ללמוד אבל לא להשתקע", נזכרת בת הדודה. "שמואל המשיך לשלם שכר לימוד כל שנה מחדש, ומשך את לימודיו במתכוון, כדי לא לקבל דיפלומה ולהישאר במדינה".

     

    קבלו אותו - ד"ר שמואל סולניק (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    קבלו אותו - ד"ר שמואל סולניק
      

    ב-1940 כשהגרמנים כבשו את צרפת, נמלט סולניק לשווייץ, שם גם השלים את לימודיו, וקיבל אשרת עלייה. כשהגיע לארץ השתקע בירושלים ופתח קליניקה לרפואת שיניים. "באותן שנים שמואל הצליח לאתר מסמכים שקשורים למוצא של משפחתנו", מספרת אסתר. "אני נחשפתי אליהם בפעם הראשונה עוד כשהייתי בפולין. שמואל שלח לנו את הניירות ושם היה כתוב שמשפחתנו היא נצר למשפחתו של דון אברבנאל ולפיכך אנחנו קשורים ישירות למשפחת דוד המלך. בתקופה ההיא בפולין היה שלטון קומוניסטי, והפחד הכי גדול שלנו היה שמישהו ימצא את הניירת ויגלה שאנחנו קשורים לאיזה מלכות. אני זוכרת שמהפחד לקחנו את כל המסמכים ששמואל שלח והשלכנו לתנור".

     

    קולומבוס ממש!

    הכיצד ידע דוקטור סולניק שמוצאו מבית דוד? ומה הקשר לדון יצחק אברבנאל, ממנהיגי יהדות ספרד בתקופת הגירוש? ובכן, ב-1942 יצא לאור בישראל ספרו של שמואל סולניק "מלכות ישראל - מלכות בית דוד לאור מציאותנו היום" ושם הוא מסביר: "רב ידוע עסק בקביעת האילן המשפחתי והוכיח כי מוצא משפחת סולניק הוא מסלוניקי ומדיצחק אברבנאל הספרדי, וידוע הרי שבידו של דון יצחק הייתה תעודה המאשרת את מוצאו מדוד המלך. דון יצחק שהיה שר גדול, הלך אחרי גירוש ספרד לסאלוניקי. במקום מושבו החדש לא רצה שיכירו בו. לכן הופיע בשם די סאלוניק (כלומר: מסאלוניק) ומכאן שם המשפחה סולניק".

     

    "יצא לי לשמוע לא פעם על הסיפור הזה", אומר משה צבי סולניק, קרוב רחוק. "זה נכון שהשמועה אומרת שלמשפחת סולניק יש איזשהו קשר למלכות דוד, אבל אף פעם לא בדקתי עד כמה זה נכון. אני זוכר בתור ילד היו מספרים במשפחה על שמואל סולניק ההוא שרצה להיות מלך, במשפחה הקרובה שלנו בעיקר אהבו לגחך על היומרה הזאת שלו".

     

    בת הדודה אסתר קווה (במרכז) וילדיה יונה וצבי (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    בת הדודה אסתר קווה (במרכז) וילדיה יונה וצבי
     

    התייחסות לספרו של סולניק מצאנו במוסף ביקורת הספרים של "ידיעות אחרונות" משנת 43'. "יש לפנינו ספר שמשולל מכל ידיעה יסודית בעניין עליו הוא מפטפט. שמו של הבחור הוא שמואל סולניק ובספרו ניתן להבין רק דבר אחד - התמונה הגדולה שלו שהוא מפרסם (בצניעות רבה ליד תמונת צ'רציל, רוזוולט ונשיא פולין). כל היתר הם פרי התלהבות כנה של בחור חסר השכלה ומשולל כישרון, ששמע פעם משהו על דוד המלך והתרשם מזה מאוד, ואח"כ קרא כמה מאמרים רוויזיוניסטים ונדמה לו שהוא מגלה את הציונות, את הרצל, את ארץ ישראל ואת היטלר. קולומבוס ממש!"

