שתף קטע נבחר

צפו: היפופוטם נחלץ לעזרת גנו שניצוד ע"י תנין

צלם הטבע ודים אונישצ'נקו מתעד מזה מספר שנים את אחת מתופעות הטבע המרהיבות בעולם - חצייה המונית של מאות אלפי גנו את נהר המארה הגועש באפריקה, בו רבים מוצאים את מותם עקב טביעה או מפגש קטלני עם תנין. את הרגע בו היפופוטם נחלץ לעזרתו של גנו שנלכד במלתעותיו של תנין, הוא לא ישכח לעולם

נדידת בעלי-החיים העונתית קיימת מאז ומעולם, אבל בפרפרזה על האימרה הנודעת אפשר בהחלט לומר שמי שלא נכח בתופעת "הנדידה הגדולה" של ערבות אפריקה – לא ראה מחזה מרהיב מימיו. לא בכדי הכתיר אותה העיתון האמריקאי USA Today בשנת 2006 כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

 

עוד בערוץ בע"ח ב-ynet:

 

במרכז תופעה זו ניצב ה'גְנוּ', בעל-חיים אפריקאי מגושם וחזק ממשפחת הראמים, המתנשא לגובה של כ-1.4 מטר ושוקל 150-250 קילוגרם. עדרי הגנו חיים באזור סרנגטי (Serengeti) שבטנזניה, כ-60 אלף קמ"ר שטחו.

 

 

הנדידה הגדולה

מדובר בכמות עצומה של 1-1.3 מיליון גנו הנעים בעדרים בני 5-50 אלף ראשים, שבשל השינויים העונתיים נוהגים מדי שנה לנדוד בהמוניהם כ-1,600 ק"מ, לעבר שמורת  "מסאי מארה" שבקניה השוכנת מצפון, בחיפושיהם אחר שדות מרעה פוריים.

 

נדידה זו, הנעה במסלול מעגלי לאורך כל השנה, מכונה "הנדידה הגדולה" והצפייה בה שונה מכל דבר אחר. גם אנשים שלא גדלים במרחב עירוני ורגילים לנופים פתוחים ורחבים יתמלאו תחושת יראה למראה האופקים העצומים הנפרשים לכל כיוון וכמות החיות הבלתי נתפסת הממלאת אותה.

 

מראה זה יחד עם הרעש של מאות אלפי יצורים חיים עוזר לתת מושג על גודלו של העולם עליו אנו חיים. על-מנת להגיע לשדות המוריקים, על עדרי הגנו לחצות במהלך הנדידה את נהר מארה הזורם בשטח השמורה.

 

חציית הנהר הגועש מהווה סיכון עצום עבורם, אך במקביל מהווה אטרקציה שרבים מבקשים לחזות בה. הבעיה נעוצה בתזמון קצר-המועד של החצייה, המתרחשת בין החודשים יולי-אוקטובר – התקופה בה מגיעה הנדידה למסאי מארה.

 

כמדריך של טיולי צלמים לקניה בשבע השנים האחרונות, זכיתי לצפות עשרות פעמים בנדידה הגדולה לאחר שלמדתי להכיר היבטים רבים של הנדידה ולעקוב אחר עונות הגשמים באזור. כמי שמכיר את השמורה כמו את כף ידי, ובהסתמך על סטטיסטיקה מסוימת שפיתחתי, אני מצליח לרוב לתכנן את עיתוי הנסיעה בדיוק למועד החצייה. וזה נדיר, כי קיים סיכוי גבוה להגיע לשמורה ולא למצוא גנו, או למצוא אבל לא לראות את החצייה.

 

צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT

 

 

התנינים אורבים במים הגועשים

חשוב להגיע בתחילתה, כי כאמור היא מתרחשת מהר ובקלות אפשר לפספס אותה. בטבע, כמו בטבע, היכן שיש גנו יש גם טורפים הניזונים מהם. באזור סרנגטי אלו שבטי האריות, העוקבים כל הזמן אחרי הגנו וממתינים להזדמנות לטרף קל. בנהר מארה אלו התנינים שבמשך שמונה חודשים אוכלים מעט מחמת מחסור בטרף, ולפיכך רעבים מאוד כאשר מגיעים עדרי הגנו.

 

במסאי מארה יש כשש נקודות-חצייה של הנהר, שלוש מהן מרכזיות ובהן נוהגים הגנו לעבור. אבל לפעמים, כשכמות הגנו גדולה מאוד, מתחיל אפקט העדר: כולם מנסים לחצות ואז הכאוס פורץ במלוא עוצמתו. 

 

במשך מספר ימים מצטופפים המוני הגנו על גדת הנהר העמוק, בעוד התנינים מסתתרים מתחת למים. אלא שהגנו רבים כל כך והשטח צר כל כך, שמתחיל תהליך של דחיפות ונפילות של הגנו אל המים הגועשים.

 

אלה, שאינם מודעים לסכנה, מזנקים לנהר ברצף אינסופי, בזה אחר זה כמו אבני דומינו, בתקווה לחצותו במהירות לפני שיגיע התנין הרעב – והוא יגיע, ללא ספק. המחזה הוא מרהיב. ערב-רב של קרניים מקומרות וראשים שדוהרים מעל המים, אך בה-במידה הוא גם עצוב.

 

תארו לכם עדר של 5,000 גנו - ולעתים גם חמישים אלף ראשים - שמזנקים בהמוניהם, במה שאפשר לפרש כהיסטריה, אל המים. רובם יגיעו לגדה שממול, אולם אלפים רבים יישארו במים וימצאו בהם את מותם - בין אם לאחר שנרמסו תחת רגליהם של המוני גנו אחרים בריצתם, נלכדו במלתעות התנינים או ספגו מכה חזקה עקב הנפילה מגובה של 10-15 מטרים אל המים הגועשים.

 

צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT

 

 

הגנו נלכד במלתעות התנין - היפופוטם הגיע לעזור

אבל לצד אכזריותו זו של הטבע מתרחשים גם נסים. בקיץ אשתקד, זכיתי להיות עד לאחד מהמראות המופלאים של הטבע, כאשר גנו צעיר נלכד בין לסתותיו של תנין גדול. במשך כחצי שעה שנדמתה כנצח התפתל הגנו הצעיר במאבק נואש להיחלץ, בעוד התנין מנסה להטביעו במים.

 

חברי הקבוצה ואני כבר חשבנו שהמאבק הוכרע, כשלפתע הגיעה עזרה מכיוון לא צפוי: היפופוטם ענק שנכח במאבק, וניסה לדרוך על התנין בניסיון לאלץ אותו לשחרר את הגנו.

 

בשלב מסוים, כשנוכח שהדריכה לא מסייעת, ההיפופוטם פשוט פער את לועו ונעץ את מלתעותיו בתנין באופן שלא הותיר לו ברירה , אלא לפלוט את הגנו האומלל. אלא שהגנו כבר היה מותש מהמאבק שניהל, מה גם שגדת הנהר היתה ביצה טובענית והוא לא הצליח בכוחותיו האחרונים לצאת מהנהר.

 

בדומה להפתעה בה נחלץ ההיפופוטם בפעם הראשונה לעזרת הגנו, הוא הגיע שוב ותוך כדי שהוא דוחף באפו את הגנו, הוא הצליח לסייע לו לצאת, להגיע לגדה ולאפשר לו לנוח. מראה מדהים בו לא נתקלים בשום מקום אחר.  

 

● ודים אונישצ'נקו, צלם טבע ומנכ"ל פורטל הצילום Photolight

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
צילום :ודים אונישצ'נקו, PHOTOLIGHT
מומלצים