אפשר להתחיל עם מטאפורה יפה, או סתם בדיחה נחמדה. עזבו שטויות. הרשו לנו לקצר ולומר זאת בפשטות – בינתיים, טפו-טפו-טפו חמסה-חמסה-חמסה, זה יורו מצוין! משחקים טובים, הפתעות, עניין. וכעת, בהרחבה. האם אורי קופר פגע בהימור על המשחק? רוצים לראות את המהפך של שבצ'נקו? הקליקו לתקצירי המשחקים לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט יורו 2012 - הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות השורה התחתונה – שערים כולנו הרי בוחנים טורניר בסופו של דבר על פי כמות השערים. ואין כמו פתיחה מסחררת כדי להשאיר טעם טוב עד לשלב בו השערים כבר לא ממש משנים, אלא הדרמות – רבע הגמר. 2.5 שערים למשחק – זה הממוצע של יורו 2012. טוב מקודמו לפני ארבע שנים (2 בדיוק במחזור הראשון בשלב הבתים), ועדיף בהרבה מהפתיחה העלובה של מונדיאל 2010 (1.56 שערים בלבד). למעשה, מתוך 16 נבחרות רק שתיים לא כבשו בכלל – הולנד ופורטוגל. ההפתעה – דנמרק מול הולנד 0:1 זו הייתה הוכחה ניצחת לכמה שכדורגל הוא ענף ספורט מוזר. אתה יכול להיות פי כמה טוב מהיריבה שלך, אבל זה פשוט לא יעזור לך בכלום. שימו לב למספרים – 8 בעיטות היו לדנים, כל ה-8 הלכו למסגרת. ההולנדים לעומת זאת יצרו 28 מצבים, ובעטו למסגרת...8 פעמים. זה היה מחזה מרהיב של התקפה מוכשרת בטירוף, שפשוט לא מנצלת את היתרון שלה, לעומת ניצחון של מוח טקטי מבריק – מורטן אולסן. לא פשוט להחליט מי יפתח בחוד – האם זה מלך השערים של אנגליה (רובין ואן פרסי), או מלך השערים של גרמניה (קלאס יאן הונטלאר, שהחל את המשחק על הספסל). אבל יש פתרון פשוט: אולי כדאי לשחק עם שניהם בחוד? ההחלטה – תמו ימי החלוץ? ויסנטה דל בוסקה עורר מהומה. המאמן הספרדי החליט לפתוח במפגש מול איטליה ללא חלוץ אחד טבעי. אם תרצו, סוג של 4-6-0. אמנם פרננדו טורס שנכנס במחצית השניה הוכיח שבאמת אולי עדיף בספרד ללא חלוץ, בטח עם הפציעה של דויד וייה, אבל עדיין – דל בוסקה עורר כאן נקודה למחשבה. עוד יעבור זמן עד אשר נוכל לנתח לעומק את המשחקים ולראות אם הם שינו משהו בתפיסה שלנו לגבי כדורגל, אבל יש כאן ניסיון אמיתי לצאת מקונספציות. להתאים שחקנים לתפקיד שלהם, ולא שחקנים לתפקיד על המגרש. בינתיים בספרד זה עובד בחצי כוח. האכזבה – צרפת מול אנגליה כמה רעש אפשר לעשות על שתי נבחרות כל כך בינוניות. מכל 8 המשחקים של המחזור הראשון, התיקו בפתיחת בית ד' היה החלש מכולם. אנגליה הפכה להיות נבחרת ללא חצי כוכב, בטח כשוויין רוני יושב ביציע עם פריזורה חדשה שגולשת הצידה. לא הייתה שם ולו הברקה אחת, ניסיון אחד לייצר כדורגל התקפי שפותח עיניים. מצד שני, בחינה מדוקדקת של השחקנים וכושרם הנוכחי (עיין ערך סטיבן ג'רארד שהיה נוכח-נפקד), ולא באמת תופתעו. גם בצד הצרפתי אין יותר מדי מה להתלהב, אם כי שם עוד לפחות להסתמך על כישרון אישי. בוא נאמר זאת כך: אחרי הניצחון 1:2 של אוקראינה על שבדיה, אל תתפלאו אם אחת מהגדולות, אולי אפילו שתיהן, לא תעפלנה לרבע הגמר. הדאגה – אלימות אוהדים רוסים מפוצצים במכות סדרנים פולנים, קהל קרואטי מתפרע ברחובות גדאנסק, רימוני עשן שנזרקים לדשא, גילויי גזענות ביציעים ובאימונים. בקיצור – משהו שלא ראינו כבר הרבה זמן בטורנירים הגדולים. מלחיץ. תארי משנה הסיפור המרגש – צמד של אנדרי שבצ'נקו בטורניר הפרידה. הרגע ההזוי – מאמן פולין, פרנז'שיק סמודה, רוצה לבצע חילוף בדקה ה-93, כשנבחרתו ב-1:1 וזקוקה לניצחון, אחרי שלא ערך חילוף כל המשחק (מלבד השוער שיצא באדום). ללא דרמות – רק שער 1 בלבד מתוך ה-20 במחזור הראשון הובקע לאחר הדקה ה-75'. אז את המתח הם משאירים לנו לשלבים המכריעים?