     

    מר דוד בן גוריון שלח ברכה מיוחדת

    למרות הלגלוג על הספר, סולניק הפך לסוג של סלבּ מקומי. "בשנים הראשונות בישראל, הוא גר יחד עם אשתו סימה בבית מרשים בשכונת רחביה בירושלים", מספרת יונה, קרובת משפחה. "כשעלה ארצה הוא הביא את אוסף הבולים המרשים שלו מאירופה ורכב מפואר. אם אני לא טועה זה היה אחד הרכבים היחידים שהיו אז בירושלים. כמו כל מלך היה לו אפילו סמל מלכותי בצורת גור אריה, שהופיע על נייר המכתבים שלו. לפני מספר שנים השם שלו עלה במקרה בשיחה עם פרופסור שלימד אותי באוניברסיטה, הוא מיד ידע על מי מדובר. הוא סיפר שסימה ושמואל סולניק היו הזוג המלכותי של ירושלים, הם היו עורכים בביתם מסיבות מפוארות לגדולי האומה, כל חברי הממשלה, המי ומי של התקופה ההיא היו חוגגים שם".

     

    לבית המלוכה בירושלים הצטרף יורש העצר עמנואל (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    לבית המלוכה בירושלים הצטרף יורש העצר עמנואל

     

    ב-43' התרחש אירוע מכונן. לסימה ולשמואל נולד בן בכור, שמו בישראל עמנואל - ולבית המלוכה מצטרף יורש העצר. טקס הברית בירושלים שבו נמשח עמנואל כמלך ישראל, סוקר כמעט בכל עיתוני התקופה. ב"ידיעות אחרונות" הזכירו גם ש"מר דוד בן גוריון שלח ברכה מיוחדת".

    לאחר הולדתו של יורש העצר, המשיך סולניק לנסות ולשכנע את העולם, שעסק בסוגיית ארץ ישראל, שאם כבר מדינה יהודית - האלטרנטיבה הטובה ביותר היא כזו שבראשה יעמוד מלך. הוא אפילו הגיש תצהיר לוועדה האנגלו-אמריקנית שהוקמה ב-1946: "שעה שאתם מהססים ונבוכים בפני השפע הרב של האלטרנטיבות המוגשות לכם ואינכם יודעים כמה לבחור ומה להעדיף על פני מה, אם מדינה דו-לאומית, או מדינה עצמאית, או דומיניון, או סתם קומיסרון, הנה המלך, מלך ישראל כבר חי וקיים והוא רק מחכה לאישור האומות המאוחדות ואז יטפס ויעלה על כסא המלוכה".

     

    "ידיעות אחרונות" מדווח על הטלגרמה לנשיא ויצמן
    "ידיעות אחרונות" מדווח על הטלגרמה לנשיא ויצמן
     

    בתקשורת העברית הורגשה כבר אז החיבה למעט סיפורים מקומיים בניחוח ביזארי. כך המשיכו העיתונאים לעקוב אחר מעלליו של ה"מלך", והתייחסו אליו בעיקר כסוג של קוריוז. ב-46' עזבה משפחת סולניק את ירושלים לטובת העיר הצעירה נתניה. שמואל פתח בעיר מרפאת שיניים ובמקביל לניסיונותיו לקדם את המונרכיה ייסד את בנתניה את "האגודה העולמית לשלום". "צר לי מאוד שלא יכולתי להיענות להזמנתו האדיבה של ה"ר שמואל סולניק ולגשת אל עיר היהלומים וללחוץ את ידו", כתב אורי קיסרי במדור "דמדומי מעריב", "עכשיו נגש הדוקטור הנכבד לארגן את השלום העולמי, מדוע ירד לשם כך לנתניה דווקא - קשה להבין. אמנם נתניה עושה הרבה ניסים בזמן האחרון וכאותו עושה-הפלאות המוציא שפנים מן הצילנדר, הוציאה היא מתוך פרדסיה יהלומים... אבל כלום יש בזה סיבה מספקת, שמלך ישראל ירד מגבהי ירושלים אל שפלת השרון?".

     

    את מחפשת את המלך, נכון?

    בת הדודה אסתר מתארת מלך נדיב למדי, לפחות לבעלי הדם הכחול. "עוד כשהיינו בפולין שמואל עזר לנו מאוד, הוא היה שולח בגדים, תפוזים ושוקולד מהארץ", היא מספרת. "כשהגענו לישראל שמו אותנו בבית עולים ושמואל היה זה שדאג להעביר אותנו לנתניה. אני זוכרת שהגעתי לעיר וניסיתי למצוא את הבית שלו,

     שאלתי אז ברחוב אם מישהו יודע היכן בית משפחת סולניק והתשובה של כולם הייתה 'את מחפשת את המלך, נכון?' האמת שדי התביישתי".

