שתף קטע נבחר

שם עצי גולן: עץ הדובדבן העתיק ביותר בארץ

בסמוך להר בנטל שבגולן, עומד לו כבר מאות שנים עץ דובדבן-בר היחיד שהתגלה בישראל, שגם מתנשא לגובה של 15 מ'. לא רק שהוא עתיק, הוא אפילו נותן פרי. עונת הדובדבנים

עץ הדובדבן בגולן לא ידע שהוא עומד להפוך לסלב. הוא שמר כמעט 200 שנים על אנונימיות מוחלטת, השיל את עליו בחורף, פרח לו בשלווה באביב והזין בפירותיו את הציפורים.

 

>> פתאום נהיה קיץ - כל האטרקציות והפעילויות לחופש

 

עד שיום אחד הוא לכד את עינם של מספר מומחים לעצים, וכוכבו דרך. זהו סיפורו של דובדבן הבר העתיק ביותר והיחידי שהתגלה עד כה בישראל - הדובדבן מבאב אל הווא.

 

 

עוד טיולים בארץ בערוץ התיירות:

 

יערני קק"ל, שמכירים כמעט כל גזע ומין בין עצי היער, יודעים שעצים בעלי גזעים עבותים אינם נמנים בדרך כלל עם עצים נשירים. עצי השזיף, השקד, התות והתאנה שומרים על גזרה חטובה ודקה ברוב המקרים.

 

בשיא החורף של שנת 2007 עברו בסמוך להר בנטל מספר מומחי קק"ל, ביניהם הבוטנאי והאקולוג יורם גולדרינג, סוהיל זיידן, מומחה לעצים עתיקים, ואיש קק"ל עמיקם ריקלין והופתעו לראות עץ בעל גזע עצום שהשיר את עליו. העץ, שגובהו כ-15 מטרים, מתהדר בגזע גדול כל כך עד שנדרשים שלושה אנשים כדי לחבוק את היקפו.


לא תוכלו לחבקו לבדכם. עץ הדובדבן העתיק (צילומים: רונית סבירסקי)

 

דובדבן שמתאים לצלחת פירות של בובת ברבי

המומחים המתינו בסבלנות עד חודש מרס, וכשהחלה עונת הפריחה הם זיהו כי הפרח הוא ממשפחת הוורדניים שאליה שייכים גם עצי שקד, שזיף, אגס, אפרסק ותפוח.

 

כדי לקבל את התשובה המדויקת לגבי זהותו הם נאלצו לחכות לעונת הפרי. ההפתעה הייתה בלתי צפויה כשהעץ העצום הניב פירות קטנטנים בצורת דובדבנים מיניאטוריים. דובדבן אמיתי שמתאים לצלחת פירות של בובת ברבי.

 

טעמו כמעט זהה לטעם הדובדבן המבויית, הגלעין נראה בדיוק כמו אחיו הגדול והוא גדל באשכולות צפופים. המומחים הבינו שניצב בפניהם עץ נדיר יחיד במינו בארץ, שהוא למעשה כנה (עץ המקור שעליו מרכיבים את הזן המפותח) של עץ דובדבן.

 

עצים מסוג זה קיימים ביפן ובמרכז אסיה והם זקוקים לתנאי גידול מיוחדים. הם גדלים במקומות בהם יש שפע של מים, בחורף הטמפרטורות נמוכות מאוד והאדמה פורייה.

 

הדובדבן מהגולן זכה לתנאים המתאימים. הוא גדל באגן היקוות של מים, צומח על אדמת בזלת וזוכה למנות קור מקפיאות בעונת החורף. נופו רחב כל כך עד שהוא משתרע על פני שטח של רבע דונם וחלק מענפיו הארוכים כופפו את ראשם, עד שהגיעו אל פני האדמה ויצרו תמיכה נוספת לגזע העצום. ציפורי הנקר חפרו בגזעו חורים עמוקים והם ניזונים משפע של זחלים שמתגוררים בו. שיחי פטל צומחים למרגלותיו ונהנים מצלו של העץ הנדיב.


ההפתעה הייתה בלתי צפויה: פירות בצורת דובדבנים מיניאטוריים

 

שער הרוחות

להשלמת התעלומה לגבי גילו ונסיבות הגעתו לגולן, נדרש עוד פרק של מחקר מקיף. העץ נמצא בלב אתר ארכיאולוגי בשם באב אל-הווא (שער הרוחות) שהתגלו בו שרידים בני אלפי שנים.

 

השם "שער הרוחות" הוא תולדה של מזג האוויר הממוזג ומשבי הרוח המערביים שפוקדים את האזור. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו באזור חשפו שרידים מתקופת הברונזה עד התקופה הביזנטית. האתר היה מיושב בתקופת הברזל וחרב במאה ה-9 לפני הספירה בשריפה גדולה. לאחר מכן היה נטוש כ-800 שנים עד לתקופה הרומית שבה הוא יושב מחדש.

