שמלה כבר בחרתי, איך בוחרים חתן?
כמות הגירושים ההולכת וגדלה מעידה על שגיאה בסיסית בבחירות שלנו. מדוע אנחנו נוטים ליפול בבחירת בני המין השני, ואיך אפשר לוודא שבכל זאת ביצענו את ההחלטה הנכונה? שלי פרץ לובשת לבן
"הקיץ הזה תלבשי לבן, אני אבחר בך ואת בי תבחרי, וביחד נהיה שנה, שנתיים..."
חתונה לבנה זה דבר מרגש. יש ימבה משימות למלא, אבל שטויות, אנחנו עושים את זה בפאן. אז רגע, מחפשים אולם? וצריך גם לחפש לך שמלה שתחמיא לגזרה, ולך חליפה שתעשה פוטושופ לכרס שלך.
עוד בנושא:
בראד פיט או פול ניומן: מה הופך גבר לסקסי?
למה גברים רוצים לנוח ונשים רוצות לחפור?
רווקה בת 30 פלוס ומאושרת. תודה רבה
ונעליים לבנות, ודיג'יי תותח, ותאורה בוהקת שתתן לנו סטייל, ופלייליסט שייתן חזק בהרגשה, ולבחור את המנות, ולעצב ת'הזמנות, ולצאת למסע חלוקה, ולבחור צוות צלמים, ולעשות וידאו שיראה כמה אנחנו מאוהבים, ולפשר בין ההורים, ולהתקשר אל הדודים שלא ראינו לפחות כמה שנים.
זה מה שקורה כשמתחתנים. החתונה נמשכת כמה שעות שחולפות בשניות, והנה אתם נשואים! חתן וכלה רק בלי כל ההילולה.
בחירות זוגיות
נדמה שאנחנו עסוקים באינספור בחירות "הרות גורל" כמו צבעי המפות, המפיות והפרחים שיהיו על השולחן, שיראו לכולם כמה אנחנו טובי טעם וטובי מראה ביום קידושינו.
אבל מה לגבי השקעת מחשבה בריאה בבחירת בן/ת הזוג? כאן אנחנו כבר די חלשים. רובנו בוחרים את בן הזוג על פי קריטריון מרכזי ומוביל: האם הוא עושה לי את זה?
בעצם חלק ניכר מההחלטה שלנו בבחירת בני המין השני מבוססת על דברים לא מודעים, כמו ריח גוף, סימטריה בפנים, תכונות שמזכירות לנו את ההורים, השפעת ה"ערכים" שמשפיעה עלינו הסביבה, וגם כמות החברים שלנו שהחליטו להתחתן בשנה האחרונה - משפיעה, כפי שעולה מתוך המחקר של "מקושרים".
כלומר, אנחנו בוחרים קצת כמו חיות המונעות מאינסטינקטים שאין לנו ממש שליטה עליהם. אבל עדיין נותר חלק הבחירה המודע, החלק האנושי שבוחר, ושם אנחנו נוטים לפספוסים. מישהו אמר אחד מכל שלושה זוגות מתגרשים?
אם נוסיף את הנתון ש-20% מתוך המתגרשים עושים זאת בשנה הראשונה לחייהם הנשואים, נגיע למסקנה שהגדירו חוקרי טבע האדם: החשיבה שלנו היא אגואיסטית ומכוונת בעיקר לטווח הקצר. מה שנקרא: מחפשים הנאות מידיות, ואי לכך ההחלטות שלנו הן לא בדיוק המסלול האופטימלי להצלחה, בלשון המעטה.
הפכים נמשכים?
ברור שאין סיכוי שאחרי שני דייטים סבירים, את לא רוצה ולא יכולה להתעמק בנתונים הטבעיים שלו. לכן, בסופו של דבר, סביר להניח שתגבשי את החלטת "יחסינו לאן?" על סמך ניסיונך, תחושת הבטן שלך, ורמת הדוחק הנפשי שלך לקיים זוגיות יציבה.
בכל זאת, למי שחווה מספר אכזבות בתחום האהבה, מתחיל להתפתח "השכל" שלצד הרגש, וכאן יש כמה נתונים שלפיהם אפשר לבחון – האם האדם הזה באמת מתאים לי כבן זוג לחיים.
לפני שנקפוץ לקלישאה ש"ניגודים נמשכים" ועל כן יש להתחתן עם האדם הכי שונה ממני, הריני רוצה לפתוח את הנקודה הזו לרגע, ברשותכם. נכון שחשוב ביותר שתהיה משיכה, נכון שניגודים נמשכים – כמו מגנט, נכון שהרבה יותר מעניין לפתח שיחה או ליצור משהו עם מישהו שחושב דווקא אחרת ממני. יש דינמיקה, יש הפתעה, יש החלפת עמדות. זה מרגש, אבל האם זה מרגש לחיות יום-יום, שעה-שעה עם אדם הפוך ממני?
נניח שאני טבעונית עדינה, והוא אוהב את הסטייק שלו מקסימום נא? נניח שאני רוצה לצאת לחופשה סוערת באוסטרליה, ולצלול ב"שונית המחסום הגדולה" כשלצידי שוחה "מדוזת הקופסה" הנוראה, והוא מעדיף בקביעות לצלול לעמקי הספה מול הטלוויזיה? NO פאן. בקיצור, כשזה נוגע לחיים משותפים עדיף להיות כמה שיותר דומים. לכן בתור התחלה, קחו דף ועט וערכו רשימה:
1. מה היחס שלו לצרכים הבסיסים כמו אוכל, מין, משפחה? ומה היחס שלי? אם הוא חולם על שישיית פעוטות שיהיו בריאים, ואני מעדיפה שנמשיך לגדל יחד את החתולים – זה עלול להיות פרובלמטי.
2. מה היחס שלו לכסף וכבוד? אם הוא מוכן להוציא 500 ₪ על טישרט שתתן לו סטטוס של סטייליסט בפעולה, ואני אוהבת ללבוש בגדים ששמרתי בקנאות מאז החטיבה. מתאים?
3. מה היחס שלו למימוש עצמי ולרוחניות? אני טיפוס רוחני שלא מזיז ת'אצבע הקטנה בלי לחפש משמעות ולשאול את עצמי: בשביל מה? והוא חי בלי תכלית או סיבה, מכלה את חייו על פני האדמה. NO מאטצ'.
אחרי שתעשו רשימה כזו, קפלו אותה קרעו אותה וזרקו אותה לפח האשפה. זאת כדי שלא תהפכו לבררנים חסרי תקנה. יש לכם עכשיו ציור בראש קצת יותר ברור מי אתם, ומה פחות או יותר דומה לכם, אז תנו לאינסטינקטים הבריאים להריח את דרככם לאהבה.
ולסיום אגלה לכם סוד. גם אם תבחרו זה את זו, על פי בדיקות די.אן.איי קפדניות, לא יאחר הזמן עד שהאגו של שניכם יקפוץ, ויתחיל לעשות "בעיות בשידור".
קבלו את ההפרעות הללו בהבנה. אחרי הכל שניכם בני אנוש שונים, ואם יש רצון מספיק חזק, תמשיכו לעשות ריסרצ' אחרי "גל האהבה" שזורם בין שניכם.
אם לא תוותרו על החיפוש המתמיד, ותוותרו קצת על האגו הבריא שלכם, תצליחו בכל פעם מחדש למצוא את התדר הנכון, תצלחו את הקשיים, ואפילו תגדלו לגובה, כמו שושנה בין החוחים.
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק
שלי פרץ, שחקנית, תסריטאית, ואימא, פעילה בתנועת הערבות.
לפנייה לכתב/ת 