     

    גם במשפחת סולניק המורחבת לא התרשמו במיוחד משאיפותיו המלכותיות של רופא השיניים. "הוא היה נושא לבדיחות במשפחה", אומרת לאה, קרובה רחוקה. "בתור ילדות היינו מתחפשות לנסיכות והבנים לנסיכים, אף אחד לא לקח אותו ברצינות", מוסיף משה סולניק, "אני מניח שבמשפחה יש עוד כמה טוענים לכתר. אני זוכר אותנו כילדים קטנים בכנסים משפחתיים לועגים אחד לשני על היותנו מלכים. זה הרי סיפור מצחיק".

     

    מזכיר לכם ארמון? שמואל ועמנואל בבית בירושלים, לפני המעבר לנתניה (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    מזכיר לכם ארמון? שמואל ועמנואל בבית בירושלים, לפני המעבר לנתניה

     

    נייר המכתבים של סולניק עם סמל גור האריה (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    נייר המכתבים של סולניק עם סמל גור האריה

     

    ב-48' הוקמה כידוע מדינת ישראל, הדמוקרטיה היהודית הפרלמנטרית חיה ונשמה כבר, אבל סולניק לא הסכים לוותר על חלום המלכות. כשהוועדה שהייתה אמונה על מציאת סמל למדינה החדשה ביקשה עזרה מהקהל הרחב, ניצל סולניק את ההזדמנות והציע כמובן את סמל גור האריה שלו. ההצעה תועדה בספר "שנה ראשונה לעצמאות" בעריכת מרדכי נאור: "אחת ההצעות המקוריות שנשלחו לוועדה התעלמה לחלוטין מדרישותיה המפורשות. המציע ד"ר סולניק האמין בחידושה של מלכות ישראל המקראית והציע נס מלכותי שבו על רקע כחול לבן, מתנוסס בהדרת מלכות גור אריה יהודה". סולניק הגדיל לעשות ושלח מכתב בהול בנושא לראש הממשלה:

     

    לכבוד ראש ממשלת ישראל - מר ד. בן גוריון

    אדון מאוד נכבד, הנני מוצא לנכון בקשר קביעת סמלי המדינה לשלוח לך לעיון את הסמל שאני הדפסתי בספרי 'מלכות ישראל' וזה גור אריה רקום בחוטים בצבע זהב. מלמעלה כתר ומגן דוד, סמל מלכות ישראל על רקע כחול לבן - סמל הכבוד והאחדות הלאומית.

    בכבוד רב,

    ד"ר סולניק, נתניה

     

    למרבה האכזבה, המכתב לא הועיל. הצעתו של סולניק נדחתה על הסף.

     

    "מלך ישראל" מהלך בחוצות מונטריאול

    זמן מה לאחר הקמת המדינה הבין אולי סולניק שחלום המלכות שלו הולך ונגוז. כך עלה מכתבה ב"מעריב" במרס 49'. "בשורה עגומה מנתניה לכל המונארכיסטים שבישראל. ד"ר סולניק, התובע את כתר מלכות ישראל בתוקף זכויותיו כחוטר מגזע דוד המלך עשה השבוע צעד שכמוהו כוויתור על הכתר. הוא שלח מברק ברכה לנשיא הרפובליקה ד"ר חיים ויצמן. ד"ר סולניק החליט כנראה להמשיך במקצועו כרופא שיניים כי ביום בו הושבע הנשיא בירושלים, הקיץ הקץ על חלום ותקווה שהוא נושא בליבו זה שנים רבות".

     

    הוא עליז, הוא "מצפצף" על הכתר. עמנואל סולניק (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    הוא עליז, הוא "מצפצף" על הכתר. עמנואל סולניק
     

    בהמשך אותה כתבה נערך גם ראיון העומק הראשון והאחרון המתועד עם יורש העצר עמנואל סולניק. כך מתאר אותו ג. שלוני: "אתמול היה יום שטוף שמש בנתניה, מצאתי את ד"ר סולניק ואת יורש העצר שלו מטיילים בגן המלך. הקטן השתעשע על אופניים, בהיר, חינני, שובב, אדמוני ויפה עניים.