 

בין השרידים שנותרו מהתקופה הביזנטית, ניתן לראות בור מלבני גדול שבו נחשף בית מגורים בן 1,500 שנים ומערת קבורה שבנויה משורות של תאים בשתי קומות עם מחיצות מבזלת.

 

ישנם ארכיאולוגים שטוענים כי בכפר באב אל הווא התגוררו היטורים  - עם שהגיע לארץ ישראל ממדבריות ערב כשבטים נודדים. הם נזכרים במקרא כצאצאי ישמעאל שהגיעו לגלעד לרעות את עדריהם. בתקופת מלכותו של ירבעם הם נלחמו בשבטי ראובן, גד וחצי המנשה, וכשהממלכה הסלבקית נחלשה הם עברו למגורי קבע בצפון הגולן ובחרמון, והקימו ממלכה חזקה.

 

אין מידע לגבי קורותיהם לאחר תקופה זו. רוב המבנים נהרסו ברעידת אדמה קשה שפקדה את האזור, ובמאה ה-6 התיישבו בבאב אל הווא "העסנים" שהיו שבטים ערביים שהתנצרו, ובבתים שבנו נחשפו סימני צלב על קערות, נרות ותכשיטים.


מערות קבורה ביזנטיות בשער הרוחות, קרוב לעץ הדובדבן

 

"קרקורי הבטן" של עץ התות

בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל התמנה השליט הטורקי עבדול חמיד ה-2, שחיזק את גבולות האימפריה בצפון הארץ על ידי הבאת שכירי חרב להתגורר באזור הגולן. הוא העביר פליטי קרבות מרוסיה, הקים כפרים של צ'רקסים, בוסנים וצצ'נים בסמוך להר בנטל והחרמון. בתחילה הם התגוררו במבנים ארעיים ולאחר מכן החליטו לבנות בתי אבן מהבזלת המקומית. הם נטעו בסמוך לבתים בוסתן עצים ועדיין אפשר למצוא בין שרידי הבתים עצי פרי.

 

הכפר העתיק באב אל הווא ממוקם על דרך המשי, שבה עברו שיירות של סוחרים מסין ומהמזרח הרחוק אל המזרח התיכון ולטורקיה. ההשערה היא שעץ הדובדבן הגיע מאסיה וניטע על ידי המתיישבים הצ'רקסים שהתגוררו במקום.

 

דגימה מהעץ נשלחה לבדיקת פחמן 14 והיא זו שתקבע באופן סופי את גילו של העץ הנדיר. בינתיים הוא נמצא בהשגחה וטיפול של אפי נעים, מנהל ויערן הגולן, שדואג לגזום את הענפים היבשים ולהעניק לו טיפול שישמור על חיוניותו עוד שנים רבות. הוא מקשיב לחריקות העץ שאותן הוא מכנה "קרקורי בטן" ומקווה שהטיפול יסייע גם להתחזקות "מערכת העיכול" שלו .


הגזע העבה של הדובדבן. גילו עדיין לא ידוע 

 

תוואי שביל הגולן עובר בסמוך לעץ ולשרידי הכפר העתיקים, וניתן לטייל ולראות את שרידי קירות הבזלת המרשימים, מערת הקברים מהתקופה הביזנטית ולהשקיף על בריכת בראון.

 

הבריכה היא אגן טבעי שנוצר למרגלות שרידי הכפר ובחורף נאגרים בו מי המשקעים הרבים שאופייניים לאזור הגולן. תושבי הכפר הקימו במאה הקודמת סכר מאבנים בחלקו הדרומי והפכו אותו למאגר מים להשקיית עדרי הצאן. בבריכה יש מים בכל ימות השנה והיא מהווה מערכת אקולוגית ייחודית ומקור חיים לבעלי חיים ולצמחים. היא מוכרזת כשמורה וסגורה למבקרים.

 

איך מגיעים: מכביש 959 בין צומת בנטל לצומת בראון בצפון הגולן. בנקודה שבה שביל הגולן חוצה את הכביש מבחינים בשער בקר ובסימון השביל. מחנים את הרכב בצד, והולכים ברגל לכיוון הכפר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונית סבירסקי
דובדבנים מיניאטוריים
צילום: רונית סבירסקי
צילום: רונית סבירסקי
חורי נקר שמתגורר בגזע
צילום: רונית סבירסקי
צילום: רונית סבירסקי
גזע מפוסל
צילום: רונית סבירסקי
צילום: רונית סבירסקי
ענפים שנשלחו אל הקרקע ומהווים משענת לעץ הקשיש
צילום: רונית סבירסקי
צילום: רונית סבירסקי
שרידי עתיקות באב אל הווא
צילום: רונית סבירסקי
מומלצים