שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה
    נותנים לה לישון אתכם בלילה, פשוט כי אין לכם כבר כוח? חושבים שאם תיתנו לו לבכות במיטה זה יעזור? בעיות שינה אצל פעוטות יכולות להוציא מדעתו כל הורה, שמתקשה לתפקד בשל העייפות הקשה. חיים עמית מייעץ איך ניתן לפתור את הבעיה
    "למה הוא לא ישן?". הורים מודאגים כשילדיהם הקטנים אינם ישנים היטב. הם יודעים ששינה חשובה להתפתחותם של תינוקות ("תינוקות גדלים בשינה"), והם חווים את עצבנותו ורגישותו של הילד במשך היום בהיעדר שינה מספקת.

     

    "שילך לישון כבר!". הורים גם כועסים על ילדם שאינו ישן, שכן קשה להם מאוד לתפקד בלילות, כשהם עייפים, ובימים, לאחר לילות ללא שינה. כשמגיע זמן ההשכבה לישון של הילד הם חשים מתוחים. כשהילד דוחה שוב ושוב את ההליכה לישון, הם כועסים. כשהילד סוף סוף נרדם, הם עדיין אינם רגועים וחוששים מהרגע שהוא ישוב ויתעורר. כשהוא מרבה להתעורר בלילות ומתקשה לחזור לישון, הם "מטפסים על הקירות" מרוב עצבנות וכעס.

     

    עוד על שינת ילדים ותינוקות:

    הילד לא ישן? התרסיס שיעשה את העבודה - ברגע

    זה עובד: כך תרגיעו תינוק בוכה ב-60 שניות

    מדריך להורים שרוצים לישון "כמו תינוק"

     

    מהם הגורמים לבעיות שינה בגיל הרך?

    פעמים רבות הסיבות לבעיות השינה של תינוקות הן פיזיות: קשיי נשימה על רקע אנטומי, כאבים שונים (בקיעת שיניים, נוזלים באוזניים, צינון, אף סתום). לעתים המזג האישי המולד גורם לכך שלתינוקות מסויימים יהיה קשה יותר להירדם מלאחרים. ישנם, למשל, ילדים תנועתיים במיוחד, והם יתקשו להרדים את עצמם כבר כתינוקות.

     

    כשהתינוק גדל מופיעות גם סיבות פסיכולוגיות לבעיות השינה: התרגשות, מתח, חשש מפרידה מההורים, אי רצון להתנתק מגירויי היום, ובמיוחד חששם של הילדים הקטנים מהלילה וממה שהוא מסמן עבורם. לעתים הורים מייצרים קשיי שינה אצל ילדיהם בבלי דעת, כשהם מעירים אותם כדי להאכילם, כשהם משחקים איתם במשחקים מעוררים לפני השינה, בכך שהם ממהרים לקום אליהם בלילה ולטפל בהם כשהם בוכים מעט ועוד.

     

    בהתמודדות עם בעיות השינה של ילדיהם הורים נוטים לתגובות קיצוניות של ויתור מוחלט והפיכה ל'סמרטוט' ("אין לנו כוח, תישן אתנו"; "אתן לו לינוק בלילה, אפילו שזה לא נכון, העיקר שיירדם מהר"); או במלחמה גדולה והפיכה ל'נבוט' ("לא יעזור לה כלום. לא ניקח אותה אלינו למיטה, בכל מחיר"; "ניתן לו לבכות כל הלילה, בסוף הוא ילמד!").

     

    גם אני, כמו כל ההורים כמעט, התמודדי בעבר עם בעיות שינה אצל ילדיי. ביני לבין אשתי הייתה הסכמה שאני הוא זה שקם לילדים בלילות, כיוון שבשעות היום אני לא הייתי בבית והיא הגיעה ללילה עייפה ומותשת. עם ילדינו השלישי הסכמה זו עמדה במבחן קשה, שכן היו לו בעיות שינה חריפות. הוא נהג להתעורר כמה פעמים מדי לילה. חשתי תערובת של מותשות ויאוש והלכתי לישון בחרדה גדולה: מתי הוא יתעורר? האם נספיק להירדם לפני שהוא יעיר אותנו? ואם רק נתחיל להירדם והוא יעיר אותנו, האם נצליח להירדם שוב? אולי בכלל לא כדאי ללכת לישון? ואולי דווקא היום הוא יישן טוב יחסית ואנחנו סתם מבזבזים את כוחותינו?

     

    כך חוויתי שש שנים של שינה טרופה, של תשישות פיזית ורגשית. למעשה, מאז לידתו ועד כניסתו לבית הספר לא ממש ישנתי בלילות. ברור שתשישות זו פגעה בטיפול הטוב שלי בבני: פחות סבלנות, יותר עצבנות; פחות הנאה, יותר מרירות. כשהורים חשים מותשים, פיזית או רגשית הם אינם מצליחים לתפקד ביעילות, גם אם הם רוצים בזה מאוד. עליהם לחזק את עצמם כדי שיצליחו לטפל בילדיהם.