     

    - שלום להוד מלכותו! אמרתי לו. הילד הביט בי מבויש. אני מתקרב אל הילד ומלטף את ראשו:

    - אתה ילד טוב?

    - כן

    - הולך לגן?

    - כן

    ושוב קפץ על האופניים ודהר לאורך השדרה. הוא עליז, הוא "מצפצף" על הכתר.

     

    חודשיים מאוחר יותר, במאי 1949 בגיליון המיוחד ליום העצמאות הראשון, בעמוד השער הופיעה הכותרת הקטנה: גם "המלך" בין החוגגים. "המועמד לכתר המלכות בישראל רופא השניים ד"ר סולניק. הזמין קהל רב לכינוס של תנועת המלכות בישראל שיתקיים ביום העצמאות בבית קפה בתל אביב". למרות החגיגות, נדמה כי החיים בארץ ישראל לא האירו לסולניק פנים. ב-1951 הוא ארז את המשפחה המלכותית ויצא לגולה. משפחת סולניק היגרה לקנדה.

     

    שמואל (שני משמאל) ומשפחתו המורחבת. הילדים סבלו מהקנטות (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    שמואל (שני משמאל) ומשפחתו המורחבת. הילדים סבלו מהקנטות

     

    "גיסתו של שמואל עברה לקנדה אחרי השואה", מספרת אסתר קווה, "משפחתה התעשרה שם וסימה אשתו רצתה מאוד להגר לשם, בסוף גם שמואל השתכנע. הוא אמנם לא רצה לרדת מהארץ, אולם מפאת המצב הכלכלי ששרר באותה תקופה במדינה ואולי גם מפני שחלומו התנפץ, הוא החליט בסופו של דבר לעזוב. גם לילדים לא היה קל פה - היו מקניטים אותם לא פעם בנושא בבית הספר, הם סבלו מאוד".

     

    משפחת המלוכה נשארה מוקד עניין גם הרחק מהמדינה היהודית. באפריל 1954 הצליח יוסף נדבה, אז כתב "ידיעות אחרונות" בניו-יורק, לאתר את משפחת סולניק במונטריאול ונסע אליהם לראיון. "ממקור מהימן הגעתני שמועה, 'מלך ישראל', הוא שמואל סולניק, לפנים רופא שיניים בנתניה שעל שפת הים התיכון, התובע את כס המלוכה במדינת ישראל, מהלך בחוצות מונטריאול", הוא כתב. "אכן, 'יורד' הוא כאחד משאר אלפי 'היורדים' ומנחם הוא עצמו שבדור תהפוכות זה גורל אחד לכל המלכים המודחים, בין שהם יהודים ובין שאינם יהודים: עליהם לערוך גלות".

     

     (צילום באדיבות: משפחת קוה)

     

    בהמשך הכתבה מספר הכותב בטון מבודח שלסולניק טענות רבות כנגד מדינת ישראל - בין היתר על האקלים שמעצם טבעו אינו מתאים למונרכיה, וכן על כך שבישראל לא נהגו בו בדרך ארץ והתייחסו אליו באורח "רפובליקני" לחלוטין.

     

    "והם עוד מתחתנים עם גויים? חבל"

    אחרי עמנואל הראשון לכתר נולדו לשמואל עוד שני בנים, צבי ואריה. בקנדה הוא נטש את רפואת השיניים והפך את תחביב איסוף הבולים שלו למקצוע - פתח חברה והתפרנס ממסחר בבולים. בגלות הוא גם החליט על צעד דרמטי: שינוי שם המשפחה, מסולניק לדה אברבנאל, זכר לאילן היוחסין המפואר.

     

    "ב-1969 שמואל חזר לארץ, כששמע על ההקלות הגדולות שמעניקה ממשלת ישראל ליורדים השבים", מספרת בת הדודה אסתר, "הוא עבד בקופת חולים ברחוב זמנהוף בתל אביב". אחרי שנתיים, בספטמבר 1971, נכנס סולניק לחנות בעיר הגדולה ולפתע לקה בשבץ. הוא מת ונקבר בחולון. "אחרי ששמואל נפטר גרתי תקופה קצרה אצל אשתו סימה", נזכרת הקרובה יונה. "הייתי אז סטודנטית, אני זוכרת שעמנואל היה מסתובב עם טבעת החותם של אביו ועליה סמל המשפחה המלכותי, תמיד צחקנו על זה".

