הודג'סון למד את הלקח
מנג'ר אנגליה הבין שנבחרתו מתבזבזת עם חלוץ אחד והוסיף את אנדי קארול בחוד לצידו של וולבק. שילובו של וולקוט הפך את המשחק מול שבדיה ועזר לנצח. יאיר קטן נהנה
לפעמים אתה צופה בכדורגל ומתחשק לך לצרוח מרוב תסכול. הטרנד החדש של הנבחרות הוא חלוץ בודד, בניסיון לחקות את נבחרת ספרד. זה מגיע בווריאציה של שלושה קשרים מאחור ושניים מקדימה, או שניים מאחור ושלושה מקדימה – זה לא חשוב.
הנקודה היא שהשיטה הותאמה לנבחרת ספרד לפי השחקנים שבה והדרך שנבנתה. כשעושים את זה במקומות אחרים, זה פשוט בזבוז. מערך הגנתי לכל דבר, ושלא יבלבלו לכם את המוח. שני חלוצים הם יותר עבודה עבור הבלמים, יותר כוח למעלה, יותר התקפה.
קחו למשל את נבחרת פולין, שהמאמן שלה מתעקש לדבוק בשיטה הזו למרות שרוברט לבנדובסקי נקרע בעבודה סיזיפית בשני משחקי הפתיחה ושאר השחקנים מרוחקים קילומטרים ממנו.
דיווחים נרחבים מיורו 2012:
קחו את הולנד, שנתנה את המחצית הטובה ביותר שלה בטורניר כאשר קלאס יאן הונטלאר הצטרף לרובין ואן פרסי. גרמניה היא לא דוגמה – משום שהשיטה מעט אחרת ותומאס מולר ולוקאס פודולסקי באגפים הם חלוצים לכל דבר.
ואנגליה? היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. רוי הודג'סון פיספס את המשחק מול צרפת בגלל שהלך על חלוץ בודד, דני וולבק. אשלי יאנג הוצב מאחוריו, אבל התעסק במשימות הגנה והיה, ככל הנראה, השחקן שנגע הכי פחות בכדור לאורך המשחק.
מול שבדיה הודג'סון למד את הלקח והוסיף את אנדי קרול – ובמקרה של אנגליה, שני חלוצים זו חובה, במיוחד כשהם משלימים זה את זה – אחד בגובה, אחד במהירות.
הבעיה של הודג'סון היא ההתעקשות השנייה – ואולי זה כבר ייפתר במשחק האחרון. היתרון הגדול של הסגל האנגלי הוא הסילונים באגפים. כשאתה מרכיב יחד את יאנג ות'יאו וולקוט, הדברים נראים אחרת. אבל ג'יימס מילנר שוב הועדף בהרכב, אולי בגלל שהוא עדיף בחלק ההגנתי.
ברגע שוולקוט החליף אותו, אנגליה הפכה את המשחק. הוא אחד מהשחקנים הטכניים הבודדים, הוא מסוכן מכל מרחק ויש לו מהירות שקשה להתמודד איתה.
שבדיה מסיימת את הטורניר בגלל הגנה חלשה, ובגלל שלא ניצלה את הבעיה המרכזית של אנגליה – מרכז המגרש. בהרכב הנוכחי, סטיבן ג'רארד וסקוט פארקר נטחנים עד דק.
.
הם גם משמשים כקשרים אחוריים, וכאשר אנגליה תוקפת באופן מסודר, הם גם הפליימייקרים. פארקר לא מתפקד כבר שני משחקים ברציפות, וזה רק מעמיק את הצורך להעמיס לחץ ולחייב את שחקני האגפים האנגלים להתגונן.
מה שקרה בסופו של דבר הוא שזלאטן איברהימוביץ' שיחק כמעט לבד בגלל ההופעה הנרפית של הקישור שלו, ושני השערים הגיעו ממצבים נייחים.
גם צרפת משחקת עם חלוץ בודד. אין לה הרבה אפשרויות כי לורן בלאן זימן רק שניים לסגל. ההצלחה שלה תלויה בשחקני האגפים בגלל זה, וכל עוד הם
ייראו כמו אתמול, אין סיבה לשנות.
פרנק ריברי היה יוצא מן הכלל, אבל הבונוס היה השינוי בהרכב – ג'רמי מנז במקום פלורן מאלודה. זה היה כל ההבדל. מנז היה פעיל, הרבה לחתוך לעומק, ופתח את ההגנה החלשה ממילא של האוקראינים.
אוקראינה עוד לא אבודה – אבל הגישה התבוסתנית שננקטה מול צרפת תביא למפלה שלה אם זה יחזור מול אנגליה. אנדריי שבצ'נקו ואנדריי וורונין לא קיבלו מספיק כדורים כי הקישור לא סיפק אותם – והאוקראינים פשוט הלכו עם הראש בקיר, ברחו יותר מדי למסירות ארוכות ולא העזו לתקוף בצורה יצירתית מספיק. המשחק האחרון מול אנגליה הולך להיות לוהט.
לפנייה לכתב/ת 
