שתף קטע נבחר

רוצה ליהנות בסקס? למדי להביע את עצמך

"הדיבור הישיר על מין ועל מה אנחנו אוהבות, הוא עדיין טאבו בחברה ובתרבות שבה אנחנו חיות. התרגלנו לתפוש מין כמשהו שקורה בחדרי חדרים, וגם שם תמיד יש תחושה של אפלה, כאילו את העונג שלנו צריך להסתיר"

"חשבתי שסקס זה פשוט כדי לספק אותו, כך התנהלתי במשך שנים. רק עכשיו אני מתחילה להבין שגם לי יש צרכים. אני רוצה להכיר את הגוף שלי, לשחרר את המחסומים שמונעים ממני הנאה ועונג", כך אמרה לי מיכל (שם בדוי), בת 40, נשואה באושר מעל עשר שנים, אמא לשני ילדים ומאד לא מסופקת בחיי המין והאהבה שלה.

 

עוד בנושא:

מתי ואיך כדאי לאישה ליזום סקס?

הישראליות יכולות ללמוד מנשות צרפת ורוסיה  

מותר להודות שאת צריכה סקס ונהנית ממנו

 

הפעם זה לא בגללו – זה בגללה. היא תיארה בפניי איך במשך שנים היא פשוט הייתה שם בשבילו, שיחקה כל משחק אפשרי כדי שהוא יחוש שמח ומרוצה, בזמן שהיא בתוכה מתהפכת על כך שהיא לא מבטאת את עצמה ואת רצונותיה.

 

 

ממה את מתביישת?!

אחד האתגרים הנשיים המשמעותיים ביותר במרחב האינטימי הוא היכולת לבטא את הצרכים שלנו בבהירות ובישירות. אנחנו מתביישות, חרדות, פוחדות, לא יוצאות לנו המילים מהפה, יש לנו אינסוף מחשבות בראש על איך הוא יגיב, ובסופו של דבר, מבלי משים, אנחנו מנציחות את הדפוס החוזר ונשנה של ריצוי האחר, ומבטלות עצמנו לדעת.

 

חשוב להוסיף ולומר, שייתכן שגברים יחושו הזדהות עם צורת הפעולה הזו, משום שישנם גם גברים שהצד הנקבי בתוכם יותר דומיננטי מזה הזכרי – ובהחלט ישנם גברים שמשחקים בדיוק את אותו משחק של סיפוק האחר והתעלמות מהצרכים של עצמם, מתוך קושי עמוק לחלוק אותם.

 

לבטא את עצמנו בישירות

המחסום מפני ביטוי עצמי, שנחווה הרבה פעמים באזור הגרון בצורה של מחנק וכיווץ, מקורו לפחות בשלוש סיבות מרכזיות: הסיבה הראשונה היא שהדיבור הישיר על מין, ועל מה אנחנו אוהבים, הוא עדיין טאבו בחברה ובתרבות שבה אנחנו חיים. התרגלנו לתפוש מין כמשהו שקורה בחדרי חדרים, וגם שם תמיד יש תחושה של אפלה, כאילו את העונג שלנו צריך להסתיר;

 

הסיבה השנייה היא שכנשים חווינו דיכוי במשך עשרות אלפי שנים, הקול שלנו לא נחשב, ועד לא מזמן לא הייתה לנו אפילו זכות בחירה פוליטית. כלומר, זה לא 'טבעי' לנו כנשים לומר מה אנחנו צריכות, לדבר בישירות על מה שאנחנו אוהבות, כי אנחנו לא רגילות שמקשיבים לנו, ולכן ברוב המקרים אנחנו מתייאשות מראש;

 

הסיבה השלישית היא חוויות החיים האישיות שלנו, זיכרונות ואירועים שחווינו שבהם הביטוי העצמי שלנו זכה לתגובות מזלזלות ומכאיבות, אמרנו מה אנחנו אוהבות ולא זכינו להתייחסות, או קיבלנו יחס מזלזל ומתנשא מסביבתנו.

 

הגיע הזמן שתעמדי על שלך, ותדרשי את מה שאת רוצה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הגיע הזמן שתעמדי על שלך, ותדרשי את מה שאת רוצה(צילום: shutterstock)

 

זה לא הוא, זאת את

הכי קל לנו כנשים להתלונן על הגברים – לומר שהם לא נדיבים מספיק, שהם לא רואים אותנו, שהם לא מקשיבים לנו – ואני תוהה האם אנחנו מוודאות שהם שמעו אותנו? האם אנחנו אמיצות מספיק לשאת בכל תוצאה, כולל שהגבר שלצדנו יהיה מתוסכל ומאוכזב? האם אנחנו מוכנות להיות במלוא עוצמתנו, לבטא את קולנו ולהפסיק להצטנף כמו נשים קטנות וחסרות קיום שלא באמת יודעות איך לנהוג בתוך האקט המיני בפרט ובמערכות יחסים בכלל?

 

לתחושתי, הקושי בביטוי העצמי יוצר מצב שבו כמעט כל אשה נאנסת לפחות פעם אחת בחייה. עבור המבנה הפסיכולוגי העדין שלנו – כל פעם שבה חודרים לתוכנו ואנחנו לא מסכימות לחלוטין מתוך פתיחות מוחלטת, המוח שלנו מפרש את המצב כאונס, כחדירה ללא רשות.

 

ברור שישנם המצבים הקיצוניים יותר של חדירה באלימות, בהם התנגדות ישירה לא מצליחה לשנות את נסיבות האירוע – עם זאת, אני מבקשת להתייחס דווקא למצבים שבהם אנחנו לא מדברות, לא אומרות את אשר על לבנו, לא דורשות שייגעו בנו אחרת, אולי יותר בעדינות, לא נוכחות מספיק כדי לעצור סקס לא רגיש, לא עומדות על כך שגם לנו יש צרכים מיניים ורגשיים, ושנשמח שגם הם יבואו על סיפוקם.

 

בדרך לשחרור נשי

ברור לי שהמפתח לשחרור נשים, במיטה ומחוצה לה, טמון בנו הנשים – במוכנות שלנו לבטא עוצמה, נוכחות, חוזק, ישירות, כנות וכוח שנובע מידיעת הלב, מההבטחה העמוקה ביותר שנרצה להבטיח לעצמנו, לפיה אני ראויה רק לאהבה ואין לי שום כוונה להסתפק בפחות מזה.

 

 

אהבה היא מצב פנימי. אפשר לעשות אהבה גם בסטוץ ללילה, אם בזה חשקה נפשנו, ואפשר גם להעמיק לתוכה ולבנות בעזרתה מערכת יחסים אינטימית.

 

מה שחשוב הוא שנפסיק לוותר לעצמנו, שנפסיק לפחד, להתבייש ולחשוש, ופשוט נהיה הגדולה הנשית היפה, השופעת, זו שיודעת מה היא רוצה וחשה בנוח להקרין את הבהירות והחדות הזאת כלפי הגבר שלצדה בפרט, וכלפי גברים באשר הם בכלל.

 

העולם זקוק לנשים גדולות, למנהיגות שמוכנות לקחת על עצמן את האחריות לגלם אהבה בעוצמה ובאומץ. נשים שמבינות שאהבה היא לא רק רכות וחמלה – לפעמים היא גם כוח ומהפכה – היא תנועה חסרת עכבות, שלא תנוח ולא תשקוט עד שכל הפלנטה תקרין יופי, חכמה וטוב מוחלט.

 

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים  

 

 

דורית בראימון אישי, תרפיסטית ליחידים וזוגות בתחום המיניות. מרצה ומנחה סדנאות במרכז 'חכמת אישה' בת"א.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
תני לו לשמוע אותך, הרשי לעצמך לשלוט בסיטואציה באמת
צילום: Shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים