ריקוד אחרון ופרידה: דרום סודנים לפני גירוש

הביתה, בשמחה רבה? 120 מאזרחי דרום סודן השוהים בישראל יעזבו בטיסה שתצא בלילה שבין ראשון לשני לג'ובה בירת המדינה החדשה. בימים האחרונים בני הקהילה - שמונה לפי משרד הפנים כ-1,500 איש, ולפי הערכות פנימיות כ-700 נפש - היו עסוקים באריזת ציוד בהסדרת ענייניהם האחרונים ובפרידה מפעילים וחברים ישראלים שסייעו להם. ביום ראשון הבא יצא לדרום סודן מטוס ובו מגורשים נוספים כחלק מהמבצע של רשות האוכלוסין וההגירה.

כמה שעות לפני שיעלו בבוקר על אוטובוסים למרכז, חגגו אמש (שבת) עשרות דרום סודנים את הלילה האחרון שלהם בערד. בול נוייט סיפר כי הוא מעט עצוב אבל שמח לשוב הביתה. "אני מבסוט לחזור. אין לי מה לעשות פה עכשיו, כשראש הממשלה לא רוצה שנישאר כאן. יש לנו מדינה חדשה".

הדרום סודנים חגגו זה עם זה בבתים משעות הבוקר בשבת ועד הלילה, ואף ערכו תפילות מיוחדות. הם נפרדו מכל החברים שצברו בשהותם בישראל, מהגרים מאפריקה כמוהם, או ישראלים. באחת החניות בעיר אף החלו לרקוד, כשהם לבושים בבגדים המסורתיים שלהם, מנופפים בדגלי ישראל ודרום סודן. "זה הזמן לחזור הביתה. אנחנו עדיין אוהבים את ישראל", אומר בול, "הייתי פה חמש שנים ונתנו לי מה שצריך, והיה לי טוב. אנחנו מעריכים את זה. הייתי רוצה שיהיה שלום בין ישראל לדרום סודן".

פרידה שמחה-עצובה בערד. "אלי ישי עושה את העבודה שלו"(צילום: אליעד לוי)

יחד עם זאת, הוא מודע למה שקורה בתל אביב, "מה שקורה שם זה קשה. יש כאלה שיש להם ילדים בבית ספר, אנשים חולים, והם לא יודעים מה לעשות. המשטרה עצרה אותם. הם צריכים לתת לאנשים עוד זמן. מה שאלי ישי עושה... אנחנו לא יכולים להגיד לו 'אתה בחור רע מאוד'. זו העבודה שלו. הוא עושה מה שהוא עושה, מה שהוא יודע. אלה הרשויות".

סיימון סיפר כי "אני עצוב מאוד לעזוב, אבל אנחנו גם שמחים. נחזור כלעומת שבאנו. זו ארצנו. חשבנו שנחזור יום אחד. אני לא יודע מה אעשה כשאחזור. אעשה מה שכולם עושים".

מורן מקמל, פעילה חברתית בקרב הפליטים, סיפרה כי "יש תחושות מעורבות באוויר. יש תחושה של שמחה וגאווה לחזור למולדת. אבל יש גם כאלה שלא נכנסו למעגל הריקודים. אחד מהרוקדים שוחח איתי שעה לפני, והוא בכה לי בבית שלו, דואג מה יהיה. כששאלתי אותו מה יעשה בדרום סודן הוא לא ידע מה לומר. הם מפארים את מדינת ישראל וגאים בה וזה נחמד לשמוע. אבל בפנים זה הרבה יותר מזה. הם פוחדים וחוששים מה יהיה עם הילדים שלהם".

"מפקירים ילדים עם אבא מכה"

גירושם של אזרחי דרום סודן יוצר לעיתים מצבים בלתי אפשריים. כך למשל סיפורם של האחים נ', י' ו-ב' (בת 6, בן 4 ובן שנתיים) ששניים מהם נולדו בישראל להורים שהסתננו לפני כארבע שנים דרך הגבול הדרומי. הם הוצאו מבתיהם לפני כמה חודשים על-ידי רשויות הרווחה בשל דיווחים על אלימות קשה והזנחה מצד אב המשפחה.

מעצרים בדרום תל אביב, בשבוע שעבר(צילום: EPA)

משרד הרווחה - בניגוד למשרד החינוך - לא מעניק שירותים למבקשי מקלט, אלא במקרים קיצוניים של סיכון חיים וזאת על-פי החוק להגנת הילד. הילדים הועברו לפנימייה באזור ירושלים ואביהם נעצר מאוחר יותר בשל תקיפה מחוץ לבית, ומוחזק בכלא. היום יאספו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה את האב מהכלא ואת הילדים מהפנימייה שבה שוהים, ויאחדו את המשפחה בשדה התעופה.

אל האב והילדים יצטרפו בשדה התעופה האם ושני אחיהם הנוספים, שגם הם הוצאו מהבית בשל האלימות אך הוחזרו אליו בחודש האחרון. אנשי א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) פנו בשבועות האחרונים לרשות האוכלוסין וההגירה ולמחלקת הרווחה של עיריית ירושלים - שאחראית להוצאת הילדים מהבית - ודרשו לערוך הליך מסודר של החזרת הילדים בפיקוח. לטענתם הליך כזה לא התבצע.

לדברי מנהלת התחום הפסיכו-סוציאלי בא.ס.ף, אורית רובין, "מדובר במקרה קיצוני אך השיקול של 'טובת הילד' למעשה נעלם. מה שנדרש הוא תוכנית מקיפה של ליווי, טיפול ופיקוח על המשפחה שתכלול החזרה הדרגתית של הילדים להוריהם שעזיבתם את ישראל תתבצע בשלב הסופי".

לטענתה, "במקום זה המסר שמשדרת המדינה במקרה הזה הוא למעשה הפקרה של הילדים. מחזירים אותם לאב המכה ואומרים - הטראומה והפגיעה שתיגרם לילדים לא מעניינת אותנו כל עוד זה לא נעשה על אדמת ישראל".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "איש לא מורחק לפני שנערכת בדיקה של כל פרטי המקרה עם כל הגורמים הרלוונטיים, בראש ובראשונה עם גורמי הרווחה".

תגובת עיריית ירושלים: "הנושא מטופל באופן אינטנסיבי על ידי גורמי הרווחה ובשיתוף פעולה עם ארגון א.ס.ף. ההחלטה המקצועית התקבלה לאחר בחינת כל השיקולים המורכבים".