     

    מה עזר לי להתמודד עם בעיות השינה של ילדיי בגיל הרך?

    יש לי שיטה בחיים: במצבים קשים אני ממקד את תשומת הלב שלי ואת מחשבותי בדברים נעימים וחיוביים במיוחד, ולא בדברים הקשים והמעצבנים שאני חייב לחוות. למשל, בזמן שירותי הצבאי, כש"נשארתי שבת" ועסקתי בפעילויות מעצבנות כמו פינוי זבל, נהגתי לעודד את רוחי בשמיעת מוסיקה קלאסית. במקום לקטר על שנשארתי שבת ועל העיסוק בזבל, התמקדתי במוזיקה השמימית של מוצרט או באך. באמצעותה התנתקתי מהמציאות הקשה וריחפתי לי במציאות אחרת, מיטיבה. 

     

    כך עשיתי גם בלילות נטולי השינה שביליתי עם בני השלישי. בעודי מהלך הלוך ושוב בלילות במשך שעות ארוכות בבית חשוך, בני בזרועותי, הרהרתי ברגשותיי והפכתי אותם לחומר ספרותי. לעתים לא חזרתי לישון לאחר שבני נרגע ונרדם, אלא התיישבתי וכתבתי. כשבני היה בן שבע לערך יצא לאור ספרי הראשון "הורים כבני-אדם", שנכתב במשך כחמש שנים, בעיקר בלילות.

     

    כשהורים מתעלים מעל קשיי היומיום, גם אלה הכרוכים בגידול ילדים, ומוצאים טעם וחיוב גם בזמנים הקשים, הם מצליחים לגייס את כוחות הנפש הרבים הנדרשים להתמודדות עם הקשיים.

     

    אבל כולנו רוצים, בכל זאת, לישון בלילה. אז כיצד ניתן לפתח דפוסי שינה נאותים אצל ילדים? לפניכם מספר עצות:

     

    1. הקפידו על שעה קבועה של הליכה לישון

    למעט חודשי החיים הראשונים, ילדים צריכים ללכת לישון בזמן, כלומר בשעה קבועה מדי יום, כדי ליצור תחושה של יציבות וביטחון בחייהם. ילדים בגיל הרך שאינם הולכים לישון בזמן קבוע עלולים להיכנס למצב של חוסר שקט ועצבנות. לכן כדאי לנסות לשמור על סדר יום קבוע גם בחופשות וגם בימי שבת, בהתאם לשעון הביולוגי של הילד.

     

    חפץ מעבר. עוזר להירדם טוב יותר (צילום: shutterstock)
    חפץ מעבר. עוזר להירדם טוב יותר(צילום: shutterstock)

     

    2. צרו טקס הליכה לישון והקפידו על קיומו

    כדי לפתח אצל ילדים שעות שינה קבועות ראוי לפתח טקס, רגוע וקבוע, שמכוון את הילד לשינה. מפעם לפעם, עם הגיל, יש לשנות את הטקס בהתאם להתפתחותו של הילד.

    למשל בינקות, עד גיל שנה וחצי לערך, חשוב שטקס ההליכה לישון יתבצע לאחר שרוחצים את התינוק באמבטיה, עניין מרגיע בפני עצמו, ולאחר שהוא אכל. אפשר לקחת את התינוק ל"סיבוב לילה טוב" לאנשי הבית הערים, למשחקים ולצעצועים. לאחר מכן משכיבים את התינוק במיטתו כשהוא ער, מעמעמים את האורות, מנשקים אותו או מחבקים אותו, אומרים לו לילה טוב ויוצאים מהחדר.

     

    בגיל שנה וחצי עד שלוש מתאים להתחיל לכלול בטקס ההליכה לישון הקראה קבועה של סיפור לילד, או לספר לילד סיפור שההורה ממציא מדמיונו. בגיל הגן כדאי לשלב מרכיב של שיחה חופשית לפני השינה, בין אם לאחר קריאת סיפור, לפניו או במקומו.

     

    3. הימנעו מלספק לילד גירויים מעוררים בלילה

    בלילה עדיף להימנע מכל אינטראקציה מיותרת עם הילד: להמעיט לדבר אליו, לא לשחק איתו, גם כשנשארים לידו כדי להרגיע ולהרדים אותו. כך ילמד הילד שבלילה ישנים, ולא משחקים.

     

    אם תינוק או פעוט משמיע קול בכי במהלך שנתו, כדאי מאוד להמתין כמה רגעים ולראות אם הוא חוזר ונרדם או שבכיו מתגבר. אם הבכי מתגבר וניגשים אליו, כדאי לנסות להרגיעו במגע ובליטוף בעודו במיטה, מבלי להוציא אותו, אולי הדבר יספיק כדי לאפשר לו להירדם מחדש.

