שתף קטע נבחר

לפרק את פצצת הזרים

המסתננים לישראל הם פצצת זמן בריאותית, חברתית ודמוגרפית. הם יחפשו פורקן לזעם העצום המתגבר וכנראה שגם בעוד שלושה דורות לא ישירו את "התקווה"

אני יודע שחלקכם יהיו משוכנעים שאני אדם גזען ושונא זרים לאחר שתקראו את הטור. הרי כיצד אפשר לקרוא לפעולה נגד "מהגרי העבודה" המסכנים שבאו אלינו רק לחפש חיים טובים, ולדרוש לסלקם? ובכן, כדאי לכם לקרוא עד הסוף.

 

בזמן האחרון, בדרכי לעבודה אני חולף כל יום על פני עשרות מסתננים אפריקנים המתגודדים בכל צומת, מתחננים אל כל מי שעובר במקום לתת להם עבודה, וחלקם אף מקבצים נדבות כדי להתקיים. גם בעבודתי כרופא אני פוגש יותר ויותר מסתננים הבאים לקבל טיפול רפואי, חלקם כבר רשומים בקופות החולים, ותמורת סכום זעום בכל חודש נהנים מטיפול רפואי מהטובים בעולם. ילדיהם נהנים מטיפול, מעקב רפואי וחיסונים בחינם במסגרת תחנות טיפת-חלב, ובהמשך טיפול בכל מיני הפרעות התפתחותיות, הפרעות קשב וריכוז וכו'. הגדילה לעשות אשה אפריקנית שפגשתי לאחרונה, והיא מקבלת טיפולי פוריות להביא ילד, נחשו על חשבון מי? (רמז קל: לא על חשבונה הפרטי).

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אני צריך דוקטורט כדי להיות ברמן? / תום לנדמן

צעד בדרך לשוויון לרפורמים / מירי גולד, אורלי לחובסקי-ארז

 

רוב המסתננים שכופים את עצמם על ישראל (כאן רציתי להשתמש במילה "אונסים", אך נרתעתי) באים מהאוכלוסיות החולות ביותר עלי האדמות, כולל חולים במחלות מידבקות, מחלות גנטיות תורשתיות ומחלות אחרות. חלקם באים מאזורים באפריקה שבהם שיעור הנשאות ל-HIV מגיע ל 25-30 אחוזים באוכלוסיה הכללית. וכך קורה שהיום בישראל 17% מחולי האיידס ו-13% מחולי השחפת הם המסתננים מהעולם השלישי, ומערכת הבריאות משקיעה מאמצים גדולים לטפל בחולים אלה ולמנוע את התפשטות מחלותיהם.

 

יש לי את הכבוד לטפל בחלק מהם, ואני עושה זאת באהבה ובמסירות ללא שמץ של הבדל בינם לבין חולים ישראלים שבטיפולי. אך בכל פעם אני שואל את עצמי (ושאלוהים יסלח לי!) האם המסים שלי אמורים לממן טיפול בחולה איידס אפריקני, או בילד עם פיגור שכלי שבאפריקה לא היה חי יום אחד נוסף? האם למערכת הבריאות שלנו יש יותר מדי כסף? ואם כן, אז יש לי הרבה הצעות לשפר את המערכת עם העודפים הללו. המסתננים לישראל הם פצצת זמן בריאותית העלולה להתפוצץ לנו בפרצוף יום אחד.

 

המסתננים לישראל הם גם פצצת זמן חברתית המאיימת להתפוצץ בכל רגע. די להסתכל על הצעירים האלה המתגודדים בכל פינת רחוב, ולראות את מבטי הזעם והתסכול על פניהם בראותם עוברים ושבים עם שקים מלאים אוכל, כדי להבין שהתסכול שלהם לא יישאר חבוי לעד, ויתפוצץ בפנינו במוקדם או במאוחר. השבוע קיבלנו תזכורת כואבת על כך, עם מספר מקרי אונס רצופים שבוצעו על-ידי המסתננים המסכנים הללו. ההתקפות של המסתננים על אזרחי ישראל רק יילכו ויתגברו, כדי לתת פורקן על הזעם העצום המצטבר בתוכם, ולקבל (אפילו בכוח) נתח מהעוגה הכללית של האושר כאן.

 

שותפים לפשע

המסתננים הם גם פצצת זמן דמוגרפית. עשרות אלפני המסתננים חיים את המולדת הישנה כאן בישראל, ואין בינם ובין הישראליות ולא כלום. חלקם מוסלמים, שלפי התחזית בדור הבא כבר יצטרפו לאוכלוסיה הערבית/מוסלמית של ישראל ויגדילו את אוכלוסיית המסגדים. חלקם נוצרים או בני דתות אחרות המקיימים את טקסיהם כאן, ולא יהיו "ישראלים" גם בעוד שלושה דורות. הרי איך אפשר להסביר לילד סודני או אריתראי החי בישראל את המילים "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומיה"? האם יזדהה עם המילים?

 

די לנו להתבונן בניסיון הגרמני עם הטורקים. בשנות השישים הטורקים נכנסו לגרמניה כמהגרי עבודה והגרמנים, הדוגלים ברב-תרבותיות, כל כך שמחו על בואם ועל הצטרפותם ל"משפחה הגרמנית המורחבת". היום, ילדי אותם המהגרים כבר דורשים ללמד את הטורקית כשפה ראשונה בבתי הספר שלהם בגרמניה, ולהכניס את התרבות הטורקית כשווה בשווה עם הגרמנית לחברה ולתקשורת.

 

את פצצת הזרים יש לפרק ויפה שעה אחת קודם. עם כל הצער על מה שמצפה להם בארצות מולדתם, יש להפסיק את הפשע שבהבאת מאות אלפי מהגרים לא-חוקיים בישראל, ולהחזיר לארצות שלהם את אלה שכבר פלשו למקומותינו, לפני שכולנו נשלם ביוקר על הזנחה והתעלמות מהבעיה הזאת מטעמים הומניטריים. יש דרכים הומניות יותר לטפל באנשים אלה בארצות מולדתם, ואין הכרח לקבל אותם בתוכנו. אם אנחנו מעודדים אותם לנהור לישראל בהמוניהם ולקבל תנאים כאן, אנחנו שותפים לכל הפשעים: אונס, עינויים וקבלת כופר שהמסתננים האלה עוברים בדרכם ל"ארץ המובטחת". תחשבו על זה ועכשיו תגידו: מי הגזען כאן?

 

ד"ר מהרן פרהדיאן, רופא ילדים תושב חולון

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ללא עבודה, ללא תקווה. זרים בתל-אביב
צילום: ירון ברנר
מחפשים פורקן לזעמם. מהרן פרהדיאן
מומלצים