     

    עמנואל סולניק עם אמו בקנדה. "היא תמיד חשבה שזה מגוחך" (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    עמנואל סולניק עם אמו בקנדה. "היא תמיד חשבה שזה מגוחך"
      

    שנים מספר אחרי שנפטר, שבה המשפחה למונטריאול. אסתר מוסיפה ש"מעט אחרי גם התנתק עמם הקשר. אני יודעת לומר שהבן האמצעי צבי, שהיה פרופסור לכלכלה, נספה לפני שנים בתאונה באיי בהאמה, הבן הבכור עמנואל ירש את עסקי הבולים של אביו, והתחתן עם חצי יהודייה. הבן הצעיר אריה התחתן עם גויה ונולדו להם חמישה ילדים, כולם גויים. האמת שאני מאוד כועסת על כך", היא מקוננת. "בני משפחה עם היסטוריה מרשימה שכזאת הולכים מתחתנים עם גויים... כל כך חבל".

     

    ואולי היום אנחנו מוכנים למלך?

    אחרי עשרה צלצולים לערך, נשמע קול של גבר על הקו.

    - שלום, אפשר לדבר עם עמנואל? שאלתי באנגלית.

    - מי מבקש?

    - שמי ניר כהן, ואני כתב באתר ynet מישראל. אולי זה יישמע לך מעט מוזר, אבל אני מחפש את עמנואל סולניק, יורש העצר למלכות ישראל...

    - צר לי, אבל הוא לא יכול לדבר. לפני מספר חודשים הוא לקה בשבץ ומאז הפך לסיעודי. שמעתי נכון? אמרת שאתה מחפש את יורש העצר?

     

    הקבר בחולון. המלך מת, יחי המלך החדש (צילום באדיבות: משפחת קוה)
    הקבר בחולון. המלך מת, יחי המלך החדש

     

    זה לקח כמעט חודש, אבל בסופו של דבר הצלחנו להגיע אל הנצר האחרון למשפחת סולניק. חיפושים הביאו אותנו אל הבן הצעיר אריה, שעדיין מתגורר במונטריאול והיום סועד את אחיו עמנואל, שיועד למלכות.

     

    "האמת שהכול קרה לפני שנולדתי", מספר אריה אברבנאל. "בשביל אבא שלי הכול היה קשור לאילן היוחסין שלנו, שהוא האמין שמגיע עד למלכות דוד.
    אני חושב שהוא חשב שמדובר ממש בקשר דם. אחרי שהוא עזב את ישראל הוא ירד מהרעיון. אני שמעתי על הסיפור הזה רק כשגדלתי, אמי שנפטרה גם היא לפני מספר שנים תמיד חשבה שזה מגוחך".

     

    קשר לישראל כבר אין ממש. "יש לי חמישה ילדים ושניים מהם ביקרו בישראל במסגרת מחנה קיץ, אבל חוץ מזה רוב הקשרים המשפחתיים התנתקו". כששאלתי אם חשב לנחות בכל זאת בארץ ולתבוע את זכותו לכתר, ההומור התעורר.

     

    "האמת שעד שהתקשרת לא ממש, אבל עכשיו כשאתה מעלה את הרעיון, זה דווקא נשמע לא רע. אני יודע שכשאבי ניסה למכור את הרעיון הזה בישראל, אף אחד לא ממש היה מוכן להקשיב. אתה חושב שבישראל של שנות האלפיים סוף-סוף מוכנים למלך?"

     

    - אני לא בטוח, אבל בכל מקרה אני מצטער לשמוע על מצבו של אחיך.

    "כן האמת שגם אני מצטער עליו, אחרי שאבא נפטר הוא לקח את העסק ואפילו די הצליח, ודווקא כשפרש לקה בשבץ. אבל אתה יודע מה אומרים אצלנו - The king is dead, long live the king".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ובימים ההם יש מלך בישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המלך שמואל סולניק, שנות ה-30
    צילום באדיבות: משפחת קוה
    יורש העצר עמנואל סולניק
    צילום באדיבות: משפחת קוה
    "המלכה האם", גיטל סולניק
    שמואל סולניק בפתח הבית בירושלים
    שנה למדינה, והסלבס חוגגים
    בן גוריון לא נענה לבקשה
    צילום: דוד רובינגר
    המלך ביבי, 2012
    מומלצים