     

    4. עודדו את השימוש ב'אובייקט מעבר'

    'אובייקט מעבר' הינו חפץ שמסמל בעיני התינוק את הנוכחות המרגיעה של אמו, ועליו הוא משליך את רגשותיו כלפיה, כמו דובי, מוצץ, חיתול, כרית או שמיכה. לא פעם לילד יש שני חפצים הפועלים יחד, כמו מוצץ ושמיכה מסויימת. נמצא שילדים שנרדמו ללא נוכחות ההורה השתמשו בחפצי מעבר יותר מאשר ילדים שנרדמו בנוכחות ההורים. לכן חשוב שהורים יאפשרו שימוש בחפץ כזה, יעודדו את השימוש בו, ובוודאי שלא ימנעו זאת.

     

    5. למדו את התינוק להירדם בצורה עצמאית

    מחקרים רבים מראים שככל שהילד צריך עזרה רבה יותר מהוריו כדי להירדם בתחילת הלילה (בצורת הנקה, בקבוק, נדנוד, עגלה), גדל מספר הפעמים שהוא מתעורר במהלך הלילה - ובכל התעוררות כזו הוא דורש את אותה עזרה כדי לשוב ולהירדם. לכן, כדאי שהורים יימנעו מהרדמת
    התינוק באמצעות אמצעים חיצוניים, אלא ירגילו אותו להירדם בעצמו, ללא נוכחות הוריו, באמצעות אובייקט המעבר.

     

    6. הוא מתקשה ללמוד להירדם לבד? הפעילו שיטות הרדמה

    לעתים קרובות תינוקות בני כמה חודשים אינם לומדים בקלות להירדם בעצמם במיטה, ועל ההורים לעזור להם לרכוש מיומנות זו בעזרה נוספת. שתי שיטות עיקריות עומדות לעזרת ההורה במקרה כזה:

     

    שיטת ה'התרחקות ההדרגתית': בשיטה זו מניחים את התינוק במיטתו ועומדים לצדו, בטווח הראייה שלו. גם אם הוא בוכה, לא מרימים אותו על הידיים, אלא מלטפים את שערו בעדינות ומניחים לו להירגע. אם הוא נעמד במיטה ובוכה, ממשיכים ללטף אותו, מנגבים את דמעותיו, מבקשים ממנו "לשים את הראש במיטה" – אך לא מוציאים אותו ממנה. נשארים לידו עד שהוא נרדם. כעבור כמה ימים מתחילים להתרחק מהמיטה, אולם עדיין נשארים בטווח הראייה של הילד, כדי שירגיש בטוח. בהמשך מתרחקים יותר מהמיטה, עד שמשכיבים את הילד ויוצאים מהחדר. תהליך זה אמור להוביל את התינוק להירדמות שלווה; הוא לומד לבטוח בעצמו. למעשה הוא למד להירדם לבדו תוך שהוא חש ביטחון מעצם הימצאות ההורה בחדר.

     

    שיטת 'להוציא, להרגיע, להחזיר': בניגוד לשיטת ה'התרחקות הדרגתית', כאן מותר, ואף מומלץ, להוציא את הילד ממיטתו, לאחר המתנה של כמה רגעים ולאחר שמתברר שבכיו של התינוק אכן מתגבר, שכן לעתים קרובות תינוקת בוכים מעט, ואז נרדמים. אם מתברר שהתינוק אכן בוכה ואינו נרדם, יש להוציאו מהמיטה, לחבקו באהבה, להרגיע אותו (בנענוע, בליטוף, בדיבור רך), להחזירו במהירות האפשרית למיטתו ולא להשהות אותו מחוץ למיטה זמן מיותר.

     

    7. אל תילחמו בילד עייף שמתעקש לא ללכת לישון

    פעמים רבות נדמה שהילד "מת מעייפות", אבל נלחם בשינה. נראה כאילו הוא מנסה להוכיח שהוא חזק יותר מהשינה. כמובן שעדיף להשכיב את הילד לישון לפני שהוא מגיע לשלב זה, אבל פעמים רבות אין ברירה, שכן זהו חלק ממאבק העצמאות שהוא מנהל בגיל זה. כשההורים מצטרפים למערכה ומנסים לכפות על הילד ללכת לישון, הוא משיב מלחמה. לכן, במקום להסתבך במאבקי כוח עם הילד (לאסור עליו לצאת מהחדר, להכריחו לשכב במיטה) – כדאי להניח לו. הילד ירגיש שאין לו במי להילחם, יפסיק את המלחמה ובשלב מסויים ילך לישון.

      

    הכותב הוא פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני. הכתבה מבוססת על ספרו החדש "הורים בטוחים בעצמם – מנהיגות הורית בגיל הרך", בהוצאת מודן. לאתר של חיים עמית לחצו כאן





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הקפידו על שעת שינה קבועה
    צילום: shutterstock
    חיים עמית
    כריכת הספר "הורים בטוחים בעצמם"
    עטיפת הספר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים