שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    האוצר נגד בן דב: "הוא רוצה יותר מדי"
    "לו בן-דב היה מסתפק במחצית התמורה שביקש וקיבל לא היה צורך בהסדר חוב ובתספורת", אמר המשנה לממונה על שוק ההון, אליאור גבאי, בדיון בכנסת על ההסכם למכירת פרטנר. מנכ"ל סקיילקס: "החלופות להסדר עלולות להיות פירוק פרטנר"

    ועדת הכלכלה קבעה היום (ד') כי עסקת בן דב למכירת שליטתו בחברת פרטנר "לוקה בחוסר רגישות ובחוסר הגינות כלפי כספי הציבור שרכש את אגרות החוב. העסקה מייצגת סגנון חדש של הסדר חוב שבו תועלת בעל השליטה קודמת לטובת כספי הציבור", במילים אלה סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, את הדיון.

     

    הוועדה קראה לבן דב לוותר על חלק מהתמורה שקיבל מחברת האטצ'יסון על מכירת השליטה בפרטנר כדי למנוע תספורת כואבת של כספי הציבור.

     

    עסקת פרטנר - כותרות אחרונות:

     

    "לו בן-דב היה מסתפק במחצית התמורה שביקש וקיבל, לא היה צורך בהסדר חוב ובתספורת", אמר במהלך הדיון המשנה לממונה על שוק ההון והביטוח, אליאור גבאי. עמדת האוצר הייתה שהגופים המוסדיים צריכים לנהל משא ומתן כדי לצמצם את ההפסדים הצפויים למשקיעים.

     

    הדיון בכנסת נערך בעקבות חשיפת ההסכם בין אילן בן-דב, בעל השליטה בחברת סקיילקס המחזיקה ברוב מניות פרטנר, לבין קרן האצ'יסון הסינית שמכרה לבן דב את השליטה בחברת הסלולר רק לפני 3 שנים.

     

    במסגרת העסקה, תשלם האצ'יסון לבן דב 125 מיליון דולר עברו 75% ממניותיו בסקיילקס ותהפוך לבעלת השליטה בפרטנר. על פי ההערכות, קיום העסקה מותנה בכך שבעלי האג"ח של סקיילקס יסכימו לקזז כ-30% מהחוב של החברה כלפיהם, שנובע מהפסדים וירידה בערך המניה בתקופת הבעלות של אילן בן דב.

     

    ההסכם עורר ביקורת קשה כבר מתחילתו, בשל הטענה כי הוא מותיר את המשקיעים ולא את בעל השליטה כנפגעים העיקריים מירידת הערך של החברה. מנכ"ל סקיילקס, יהל שחר, אמר בדיון כי, "ללא תספורת תתבטל העסקה והחלופות עלולות להיות גם פירוק פרטנר. בעלי החוב צריכים לשקול את הרווח וההפסד שלהם".

     

    להאצ'יסון הוצעה עסקה חלופית

    במהלך הדיון נחשף, כי לקרן האצ'יסון הסינית הוצעה עסקה חלופית שבה היא תקבל את השליטה בפרטנר במחיר דומה, ללא פגיעה בחוסכים. רועי מימרן, נציג עמותת פורום החוסכים לפנסיה, אמ רבדיון כי הוא הציעה לחברת האצ'יסון כי בעלי החוב יעמידו את האג"ח שלהם לפירעון מיידי, וכך יכולו להשתלט על נכסי החברה של בן דב, שלא היה עומד בפירעון המלא.

     

    מימרן התייחס לא רק למניות פרטנר שבבעלות סקיילקס אלא גם לפעילות יבוא מכשירי הסמסונג של חברת סקיילקס. לדבריו, בשיטה זו היו יכולים בעלי החוב למכור להאצ'יסון במחרי דומה את הבעלות על פרטנר, וזאת תוך שהם מקבלים החזר מלא על השקעתם.

     

    לדברי מימרן, הצעתו נדחתה מאחר שהעסקה עם בן דב כבר נחתמה. הוא חזר וטען שיש מקום להתערבות מדינה שתביא לעסקה אחרת, לאחר שהציבור כבר נפגע מתספורת קודמת של בן דב בעסקת טאו. 

     

    "הפקרות מוחלטת של האינטרס הציבורי"

    ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר שעסקת בן דב מדגימה את תמונת ניהול הכלכלה הישראלית לפיה יש תמיד אחד שמרוויח ורבים מפסידים. "התמונה היא של הפקרות מוחלטת של אינטרס הציבור שתמיד משלם על הרווחים של בעלי ההון. זו תפישה מנוגדת למציאות שאין בה קשר לרצון ולצרכי הציבור".

     

    חנין יצא נגד השימוש במושג "תספורת" שמטבעה צריכה להיטיב עם האדם ולא להכאיב. הוא מציע להחליף אותה במושג "קרקוף" שהוא אכזרי וכואב. חנין אמר כי נדרש למצב זה "טיפול שורש שישים קץ להפקרות הקיימת בשוק האג"ח בקביעת נורמות ברורות שיחייבו להבא את כל עושי החוב".

     

    ח"כ ישראל חסון (קדימה) אמר שלמכשירי הפיקוח הממשלתיים יש אפשרות להתערב לשמירת האינטרסים של הציבור והוא שאל אם באגף שוק ההון של האוצר יש מישהו שצריך לבטא את רגישות הציבור לתספורת מכאיבה של 30%. אמר כי האוצר לא יכול להכתיב למוסדיים איך לנהל את השקעותיהם אלא רק לוודא שהחלטותיהם נעשו מתוך שיקולים נכונים וראויים.

     

    חסון שאל את גבאי אם מתווה העסקה היה יחיד או שהיו לו חלופות ונענה בשלילה ועל כך העיר כי "הבעיה היא שאין מאיימים בסנקציות על מי שלא מחפש דרכים אחרות איך ניתן לכפות על בעלי שליטה דוגמת בן דב שלא יקחו לעצמם את כל התמורה שהם מבקשים".

     

    גבאי הגיב כי מדובר בעסקה מורכבת ואת הפיקוח מנחה הרצון שהמוניטין של הלווה יבוא ככל האפשר לידי ביטוי גם בפירעון החוב.

     

    חסון: "אני לא מספיק בטוח ובקיא כדי להגיד לגבאי מה לעשות כדי לשכנע משקיעים בעתיד לסכן השקעות כאלה. אבל אני מציע שהאוצר יבדוק את עצמו וגם וועדת הכלכלה מה מערכת ההגנות שבנמצא כדי להתמודד עם בעיות כאלה. אכן האוצר צריך לפקח על התנהלות המוסדיים ולא לנהל אותם אבל הוא צריך לשאול את עצמו האם מערכת הכלים שבידיו מספיקה או לא אבל זה כבר נושא לדיון אחר".

     

    נציגי קרנות הנאמנות אמרו שבכל עסקה מהסוג הזה חייבים להודיע מראש את כל הנתונים כולל המחירים החדשים של אגרות החוב כדי שהקרנות יוכלו להחליט

    אם או מתי למכור אותם, אחרת כל העסק מתנהל כאילו מדובר בעב"מים. היו"ר שאמה הכהן אמר כי עצם הצגת השאלות של הממונה על שוק ההון באוצר לחברת פרטנר ולמעורבים בעסקה היא התערבות ברורה וחריגה במקרים כאלה במסגרת הפיקוח הנדרש על עסקאות מסוג זה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האוצר נגד בן דב: "הוא רוצה יותר מדי""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים